ראיון בלעדי: מאחורי הקלעים של האיחוד במפלגות הימין

יודי סגל, חב"ד אינפו

אלפי חסידי חב"ד בארץ הקודש, שמחו בסוף שבוע שעבר לאחר שהתקבלה הידיעה על האיחוד במפלגות הימין; הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית, שלושת המפלגות שמייצגות חלק ניכר מגוש הימין, ואילולא האיחוד היתה ניכרת סכנה ממשית לגוש וממשלת ימין.

בין האנשים שהיו נוכחים מאחורי הקלעים, הוא ר' יעקב מיוחס – עסקן חב"די שפועל ללא הרף לטובת מוסדות חב"ד והשלוחים ואף מקדש את שמו של הרבי מלך המשיח במסדרונות הפוליטיקאים, המשמש גם כיו"ר התא (מטה) החרדי במפלגת האיחוד הלאומי.

לאחר שבוע שלם בו ניסינו לתפוס אותו לראיון, הוא נענה לבקשתנו, ופינה מזמנו היקר לענות על מספר שאלות שעולות במחשבתם של חסידי חב"ד רבים, על הבחירות הקרובות, במי צריך לבחור, למה מה משמעות המושג 'חזית דתית טכנית', המפלגות החרדיות ועוד.

1) בעצם, מה תפקידך במפלגת האיחוד הלאומי?

אני יושב ראש ומנהל את המטה החרדי במפלגת האיחוד הלאומי. במסגרת התפקיד הזה אני ושאר חברי המטה יוזמים סדר יום מפלגתי שיעסוק גם בנושאים הנוגעים למגזר החרדי. סיוע לנוער נושר ונוער עם צרכים מיוחדים, סיוע לפיתוח פרויקטים תעסוקתיים במגזר החרדי, סיוע במשברי הגיוס ומאבק נגד קמפיין השמאל על הדתה ובפרט בכל מה שנוגע למלחמתם המכונה "הדרת נשים" שזה שם קוד למאבק על כל נושאי הדת.

2) מה משפיע הייצוג החב"די שלך כלפי המוסדות והארגונים החב"דיים, והאם גם שלוחים מרוויחים מכך?

אני חסיד חב"ד ומכיר את כל כללי האתיקה החב"דיים שהם חצובים בתוך סלע ש"חב"ד אינה מפלגתית וחב"ד אינה מתערבת בפוליטיקה" כל אנשי ומנהלי המפלגה בין אם מפלגתנו האיחוד הלאומי ובין השותפים שלנו לסיעה, כולם יודעים שלחב"ד עוזרים גם מבלי לבקש הזדהות פוליטית. חד משמעית.

את חסידי חב"ד נשכנע כמו שאנו משתדלים לשכנע כל יהודי שדרכנו היא הדרך הנכונה לשמירה על שלמות התורה, שלמות העם, ושלמות הארץ, אך מעולם לא נתנה סיוע כזה או אחר בהכרה מפלגתית של אי מי ממוסדות חב"ד.

לגבי בפועל. כבר סייענו ונמשיך לסייע למגוון שלם של סגנונות ומוסדות שביקשו סיוע וכעת אף מכינים סוג של עבודת פילוח מקיפה לאתר את הנקודות שבהם ניתן לבנות תקציב ממשלתי למפעלים ראויים שבפועל פועלים על ידי חסידי חב"ד אך הם ראויים לקבל הכרה ממשלתית כדי שיתפתחו.

אני בטוח שעדיין חסידי חב"ד יוכלו להקל על עצמם בהפעלת הפרויקטים האלו מבחינה תקציבית ולזכות בתקציבים מבלי קשר למי הם מזוהים פוליטית ולהכניס לנושאים שייבחרו לבניית תקצוב את הטאץ' החסידי.

3) לא רבים יודעים אבל אתה היית מבין אלו שדחפו לאיחוד הגדול במפלגות הימין, שקרה ביום חמישי האחרון. מה גרם לשינוי ברגע האחרון שלכן המפלגות החליטו על ריצה תחת בלוק טכני?

