תכנון ומידע המדויק יחד עם יכולת מבצעית גבוהה • פרשנות

מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת 'דרכי תמימים' ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון

פרטים נוספים שהתפרסמו היום באיראן על הפיצוץ בנתאנז, מלמדים על עומק החדירה הישראלית ועל התחכום הרב של הפעולה. על פי פרטים אלו, הפצצה הוטמנה בתוך שולחן מתכת שהיה בתוך האתר הגרעיני במשך כשנה. על פי גירסה איראנית אחרת (של חבר פרלמנט איראני) הפצצה הוטמנה בתוך מיכלים מיוחדים שהיו באתר, ושהוצאו לחו"ל לצורך תיקונים, שם הם מולכדו באופן מתוחכם.

לדברי אותו חבר פרלמנט בפיצוץ נהרסו אלפי צנטריפוגות!

מידת הנזק המדויקת לצנטריפוגות עצמן אינה ברורה עדיין, אולם, על בסיס כמה מקורות מידע ניתן אכן להעריך שלפחות כמה מאות צנטריפוגות יצאו מכלל שימוש, ויתכן שמדובר אפילו בכמה אלפים, כדברי אותו חבר פרלמנט.

כך או אחרת, מדובר בפעולה איכותית ביותר, שמדגימה היטב את עומק החדירה הישראלית לתוככי פרויקט הגרעין האיראני, וזאת למרות המאמץ הכביר שמשקיעה איראן באבטחת פרויקט זה, שמהווה מבחינתה את גולת הכותרת של מערך הפיתוח הצבאי שלה.

בין אם מדובר בשולחן ממולכד – שהיה באתר במשך שנה שלימה, והופעל מרחוק ברגע שהוחלט על כך – ובין אם מדובר במיכלים שמולכדו כאשר הוצאו מאיראן – ברור שנצרכת עבור פעולה זו מערכת מודיעינית ומבצעית מסועפת ומקיפה, שעוקבת מקרוב אחרי הפרטים הקטנים ביותר של הפעילות הגרעינית באיראן, ומסוגלת לנצל במהירות את נקודות התורפה שנחשפות מדי פעם.

ישנה כאן גם הדגמת יכולת טכנית-טכנולוגית גבוהה ביותר, שהרי הטמנת חומרי נפץ רבי עוצמה, בכמות גדולה, בלא שיתגלו ע"י מערכי האבטחה הקפדניים, היא אתגר גדול ביותר, ובפרט כשמדובר על דרישת ייצור שמועלה במהירות מיד כשישנה ההזדמנות המבצעית [דהיינו – הוצאת המיכלים מאיראן או הזדמנות למכור ולהכניס את השולחן], ומבוצעת במהירות ע"י אנשי המקצוע, שצריכים לבצע הכל בזריזות ובחשאיות על מנת שלא לעורר שום חשד. ובמיוחד שמדובר על יכולת הפעלה מרחוק, גם אחרי שנה, של פצצה הנמצאת בתוך מתקן תת-קרקעי בעומק של עשרות מטרים.

יכולת התכנון הטכנולוגי המשובח משתקפת גם בבחירת המטרה – מערכת החשמל התת קרקעית של האתר – שנהרסה לחלוטין, ביחד עם פגיעה קשה במערך הגיבוי שלה (שנועד מלכתחילה להוות חלופה עבור אירועים כאלו / או עבור תקלות) – שכאמור גם הוא יצא מכלל שימוש, וכך למעשה הושבת האתר כולו.

התכנון והמידע המדויק, ביחד עם היכולת המבצעית הגבוהה, גם איפשרו פעולה שלא תביא לפגיעה בחיי אדם [אם הייתה פגיעה גדולה בחיי אדם, היתה איראן נאלצת לבצע במהירות תגובה משמעותית].

לפעולה מוצלחת שכזו ישנו גם אפקט חזק של יכולת הרתעה, וגם אפקט מתמשך של שיבוש, שהרי עכשיו יחששו באיראן מכל השולחנות שבכל אתרי הגרעין, וגם מכל שאר פרטי הריהוט, ואפילו מהציוד הגרעיני עצמו…

החשש הזה יאלץ את איראן להפעיל כעת מאמץ מסיבי לגילוי מטעני נפץ נוספים שאולי הוטמנו באתרי הגרעין שלה, וכן להחמיר מאוד את כל נהלי הפעילות באתרי הגרעין – ובכך לגרום לסרבול ולהאטה של כל הפעילות הגרעינית.

