יראה אור בקרוב: מקבץ סיפורים על הרב יגאל פיזם ע"ה

מרכז החדשות החב"די – חב"ד אינפו, שמח לפרסם בבלעדיות אחת לשבוע מקבץ סיפורי חיים ופתגמים מתוך הספר "אבי המהפכה החב"דית בקריות", שיצא לאור בקרוב בסמיכות ליום י' ניסן, יום היארצייט השני להסתלקותו של השליח הרב יגאל פיזם ע"ה.

הספר נערך על ידי בנו הרב יוסף אברהם פיזם – רב קהילת חב"ד בקרית שמואל וראש ישיבת תות"ל הקריות, שאף הביא למערכת את החומרים לפרסום.

בקשה לתלמידיו ומושפעיו: בבקשה לשלוח סיפורים מוקלדים או מוקלטים וכן תמונות של הרב ועם הרב, אל המחבר הרב יוסף אברהם פיזם, למס': 0586668770 או למייל yosefpi@gmail.com.

"הפרחים של הרבי"

אחינו הרה"ת השליח ר' חננאל יהושע שי', נולד בב' מנחם אב תשל"ז, ונכנס בבריתו של אברהם אבינו ביום "ט' באב", כך שסעודת הברית התקיימה במוצאי תשעה באב, ב"אולמי מוצקין".

לאחר ה"חלק הרשמי" של הסעודה, התיישב אבא ע"ה, בעיצומה של השמחה, עם קבוצה של כעשרים מקורבים (כידוע שאז הייתה תקופה שרבים התקרבו לחב"ד, השתתפו בשיעורי התניא,] מבצעים וכו', מבוגרי תיכון תד"ל, ובכלל) והחל להתוועד עמם.

זכורני שדיבר ברגש ובחום על כך שכל חסיד הוא בבחינת "פרח על המעיל של הרבי"… ובתור שכזה, עליו להיות נאה ברוחניות כדרוש, ולהיות איתן בדרכו, בהתקשרות לרבי בשלמות, ולעולם ועד, בלי נסיגות.

דודי השופט ר' חיים פיזם ע"ה, האזין מעט, התפעל מעצם העובדה שאחיו "עוזב הכל" כדי להדריך ולחזק את המקורבים הטריים, והתרגש עד עמקי נפשו מנימת הדברים החמים שהושמעו מלב טהור… ניגש אליו ופשוט העניק לו נשיקה חמה במצח, באמצע דיבורו ומתוך התרגשות גלויה.

ניגש אלי אבדלחט"א ואמר לי: "אין לכם בחב"ד עוד כאלה אנשים כמו אבא שלך"!

אמרתי לו: "יש בעולם עוד כאלה"…

נענה ואמר:   

"אם באמת יש לכם עוד חסידים כאלה, אני בטוח שהם לא רבים"…!

כשהרבי מחייך

בהתוועדות י"ב תמוז – חג הגאולה, שהתקיימה בשלהי שנות הממי"ם, ב"אולמי קיזי בן" בקרית חיים, ובמסגרתה התקיימה גם מגבית לטובת הישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות, היתה אוירה טובה וחמה.

אורח הכבוד והנואם האורח היה הרב יוסף יצחק חיטריק שליט"א, ישלח לו ה' רפואה שלמה,  וכן נאמו הרבנים הרב דוד מאיר דרוקמן והרב יוסף הלוי אברקי שליט"א, אבי מורי הרב ע"ה ועוד. השליח הרב משה שמואל אוירכמן שיחי' דיבר בחום בפני הקהל, וסיפר:

"בכל פעם שעברנו בפני הרבי, ראיתי שכשהרבי רואה את הרב יגאל פיזם, עולה מיידית החיוך על פניו הקדושות של הרבי. היה נראה במוחש שהרבי שמח ונהנה לראותו." (מתוך וידאו של הארוע).

ממשבר לצמיחה

השיעור השבתי במסכת שבת, שהתקיים תחילה בבתי המשתתפים בקרית שמואל, כגון אצל ר' יהודה גבעון שי', ואחר כך במשך כמה וכמה שנים, בבית הכנסת ה"משמרת" בק. שמואל, הניב פירות רבים, בהתקרבות לחסידות חב"ד, או להתחזקות רוחנית.

ענין מרגש ומיוחד היה עבור המתבונן, בהוצאתו של הגרי"א ע"ה מהמשבר הרוחני שפקד אותו.

הגרי"א ע"ה היה אדם בעל כשרונות רבים, בארגון, בלימוד, בהוראה, בפלפול, להבדיל ב"שחמט" ועוד. הוא הגיע להישגים גדולים בכל אשר עסק. אבא ע"ה הכיר אותו בכולל של הרב רוזנטל ע"ה בחיפה, והיה עמו בקשר.