ראשית אכן הייתי בתוך חלק מחבורה של יראי ה' (חבר אני לכל אשר יראוך) שרצו ופעלו לאחדות.

אני רואה בהצלחה של זה כעין דבר ניסי, מאחר ואף הרבי התבטא שדרישתו ל'חזית דתית טכנית' היא דרישה שנראית מאד קשה כשהיא מופנית כלפי אדם פוליטי שרגיל להסתכל על טובת מפלגתו הפרטית ולאו דווקא טובת כלל עם ישראל.

מאחר ונוצרה הזדמנות שבה נושא חזית הדתית הטכנית תהיה דבר המתקבל יותר על הדעת עקב אחוז החסימה הגבוה שראשי המפלגה הבינו את החשיבות של אחדות.

הקושי העיקרי שממנו חששתי היה עד כמה יש יכולת לשכנע את חברי המרכז גם במפלגת האיחוד הלאומי וגם במפלגת הבית היהודי להצביע עבור חזית דתית טכנית. צורת קבלת ההחלטות במפלגות האיחוד הלאומי והבית היהודי הן שונות מצורת ההחלטה בעוצמה יהודית ומתאפיינות בכך שיש להם חברי מרכז. החלטות שראשי המפלגות רוצים לעשות דורשות הצבעה של עוד כמה מאות אנשים שדעותיהן עלולות להיות שונות ממה שרוצה ראש המפלגה.

ולכן עיקר ההשקעה שלי הייתה בשיחות עם כמה שיותר חברי מרכז של מפלגת האיחוד הלאומי ולאט לאט זה גלש לשיחות גם עם חברי מרכז של הבית היהודי ששמעו את דעתי והתעניינו לגבי הנושא.

העליתי את זה כנושא שיחה בקבוצות חברים שונות וכל הזמן עודדתי לדרך הכי נכונה לדעתי שגם תקבל ביטוי נכון וטוב בעיני חברי המרכז וגם תדע ללכת בחזית טכנית עם עוצמה יהודית. כך עשיתי מבחינתי את כל מה שאני יכול כדי שהרעיון להליכה בחזית דתית טכנית יתקבל.

רצה ה' והחלטה בנושא הזה אכן התקבלה פה אחד באיחוד הלאומי וברוב קולות מובהק בבית היהודי.

4) ידועה ההוראה של הרבי בזמנו לבחור במפלגה 'החרדית ביותר'. איך האיחוד הלאומי הידועה כמפלגת הציונות הדתית, מחוברת לסיסטם החרדי?

אני ממש לא מבין מהו הסיסטם החרדי עליו אתה מדבר? אם סיסטם חרדי הוא דבר מגזרי אשמח לדעת היכן יש לזה שאיבת מקום בתורה ובהלכה.

אם הסיסטם החרדי משמעותו שמירה על תורה אז בוודאי שהאיחוד הלאומי עומד בכל הקריטריונים הדרושים לסיסטם הזה; שמירת שבת במרחב הציבורי, שמירה על הכותל ונגד הרחבה הרפורמית בכותל, מאבק על ערך התורה כפי שהוא נמצא בחוק הנקרא חוק הגיוס (ולא רק ערך התורה באופן כללי אלא גם בצורה ספציפית לשמור על ערך התורה הנלמד גם בישיבות חב"ד ולא רק ישיבות שמזוהות עם "הסיסטם החרדי" שפעמים רבות אותו סיסטם מוציא את חסידי חב"ד עצמם מההגדרה חרדים).

5) האם נתקלת במחלוקת או בעניין מסוים שבה היית צריך להשמיע את דעתו הק' של הרבי מלך המשיח וזה השפיע על מקבלי ההחלטות?

יש דברים רבים שאני מדבר עם ראשי המפלגה ומשוחח איתם בנושאים שונים לגבי דעתו של הרבי, אך לא הייתי אומר שנתקלתי במחלוקת אך בוודאי שאני נתקל בנושאים שהכוונה כזו או אחרת מהרבי גורמת להרהור נוסף ואף לשינוי מחשבה וגישה.

