הרב ראובן וולף, 25 שנה של אמונה
מאברהם אבינו ועד דור השביעי
עשרים וחמש שנה חלפו מאז ג' תמוז תשנ"ד. מצד אחד – 25 שנה של העלם והסתר הכי גדול; ומצד שני – 25 שנה של אמונה יוקדת, בלתי מתפשרת בשיחותיו ובנבואתו של הרבי מלך המשיח שדורנו הוא הדור הראשון לגאולה, והנה זה משיח בא.
חשבתי לאחרונה מהיכן אנו שואבים את הכוח האדיר הזה, להמשיך להאמין למרות שחלפו כל כך הרבה שנים?
מסתבר, שנעוץ סופן בתחילתן, והכוח לסוף הגלות מגיע מהשנים הראשונות להתהוותו של העם היהודי. כאשר הקב"ה התגלה לראשונה לאברהם אבינו ואמר לו "לך לך מארצך", הוא בירך אותו "ואעשך לגוי גדול", ומבאר רש"י על המקום "שהבטיחו על הבנים".
אברהם אבינו היה בן 75 שנה כאשר קיבל את ברכת הקב"ה לבנים, וחלפו 25 שנה עד למימוש הברכה בהולדת יצחק. אפשר לתאר כמה קשה היה לאברהם ולשרה לקום בכל בוקר, ולגלות שעבר עוד יום, וברכתו של הקב"ה טרם התקיימה. עשרים וחמש שנה!
ואברהם ושרה התעצמו באמונתם הטהורה, ולמרות השנים הרבות שחלפו המשיכו להאמין ולצפות ולייחל, מתוך ביטחון מלא שברכתו של הקב"ה תתממש. ואחרי עשרים וחמש שנות ניסיון מחד, ואמונה מאידך – זכו להולדתו של יצחק אבינו, שכידוע מסמל את הגאולה העתידה עליה נאמר "אז ימלא שחוק פינו".
אברהם אבינו פתח את הצינור, וממנו גם אנו שואבים את הכוח לימינו אלה, להמשיך להאמין באמונה שלימה, ובביטחון גמור, שלמרות שחלפו עשרים וחמש שנים – הרי תיכף ומיד נזכה להתגלותו של הרבי, כפי נבואתו.
שנה של גילוי
עידוד נוסף אפשר לשאוב מהעובדה, שלמחרת ג' תמוז מתחילה שנת העשרים ושש, שעל פי המבואר בחסידות המספר עשרים ושש מרמז לגילוי של שם הוי', שזה העניין של מלך המשיח.
ואכן, בתקופה האחרונה אנו עדים לגילוי מיוחד בענייני הגאולה ומלך המשיח. אפילו חוגים ליטאיים, שבעבר התנגדו לכל אזכור של אמונה בהתגלותו הקרובה של המלך המשיח, מתחילים לדבר על כך שמשיח קרוב מאוד, ומנהיגים רוחניים של הציבור הליטאי מעוררים אותם להתכונן לביאת המשיח הקרובה מאוד.
לשיא מיוחד הגיע הגילוי בחורף האחרון, כאשר קבוצת נשים לא-חב"דיות ארגנו כינוסי נשים מסביב לגלובוס בציפייה לגאולה. בעבר, אם היו כנסים כאלה, הם נערכו תחת כותרת 'פרווה' של 'ערב חיזוק והתעוררות'. אבל בגל ההתעוררות האחרון נשים מחוגים ליטאיים ארגנו "עצרות גאולה", לא פחות.
יותר מזה: לאחר שמארגנת האירוע שמעה מה הרבי אומר על נשות ישראל בדורנו, ועל כך שאמונתן של הנשים באה לידי ביטוי בכך שהחזיקו תופים מוכנים לרגע הגאולה – היא הפיצה את המסר, ובכל רחבי תבל נערכו למעלה ממאה כנסי גאולה, עם תופים ומחולות. אין ספק שהעולם עצמו מרגיש שמשיח עומד אחר כתלנו!
באחד הפסוקים היותר ידועים המתארים את פעולתו של משיח, נאמר "והיה ה' למלך . . ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", ומבארים בחז"ל ש"לא כשאני נכתב אני נקרא – כיום, שם ה' נכתב ביו"ד ה"א, ונקרא אני באל"ף דל"ת, ואילו לעתיד לבוא כולו אחד: נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י".
מבואר, ש'כתיב' זה עלמא דאתכסיא, ו'קרי' זה אלמא דאתגליא. בזמן הגלות יש הבדלים בין העולמות, ויש דברים שלא באים לידי גילוי. אבל בימות המשיח – כל מה שיהיה בעלמא דאתכסיא, יתגלה גם בעלמא דאתגלא. הכל יהיה בגילוי.
כלפי מה הדברים אמורים? כיום, כאשר שואלים חסיד חב"ד מיהו המלך המשיח – יש חסידי חב"ד שבעלמא דאתכסיא, בעצם העניין, ברור להם ללא כל ספק שהרבי הוא מלך המשיח. אבל כאשר הדברים מגיעים לעלמא דאתגלייא, לגילוי כלפי החוץ, הם חשים שלא בנוח לומר את זה בפרהסיה.
לפעמים ההעלם כל כך גדול, שלא זו בלבד שהם עצמם לא מגלים את האמונה הפנימית שלהם; יתירה מזו, כאשר חסיד אחר מגלה את האמונה הפנימית שלו, הם מרגישים שלא בנוח…
בזמן הגלות יש מקום להבדלים הללו בין העולמות. והיו שנים שגם הרבי עצמו הורה לחסידים להעלים את העניין. כך היה כאשר הרה"ח ר' אברהם פריז פרסם בשנים הראשונות שהרבי הוא מלך המשיח, הרבי הורה להפסיק את הפרסום. הרבי לא אמר שזה לא נכון, אלא רק הורה שלא לפרסם. כי באותן שנים זה היה יכול להיות בעלמא דאתכסייא, ולא יכל לבוא לידי גילוי בעלמא דאתגלייא.
אבל ככל שאנו מתקרבים ליום ההוא, ש"יהיה ה' אחד ושמו אחד" – הרבי עצמו הסיר את ההגבלות, ואישר לגלות גם בעלמא דאתגליא את כל הדברים שהיו טמירים ונעלמים בעלמא דאתכסיא.
הגיע זמן הגילוי!