לימים פקד את הגרי"א משבר רוחני, והוא החל לעסוק לפרנסתו בליגת השחמט, והעלה את קבוצתו לרמה גבוהה. את עיסוקיו התורניים זנח, וזקנו התקצץ למעין זקן כמעט "צרפתי", והגלימה דרבנן שלו, נעלמה…

יום אחד הזמין אותו אבא ע"ה לשיעור במסכת שבת. הוא לבש חליפה קצרה בתכלת בהיר,, הגיע לתפילה ב"משמרת" ונשאר לשיעור במסכת שבת. כתוצאה מכך חזר לעיין ולפלפל, חזר לקבוע עיתים לתורה, התפלפל עם אבא ע"ה עיין במפרשים, ותוך כמה שבועות חזר ללימוד התורה בשקידה ובהתמדה. בסופו של דבר, חזר ללימוד התורה ככשרונותיו העילויים, זקנו גדל על פי מדותיו, שב להדרת פניו ולאצטלא דרבנן, ופעל עוד גדולות בלימוד התורה הפצתה וקיומה.

הוא זכה שהרבי יברכו "יאריך ימים על ממלכתו", וכן שהרבי יעניק לו יין או חלה – ויאמר לו: "זה בשביל הרבנית". (ישנו בוידאו).

לא כל כך מהר…

פעם אחת בימי בחרותי, כשהלכנו הביתה בשבת (נבדלחט"א) מ"המשמרת", וצעדנו בחוצות קרית שמואל, החל ה"גרטל" שלו לגלוש מעט, ועוד מעט…

עבר במקום "חסיד פולין" ישיש וחביב (מהבודדים שהיו בקרית שמואל, שאפשר היה למנותם על אצבעות יד אחת…)

והפטיר: "עוד מעט אתה מאבד את החסידות שלך"…

נענה לו אבא ע"ה בחיוך ובמאור פנים:

"חסידות לא קונים כל כך מהר

– ולא מאבדים כל כך מהר…" 

סבא שמעון והרבי מסאדיגורה

סבא נסע לתל אביב לפגישה חשובה ממנה התאכזב מאוד ומרוב עגמת נפש לקה בהתקף לב השני שם בתל אביב ואושפז בבית הרפואה איכילוב.

סבא שמעון ביקש מאבא שיסע לאדמו"ר מסאדיגורה –  פשמישל רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן זצ"ל  ה"כנסת מרדכי" בתל אביב, יודיע לו על המצב ויבקש ברכה עבורו.

אבא נסע לאדמו"ר מסאדיגורא שאמר: ניסע עכשיו לקיים מצות ביקור חולים.

הזמין מונית ויחד נסעו לבית הרפואה.

כ"ק האדמו"ר מסאדיגורא אמר לאבא, שהוא, האדמו"ר, יחלוף מספר פעמים ליד הדלת כדי שסבא לא יתרגש מידי במצבו הרפואי העדין.

אבא סיפר פעמים רבות שכאשר הבחין סבא שהרבי שלו חולף בפרוזדור

התרגש מאוד וקרא: אוי

! הרבי!

וכך הרגיש אבא שאביו חונן ברגש של חסיד לרבו במלוא מובן המילה.

המשפיע ר' מענדל 

בתשרי תשל"ג נסע אבא ע"ה לרבי בפעם הראשונה.

השתפשף בין חסידים בהתוועדויות חסידיות, ויום אחד ניגש אל המשפיע איש מסירות הנפש הרה"ח הרב מנחם מענדל פוטרפאס ע"ה ואמר לו באידיש:

" עם ענווה לא משביעים רעב".

אז מה רצונך – הגיב ר' מענדל.

– שתלמד איתי תניא.

ישב ר' מענדל ולמד עם אבא פרק תניא.

הבחורים ב770 כמובן נעמדו מסביב להקשיב.

הפרק היה בעצם סימן  באגרת הקדש:

אודות אב רחמן וצדיק המכה את בנו 

שראוי הוא לבן לקבל זאת באהבה ולקבל את היסורים כי זה מאהבת השם לבנו וגילוי אור נעלה עוד יותר.

והסביר ר' מענדל שבמהלך האגרת מוזכר על האבא תואר חסיד.

אך כשמדובר על אב המכה את בנו, דייק אדמו"ר הזקן לכתוב את המילה צדיק. אבל לא את המילה חסיד.

(דיוק זה מבואר על ידי הרבי מה"מ)

***
בקשה לתלמידיו ומושפעיו: בבקשה לשלוח סיפורים מוקלדים או מוקלטים וכן תמונות של הרב ועם הרב, אל המחבר הרב יוסף אברהם פיזם נייד 0586668770 או למייל yosefpi@gmail.com