איפה היית כשפרצה הקורונה?

שרגא קרומבי, חב"ד אינפו

זה נשמע כמו התחלה של בדיחה גרועה: "סיני אכל נחש וחטף וירוס", אבל ההמשך כבר לא נשמע כמו בדיחה בכלל. אחרי מספר שבועות שבהם החדשות על הנגיף עם השם המוזר קורונה, או המוזר עוד יותר COVID-19, היה משהו מרוחק על איזה מחוז ענק ולא מוכר בסין, הוא התפשט לכל מקום, והעולם כולו נעצר.

מאז, בכלי התקשורת, אומרים הרבה מאוד כלום, אבל מצליחים לעמוד במשימה שלא יעברו שלושים שניות בלי לומר את צמד המילים "נגיף הקורונה". גם מומחים בתחום לא ממש עוזרים, והתשובות שהם משתדלים לספק לא מבהירות כלל את חוסר הוודאות המקיף את כולם.

ואז הגיעו הנחיות משרד הבריאות, בישראל, באירופה ולבסוף גם בארצות הברית. אין התכנסויות, מוסדות החינוך סגורים, וזאת כנראה רק ההתחלה, כשהצעד הבא עליו מדברים הוא עוצר כללי. לא פלא שכולם מתנפלים על החנויות ואוגרים מצרכים, למרות ההודעות המנסות להרגיע בכך שהמרכולים יישארו פתוחים בכל מקרה. בזמן מטורף שכזה, כל אחד רוצה לפחות אי קטן של יציבות שיוכל להיות בטוח בו, גם אם מדובר רק בכמות קופסאות שימורים ואורז התופסים חצי מהמטבח.

אחד הדברים המוזרים בכל הסיפור הזה הוא הפער הגדול בין הידע לבין החוויה. אנחנו יודעים שמסתובב כאן בינינו נגיף קטלני, שכבר הרג יותר מחמש אלפים בני אדם, אבל העובדה שהוא בלתי נראה הופכת את החוויה למשהו שונה. בשבת התפללנו בחוץ, הילדים שיחקו בחצר, והאוירה היתה רגועה, כאילו איזה חג עומד בפתח, חג הקורונה… אולי לכן ישנם אנשים שלא מפנימים את חומרת המצב ונוטים לזלזל בהוראות משרד הבריאות.

אתמול, כשהתפרסם התיעוד הסוריאליסטי של שוטרים בחליפות הגנה בצבע לבן עוצרים אדם שהפר את צו הבידוד, נזכרתי בסיפור על השאלה שנשאל הרב זלמן פוזנר ע"ה בראיון רדיו כיצד התורה יכולה להתערב בחיים הפרטיים של אדם ולהעניש יהודי במלקות על עבירה שעבר? הרב פוזנר התחמק מתשובה ברורה, אך הרבי בהתוועדות (ש"פ ויגש תשכ"ט) חזר על השאלה והסביר שכאשר יהודי עובר עבירה הוא משפיע על גורל העולם כולו. בזמנו הביא לכך הרבי דוגמה מאסטרונאוט המחליט שלא לשמוע להוראות בזמן שהותו בחללית, ובכך מסכן את המשימה כולה, אך כיום ניתן להוסיף את הדוגמה מאדם שלא מציית להוראות וטוען כי אינו רואה את הנגיף, ומכיון שהוא חי במדינה דמוקרטית, אזי הוא זכאי לעשות מה שהוא רוצה.

בימים אלו, כל המדינות מפעילות צווים שנחשבים דרקוניים ברמת ההתערבות בחיי הפרט, ולמרות זאת כולם מקבלים זאת בהבנה (טוב, אולי חוץ מבוגי יעלון), כי כולם מבינים שכל אחד מאיתנו עלול להשפיע על העולם כולו – פשוטו כמשמעו. כך הרבי רואה את המצב שלנו בעולם מבחינה רוחנית – מעשה של יהודי אחד יכול להשפיע על כל העולם. ו"מרובה מידה טובה ממידעת פורענות", הרבי חזר פעמים אין ספור על דברי הרמב"ם שכל אחד צריך לראות את עצמו ואת העולם כולו שקול, ומעשה טוב אחד יגרום לכל העולם תשועה והצלה. אם עד לאחרונה היה קשה להבין איך מעשה של אדם בודד יכול להשפיע על מליארדי אנשים בעולם – כעת כל אחד מבין זאת בקלות.

ואחרי הכל – או בעצם לפני הכל, הקב"ה מנהל את העולם, ולבסוף החיים יחזרו למסלולם ובהלת הקורונה תעבור לספרי הרפואה וההיסטוריה. אם בדורות האחרונים הילדים היו שואלים את ההורים או הסבים איפה הם היו כשפרצה מלחמה זו או אחרת, אותנו ישאלו איפה היינו כשפרצה הקורונה.