ההצלחה הענקית של הפעולה הישראלית היא נס גלוי בפני עצמו. די בקלות יכולים להשתבש מהלכים רבים בשטח, תוך כדי ביצוע פעולה שכזו. עצם העובדה שמטעני הנפץ לא נחשפו זמן כה ארוך היא סייעתא דשמיא גדולה מאוד. בזכות עובדה זו, ישראל יכלה להפעיל את המטענים בעיתוי שהיה הכי נוח עבורה – למחרת 'יום הגרעין' האיראני, שבו איראן הודיעה שהיא מתחילה להפעיל בנתאנז 164 צנטריפוגות חדישות ביותר, שמסוגלות להעשיר אורניום פי כמה יותר מהר מהצנטריפוגות הקודמות. כעת, כאמור, כל הצנטריפוגות באתר מושבתות, וחלקן גם נהרס, בחסדי ובנסי ה' הגלויים!

איראן מודיעה – נעלה את רמת ההעשרה

בתגובה ישירה לפיצוץ בנתאנז, הודיעה איראן על העלאת רמת ההעשרה של האורניום לרמה של 60 אחוזים. זוהי קפיצת מדריגה מאוד משמעותית, משום שכיום איראן מעשירה עד לרמה של מקסימום 20 אחוז. איראן נמנעה עד היום מלעבור את הסף הזה מחשש לתגובה צבאית או כלכלית קשה, אולם על רקע הפיצוץ היא מיהרה להודיע שעכשיו היא רואה את עצמה חופשייה להעשיר אורניום גם לרמה זו.

וביחד עם זאת, ברור שהכרזה זו הינה קצת מנופחת, שהרי הנפגע העיקרי מהפיצוץ הינו המתקן בנתאנז שהוא מתקן ההעשרה המרכזי ביותר באיראן, ויש בו כ- 10,000 צנטריפוגות גז (לעומת 3000 בלבד באתר בפורדו), וכעת הרי מתקן זה מושבת לחלוטין, חלק מהצנטריפוגות בתוכו נהרסו, ויקח פרק זמן משמעותי עד מערכת החשמל שלו תשוקם והוא יחזור לפעילות מליאה.

צעד איראני כזה – של העשרה לרמה זו – מהווה גם התגרות בולטת בארה"ב ובישראל. ארה"ב כבר הודיעה ביום שלישי שהיא מתייחסת במלוא הרצינות להצהרה האיראנית, והיועץ לבטחון לאומי חזר על מחויבותה של ארה"ב למנוע מאיראן הגעה לנשק גרעיני.

נזכיר שבנאומו המפורסם של נתניהו באו"ם, לפני 8 שנים – בזמן שאיראן דהרה לעבר הפצצה, וישראל איימה לעצור אותה בכוח, ובהמשך נחתם הסכם הגרעין – הציג נתניהו ציור, שפורסם לאחר מכן בכל רחבי העולם, ובו יש ציור של פצצה.

נתניהו במהלך הנאום הוסיף לציור קו אדום – שבאמצעותו הוא המחיש שלאיראן אסור לעבור את הקו של 90 אחוזי העשרה [ראו בצילום המצורף כאן].

כעת, איראן מצהירה על כך שהיא תעשיר אורניום לרמה של 60 אחוז, ובכך היא עושה צעד משמעותי מאוד כלפי אותו קו אדום. אולם, כנ"ל, צריך לבחון את המציאות בשטח, משום שמתקן ההעשרה המרכזי של איראן מושבת, ולדעתי גם המתקן בפורדו לא יחזור לפעילות סדירה, עד שיעבור בדיקות בטחוניות מקיפות, במטרה לוודא שאין בו פצצות נסתרות.

לסיכומו של דבר – בחסדי ובנסי ה' איראן ספגה מכה גדולה מאוד, שהשביתה את המתקן הגרעיני המרכזי ביותר שלה, והיא תיאלץ כעת לבצע בדק בית מעמיק. הפעולה הישראלית עצמה נעשתה בהצלחה גדולה מאוד בסייעתא דשמיא, והיא גרמה לנזק ניכר לכל פרויקט הגרעין האיראני.