-
לפני 8 שנים, היינו בנתב"ג, זוג צעיר עם שני תינוקות, מוקפים בעגלות עמוסות מזוודות ובבני משפחה נרגשים, עומדים בתור לצ'ק אין, מאושרים. אנחנו יוצאים לשליחות הרבי מלך המשיח – להכין את בוליביה לגאולה! • היום (ד'), שוב אנחנו בשדה, הפעם ב"ה כבר עם שישה ילדים שמתרוצצים שמחים וטובי לב. רק לא יודעים איפה יהיה הבית חב"ד שלנו • הרב איציק קופצ'יק, שליח הרבי מלך המשיח בבוליביה בטור אישי • לקריאה
הרב קופצי'יק, ארכיוןיודי|ד׳ באלול ה׳תשע״טהרב איציק קופצ'יק, שליח הרבי מלך המשיח בבוליביה
לפני 8 שנים, היינו פה. בנתב"ג, זוג צעיר עם שני תינוקות. אחד מהם שבוע אחרי הברית, מוקפים בעגלות עמוסות מזוודות, ובבני משפחה נרגשים, עומדים בתור לצ'ק אין, מאושרים.
אנחנו יוצאים לשליחות הרבי מלך המשיח! – להכין את בוליביה לגאולה!
בעצם, איפה זה בוליביה? לא בדיוק ידענו…
רק ביררנו את הקוד של השדה תעופה. (בהמשך זה התברר כצעד חכם, היו כאלה שהגיעו ללה פאז במקסיקו במקום ללה פאז בבוליביה…)
את השפה שדוברים שם, כמובן לא ידענו… לא שהיום אנחנו מי יודע מה שולטים בשפה.
מה המזג אוויר בעיר? על זה בכלל לא חשבנו…
כשנחתנו באמצע הלילה אחרי יממה וחצי לקור של 0 מעלות, 'הפנמנו' את המזג אוויר ברגע.
את גובה העיר מעל פני הים (3500 מטר. העיר הגבוהה בעולם) הבנו רק אחרי שמצאנו את עצמינו מתנשמים בקושי ועם סימני מחלת גבהים עקב מחסור קשה בחמצן…
ושוב אנחנו בשדה, היום (ד'), הפעם ב"ה כבר עם ששה ילדים, שמתרוצצים מפה לשם שמחים וטובי לב.
מנסים להשתלט על 5 עגלות עמוסות בלמעלה מעשרים מזוודות.
בגדים. ספרי קודש. ספרי לימוד. ספרי ילדים. מכשירים חשמליים. ציוד לגן ילדים.
רשימת הדברים שאי אפשר להשיג בבוליביה היא ארוכה, או אולי בקשר למזוודות, צריך לומר, כבידה.
וכמובן, איך שכחתי: אתרוגים לולבים והדסים. אמנם סוכות עוד רחוק, אבל איך נשיג ארבעת המינים כשנהיה בבוליביה?
בשדה, ברגע האחרון, אנחנו מנסים להטמין אותם, כל פריט בתיק אחר. למה? כדי שגם אם המוכסים בבוליביה יחרימו חלק, והיה המחנה הנשאר לפליטה…
היום אנחנו כבר יודעים איפה נמצאת בוליביה, יודעים קצת את השפה והמזג אוויר.
רק לא יודעים איפה יהיה הבית חב"ד שלנו, איפה ימוקם הבית של הרבי מלך המשיח בעיר.
אנחנו מתחילים מסע של אלפי קילומטרים, מסע של ארבעה ימים, הביתה, כשאנחנו לא יודעים בכלל לאן נוסעים.
אין בית!
בעל הבית הוציא את הבנין למכירה, וכך, יומיים לפני שנסענו לביקור בארץ נאלצנו לפנות את המבנה.
חוזרים לבית חב"ד ללא בית. מתכוננים לראש השנה, כיפור וסוכות בלי שמץ מושג איפה נחגוג אותם עם מאות האורחים הצפויים.
הזוי? נכון.
בשבועות שקדמו לנסיעה לארץ, כיתתנו רגלינו ברחובות המשופעים הבלתי אפשריים של לה פז בחיפוש נואש אחר בית מתאים. ולא, לא הצלחנו.
לא קל למצוא מבנה מתאים לקבל לתוכו עשרות ומאות אורחים. יחד עם דירה קטנה למשפחה שלנו.
