מיהו רבי שלום דובער שניאורסאהן בתמונה?

זלמן שוחט, חב"ד אינפו

היום התפרסמה תמונה עם השערה כאילו ייתכן שמדובר בתואר פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב. הסיבה לכך היא שמאחורי התצלם שהתגלה, נכתב: "רבי שלום דב בער שניאורסון" ומופיעה השנה 1908 (תרס"ח).

אלא שאפילו בהסתכלות קלה נראה שאין כל דמיון בין המצולם בתמונה לבין כ"ק אדמו"ר הרש"ב, וככל הנראה צולם יהודי אחד באותו שם, ואולי אחד מבני דודיו של הרבי שנשא אף הוא את שמו.

יש לציין (כפי שיובא להלן) שהרבי הרש"ב התנגד כל חייו לכך שיצלמו אותו, ואף שינה את ההליכה שלו לתשליך בראש השנה מכיון שניסו לצלמו במעמד זה. הרבי מה"מ בעצמו מתייחס לפעם היחידה בה הסכים הרבי הרש"ב להצטלם, ונראה מכך שמדובר בתמונה יחידה ואין זולתה.

*

סקירה אודות תמונת תואר פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב, מתוך מוסף "תשרי בליובאוויטש" של "בית משיח":

על אף הידוע גודל החשיבות של ציור פני הרב, לא מכל רבותינו נשיאינו מצוי בידינו ציור פני קודשם. אפילו מאדמו"ר הרש"ב שבימיו החלו כבר המצלמות להימצא במקומות רבים, יש בידינו תמונה אחת בלבד. זאת עקב הקפדתו על כך שלא יצלמו אותו כלל.

על תמונה שנעשתה נגד רצונו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר הרבי בחודש תשרי תש"ל. הרבי התייחס לתקנה אשר כשחל יומו הראשון של ראש-השנה בשבת הולכים ל"תשליך" ביום השני, והסביר שזהו בגלל שראו שהדבר מביא לידי עבירה על איסור 'טלטול'. בתוך כך אמר הרבי:

"ועניין זה קשור ב'מעשה רב' בתקופת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אשר כמה וכמה שנים נהג"לילך אל הנהר… מחוץ לעיר" בראש-השנה כשחל בחול, יחד עם כל הקהל באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".

בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה [מצלמה] ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה — כי אם לאחר שאירע כנ"ל — כדי להסיר מכשול וקל-להבין."

הצלמים בסיפור היו שני בעלי האחוזה 'בילע-נאר' הסמוכה לליובאוויטש שחזו מידי שנה בתהלוכה המרהיבה ורצו להנציח את פניו המאירות של כ"ק אדמו"ר הרש"ב. כאמור הדבר גרם צער רב לרבי ובעקבות זאת נבנה בחצרו בליובאוויטש מקום חדש לעשיית ה'תשליך', כתחליף להליכה לנהר.

בכל זאת, הרבי הריי"צ ברושמו סיפור זה ברשימותיו, מוסיף ומסיים: "ולא אכחד, אשר הייתי נהנה אם הצילום עלה ליפה"…

בשנת תר"פ תיכנן אדמו"ר הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה הוא התפלל בבית הכנסת של אדמו"ר הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לאנ"ש שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לאדמו"ר הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה שניאורסון שנתנה את הסכמתה וכך גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את אדמו"ר הרש"ב וזוהי תמונתו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אדמו"ר הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא ישאלו מדוע ולמה. אדמו"ר הרש"ב ומשפחתו נשארו ברוסטוב.

לסיבת הסכמת אדמו"ר הרש"ב לצילום זה, התייחס הרבי בהתוועדות ש"פ וישב, א' דחנוכה תש"נ.  לאחר שהרבי הזכיר את הנהגת כ"ק אדמו"ר הרש"ב בליל ניטל, אמר:

"מהנהגת אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע ניתוסף עוד עניין. על-ידי עצם הידיעה בהנהגת אדמו"ר נ"ע בזמן "ניתל" — יכול לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קודשו של הרבי נ"ע (על-ידי התמונה שישנה ממנו, ועל-אחת-כמה-וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו), על-דרך והיו עיינך רואות את מוריך, המייסד של ישיבת תומכי-תמימים — שזה בלבד (תואר פני קודשו) מוסיף באהבה ויראה וכו' — וכפי שנהג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו".

ובהערה 67 שם:

"על-פי המבואר בפנים יש לומר הטעם (א) שאדמו"ר נ"ע כל ימיו הקפיד עד קצה האחרון ולא הרשה שיעשו תמונה ממנו. (ב) ולאידך — כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה — ברצונו".

המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן סיפר, כי בשעה שצולמה התמונה, המצב הכלכלי היה קשה ביותר ועקב כך גם מצב הרוח בביתו של הרבי היה בהתאם. למרות זאת דמות דיוקנו של הרבי יצאה באופן מרשים ולא ניכר על פניו הצער שהיה מנת חלקם באותם ימים. בזאת תיאר עד כמה הייתה הדרת פניו של הרבי הרש"ב.

אמנם בהקשר זה יש לציין שהרבנית חיה-מושקא ע"ה התבטאה כמה פעמים לגבי תמונה זו המפורסמת, כי היא אינה משקפת את מראה פני קודשו האמתיים. בעקבות כך בשנת תשמ"ו צייר הרב נחום-יצחק שי' קפלן את כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ע"פ הנחיותיו של הרה"ח ר' אברהם מאיור, בשטריימל על ראשו. הציור זכה לתיקוניה והגהותיה של הרבנית ע"ה שהביעה את שביעות רצונה מהתוצאה הסופית.

*

התמונה המדוברת:

תמונת הרבי הרש"ב:

הציור שעבר את הגהתה של הרבנית חיה מושקא: