בשם אומרם: הכרה היסטורית בזכות התנ"ך

עמית סגל

השינוי ההיסטורי שחל הערב בבית הלבן ניתן לסיכום במשפט אחד: עד היום נתנה ישראל שטחים וקיבלה מילים, ומהיום היא מקבלת שטחים ונותנת מילים.

אף מדינה פלסטינית לא תקום כתוצאה מתכנית המאה. כיוון שזה לא אנחנו, זה הם: מי שסירב לועדת פיל ב-1937, לתכנית החלוקה ב-1947, שהעלה את אוסלו בדם ואש והגיב להצעה של ברק באוטובוסים מתפוצצים, מי שלא טרח להשיב להצעת אולמרט וסירב למתווה קרי – לא יסכים גם להצעה המדוללת שקיבל הערב.

ובכל זאת, מה שחוללו טראמפ ונתניהו הוא היסטוריה. לראשונה, מכירה ארצות הברית בזכות ההיסטורית של העם היהודי על מרחבי יהודה ושומרון, לא משיקולים בטחוניים אלא בגלל התנ"ך. לראשונה היא מאפשרת החלת ריבונות. לראשונה מקבל העולם את מה שכל ילד קטן מבין: שהדרך לשלום לא עוברת במראות של גירוש וחורבן, ושמי שחפץ במדינה משלו לעם הפלסטיני צריך להכיר במדינה של העם היהודי, על בירתו המאוחדת.

באין טיעונים סבירים נגד הדרישות הצודקות והמתבקשות להפסקת ההסתה, חיסול התשלומים לרוצחים מתועבים והכרה שגם ליהודים מותר להתיישב בכל מקום, נתלים מתנגדי המתווה משמאל בשני טיעונים. המוכר שבהם הוא התבהלה הבטחונית, שכנראה פחות הפריעה להם לסגת גם כאשר אלפיים יהודים שילמו בחייהם על נסיונות שלום עם כנופיית הרוצחים של ערפאת. שנית, והפוך מכך, הוא החגיגה המלאכותית מההסכמה הימנית למדינה פלסטינית.

תנוח דעתם: נתניהו לא הסכים למדינה הזו, אלא רק אמר שיסכים לשאת ולתת על בסיס התכנית בעתיד. אף בירה לא תקום בכפרים העלובים שמעבר לגדר בירושלים. ממשלת ישראל תקבל את הסחורה עכשיו במזומן ולעולם לא תצטרך לשלם. כאמור, בגללם ולא בגללנו.

ובעיקר, נקבע פה היום העיקרון שהזמן עובד נגד סרבני השלום. ככל שיתמידו הפלסטינים בהתנגדותם, שטח מדינתם העתידית יצטמצם עוד ועוד.

המנצחים הגדולים של הערב הזה הם 500,000 מתיישבים ביהודה ושומרון, שמפעל חייהם שעלה במחיר דמים כואב קיבל הערב הכרה נשיאותית וביום ראשון יהפכו חלק בלתי נפרד מישראל. הם זוכו הערב מעלילת דם ארוכת שנים שהאשימה אותם – ולא את כנופיות המרצחים שניסו לפגוע בהם – בהיותם מכשול לשלום.

והמנצח הנוסף הוא בנימין נתניהו. לעיני שגרירים ממדינות ערב הוא ביטל הערב את קווי 1967 כמעט בלי ציוץ מחאה בתצוגה דיפלומטית מרהיבה. למרבה הדרמה, שעת השיא שלו בכל שנותיו כראש הממשלה הייתה גם שעת השפל, עם הגשת כתב האישום. יום ששונו הוא יום אסונו, ויום אסונו הוא יום ששונו.

*

הבהרה: ידועה דעתו הק' של הרבי מלך המשיח, שעצם הדיבורים על מסירת שטחים מסכנים חיי מליוני יהודים באה"ק, וזאת על פי ההלכה המפורשת בשולחן ערוך סימן שכ"ט, שהדבר כרוך בסכנת נפשות ובגדר פיקוח נפשות שלכן מחללים את השבת במצב כזה, אפילו "על עסקי קש ותבן".