מאת זאב קרומבי, באדיבות שבועון בית משיח
כל חיינו אנו עוברים שלבים, משלב אחד לשלב שאחריו, וכן הלאה. כל מעבר משלב אחד לשלב הבא עלול להוות משבר. אחד המשברים שרובנו עוברים הוא המשבר של לידת הילד הראשון. יכול להיות שיש כאלו שמתפלאים מההתייחסות לאירוע המשמח של לידת הילד הראשון כ-״משבר״, אולם עבור הרבה זוגות לידת הילד הראשון היא אמנם משבר לא קל. לידת הילד הראשון משנה באופן משמעותי ומהותי את מערכת היחסים שבין הבעל הטרי לבין אשתו הטריה. עד לידת הילד הראשון רוב זמנם של בני הזוג הוקדש האחד לשני. אחרי שנולד תינוק בני הזוג מתחילים לחלוק את זמנם עם מישהו נוסף, שהוא או היא לרוב די תובעניים וצרחנים… האימא הטריה נדרשת להשקיע את מירב כוחותיה וזמנה בטיפול האינטנסיבי בתינוק החדש. הקשר שבין האם הטריה לבין תינוקה מועצם על ידי הורמון בשם אוקסיטוצין (Oxytocin). האוקסיטוצין מכונה בשם ״הורמון האהבה״ והוא מופרש כאשר האם מאכילה את תינוקה וגורם לאם להרגיש התגברות של אהבה לתינוקה. האהבה המוגברת שהאם מרגישה כלפי תינוקה גורמת לה לשים את צרכיו של התינוק בראש מעייניה, ולהתעלם מכל הדברים האחרים, כולל (במידה מסוימת) גם מבן זוגה… בנוסף לאוקסיטוצין הורמונים נוספים מופרשים בתקופה הזו, וגם הם משפיעים על המורכבות של מערכת היחסים בין בני הזוג.
האימא הטריה מתקשה לחלק את זמנה המוגבל בין כל המשימות הרבות שמוטלות עליה. היא נקרעת בין הדרישות הרבות, כשהיא ממש לא מסוגלת להיענות לכולן. מצד אחד היא רוצה להעניק לתינוק או לתינוקת את מיטב כוחותיה וזמנה. מצד שני היא רוצה להקדיש זמן גם לבעלה וגם לטיפול בביתה. מצב זה עלול לעורר אצל האם הצעירה רגשות אשמה כבדים. היא עלולה להרגיש שהיא לא ממלאת כראוי אף אחד מתפקידיה. היא לא אימא מספיק טובה, היא לא רעיה מספיק טובה, והיא לא עקרת בית מספיק טובה.
כאשר האם עסוקה מעל ומעבר בתינוקה החדש, מה קורה לאב הטרי? האב הטרי מוצא את עצמו במצב שבו (במידה מסוימת) הוא איבד את מקומו כאדם החשוב ביותר עבור אשתו. האבא הטרי, שכל כך חיכה ללידת בנו או ביתו, עלול להתקשות להתמודד עם המצב שבו מישהו אחר תפס כביכול את הבכורה אצל אשתו. אם עד הלידה הבעל הרגיש שהוא האחד והיחיד בחייה של אשתו, מהיום הוא כבר לא בדיוק מרגיש כך, ולידת הילד הראשון היא רק ההתחלה… לא מפליא שמחקרים מצאו שקרוב לשני שליש מהזוגות הצעירים דיווחו על ירידה משמעותית בשביעות הרצון שלהם מהנישואין לאחר לידת בנם או ביתם הראשונים.
מה אפשר לעשות כדי להקל את המצוקה שזוגות רבים נקלעים אליה אחרי לידת ילדם או ילדתם? הדבר הראשון הוא להבין שהמצוקה הזו היא לגמרי נורמאלית, ושרוב הזוגות עוברים אותה. הדבר השני – והוא העיקר – לזכור שבני הזוג הם תמיד הבסיס שעליו בנוי הבית, ולכן הם חייבים להשאיר את הזוגיות שלהם במקום הראשון. הם חייבים למצוא את הזמן להשקיע בזוגיות גם במצב המאתגר שנוצר אחרי הלידה. אי אפשר לחכות עם הקדשת הזמן לזוגיות עד שהילדים יתחתנו ויעזבו את הבית… יחד עם כל האתגרים הרבים איתם בני הזוג מתמודדים בתקופה זו, הם חייבים למצוא זמן (כמעט) כל יום גם לקשר הזוגי, כפי שכתב הרבי לאחת הנשים, שהקדשת זמן למשפחה חשובה כמו הנחת תפילין כל יום: ״מובן שבכלל צודקת שעל הבעל והאב להקדיש מזמנו לאשתו ולילדים, כי פשוט בתכלית הוא אשר לא פחות חשוב הוא משאר מצוות התורה הקדושה. וידוע דברי כ״ק אדמו״ר (מוהרש״ב) נ״ע בדברו על דרך הנ״ל, שכמו שצריך להניח תפילין כן, וכו׳״ (אגרת ו׳קלג, אג״ק חט״ז ע׳ שנח).
__
זאב קרומבי (MSW) הוא מטפל זוגי, מומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות 0547-822686 או zeev@crombie.com