גם תנאי השטח של לה פז – לא קלים. האיזור התיירותי הוא צפוף במיוחד. הוא נמצא בתוך שוק גדול שלא נגמר, מכל העיר והכפרים מגיעים לפה.
אז תנסו למצוא בית בשכונה אחרת, קרובה. לא שייך.
עם החמצן הדליל והעיר שבנויה על צלע ההר, קשה ללכת פה יותר מ2-3 רחובות. אנחנו צריכים להיות פה ודווקא פה.
חרב הפינוי ריחפה מעלינו כבר כמה שנים. התעלמנו. היתה לנו ברירה? יום רדף יום, חג רדף חג ואורחים עד בלי די מלאו את הבית ואת הזמן.
קיבלנו צווי פינוי ועמדנו במטבח לבשל שבת. קבלנו מכתבים מעורכי דין וארחנו כשלושים חבר'ה לסתם ארוחת ערב.
בין לבין, מתנשפים במאמץ העליות והירידות , עברנו בכל בנין, בכל בית, בכל חצר ברחובות המתאימים. לשווא.
מבנה אחד לא מתאים לנו, השני לא מתאים להם, הבית השלישי שייך למשפחה שמתאספים פעם בחודש ואז יחליטו אנחנו מחכים בלב הולם, בסוף מחליטים לפתוח שם מסעדה בעצמם…
מקום רביעי, אינו מסחרי. וכן הלאה והלאה. חודשים על גבי חודשים של חיפושים. העלנו חרס בידנו.
יום הפינוי מצא אותנו במצב בלתי אפשרי.
השישיה התוססת (ילדים, ילדים, לא קוקה קולה) מסתובבת בחדרים שהעניקה לנו הקהילה היהודית במבנה בית הכנסת. לפחות יש לנו מקום "לשים את הראש".
בית חב"ד שלם נארז במיליוני קרטונים שמועמסים על ידינו למשאיות ומשם למחסנים תוך שאנחנו מתזזים בין מזוודות ארוזות לקראת הנסיעה עוד יום לארץ הקודש.
בהמית לב חיה רצתה לכתוב לרבי. אבל כוחות כבר לא נותרו. אז היא פשוט דברה בליבה עם הרבי ופתחה את אחד מאגרות הקודש.
קראנו את המכתבים שהיו כתובים בשני העמודים במקום בו נפתח הספר. בשני העמודים, מימין ומשמאל הופיע אותו משפט.
"שהחורבן ייהפך לבנין".
את החורבן ראינו.
דמיינו מאות צלחות מזלגות וכפות מפוזרים אי שם עם מגבות וצעצועים וספרי קודש וכסאות וסירים ומצעים וספרי ילדים ו… נותרה לכם עוד נשימה? לנו לא. לגמרי לא.
חורבן. כפשוטו.
כשראו רבי עקיבא וחבריו שועל יוצא מבין קודשי הקודשים בכו הם והוא צחק. למה אתה צוחק? ולמה אתם בוכים? איך לא נבכה כשעיננו רואות "שועלים הלכו בו"
אבל על מה אתה צוחק? על אותו דבר ענה רבי עקיבא. אם התקימה נבואה זו, אני מצפה לראות את המשך הנבואה..
….ראינו את החורבן.
מה נותר?
נותר לנו לחכות לראות בקרוב את הבנין!
אנחנו בטוחים שברכת הרבי תבוא בגדול ! בניסים! בשמחה!
אנחנו חיים את הדרמה.
ואתם, מה אנחנו מבקשים מכם? פשוט תתפללו עלינו. תוסיפו עוד מצווה, עוד מעשה טוב לזכותנו.
שנראה כבר את הבנין, במהרה ובקלות.
ימי אלול עכשיו, מתאים לנו, החלטות חדשות, שנה חדשה, בנין חדש.
תגיות: בוליביה, הרב איציק קופצ'יק
וידאו-
ArrayArrayArrayArrayArrayמוזיקה
-
ArrayArrayArrayבחירת העורךגאולה ומשיחמגזין
-
תעשו קמפיין לבניין, ונזכה להיות שותפים.
או אפילו תחפשו מגרש לבנייה, ובינתיים שכירות.
הגיע הזמן למקום שלכם.
אנחנו מחכים להיות חלק!!!
כל הכבוד, מסירות נפש בפועל ממש!
כל הכבוד!! חיזקת אותנו, איזו אמונה…
מאחלת לך ולנו גאולה שלמה ומהירה!! ובית חבד הולם!!
תודה נשתדל להוסיף אותכם לתפילות…