דבר מסויים שנתקלתי לאחרונה בבקשה מהחברים במפלגה להבין יותר טוב מה צריך לעשות עכשיו הוא היה בנושא החזית הדתית הטכנית. נושא שבעיני מהווה הישג גדול ומעין כפרה על טעויות שנת תשנ"ב שהיינו קרובים מאד לכך גם הפעם הזו.

זכור לי כינוס של מרכז האיחוד הלאומי שעשינו בירושלים, שהיה הכינוס הראשון לאחר בחירתו של יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ בצלאל סמוטריץ', שפעל בגבורה מעוררת השראה להביא אחדות שתוביל את כל מי שרק היה אפשר מהמחנה ומגוש הימין התורני בלי להשאיר אף אחד מאחור לפחות ככל שזה היה תלוי בו.

(ולמרות הדה לגיטימציה שעשו לו ברשתות החברתיות ובפורומים שונים, אנשים שלא מבינים את המשמעויות השונות שנובעות מאותה דרישה של הרבי, לחזית דתית טכנית הוא פעל בצורה ראויה ולא התבייש בפני המלעיגים. אני גאה בכך שיצא לי ולשאר חבריי במרכז האיחוד הלאומי לעמוד לצידו ולעודד אותו, יחד עם ידידים נוספים.

אני זוכר את הזמן שבו הבנתי עד כמה הוא פעל בגבורה. זה היה כשאף אני עצמי "זכיתי" לעלבונות ולהטחת האשמות ולהטרדות בפני אנשים שלא מבינים שאני והם רוצים בדיוק אותו דבר, וכשסיפרתי לו את מה שקורה ואת חוסר ההבנה של אנשים בחוץ, ועד כמה זה מרגיז שאנחנו חייבים לשבת בשקט כדי לא לפגוע בשום דבר הנוגע לאחדות.

התשובה שלו הייתה פשוטה "כדי לעשות דברים טובים וכדי שהם ייעשו נכון לפעמים צריכים עצבים של פלדה", וכך הוא באמת פעל וברוך ה' נוצרה האחדות הזו כשהוא ומפלגת האיחוד הלאומי הדבק העיקרי של שני הצדדים.)

באותו כינוס עמדה השאלה לחברים מה לדעתם עלינו לעשות כעת? התשובה הייתה בסגנון מיקרופון פתוח, וכשניתנה לי הרשות לדבר הבאתי בפניהם את כל הטעמים שהביא הרבי לסיבה למה נדרשת חזית דתית טכנית.

כפי שהדגשתי הרבי עצמו ראה בכך דבר שקשה לבקש מאנשים פוליטיים, וחשבתי לעצמי הרי אם הרבי עצמו אומר שרואה בזה דבר קשה וזה עוד נכתב כשהרבי עצמו פונה לאותם אנשים, איך אני יכול כ'כלי שני' לחמם לשומעים את הלב עד כדי שיחשבו לחיוב לגבי החלטה כמו זו.

ואז החלטתי להוסיף תוספת משלי לכל ההסברים שהרבי מביא בחשיבות החזית דתית טכנית, המבוססת על סיפור חסידי שמסביר את שלושת הדרגות הקיימות בהקשבה לרבי בשאלות על עניינים גשמיים.

ומוסבר על דרך משל:

שישנה דרגה הגבוהה ביותר שמקשיבים לרבי גם בנושאים גשמיים מאחר והוא בטל לגמרי לקב"ה ולכן כל מה הוא אומר שכינה מדברת מתוך גרונו. הדרגה הפחותה יותר בהקשבה לרבי היא מאחר והרבי לומד תורה עד כדי כך שראשו מלא בתורה ועצותיו חכמות כעצת התורה, ובדרגה הפחותה עוד יותר ההקשבה לרבי היא מחמת זה שהרבי מעורב עם הבריות ומתוקף תפקידו כרבי הוא מקבל אנשים מהעולם הגשמי וכך הוא מכיר ומתמצא בנבכי עולם הזה ולכן גם מי שנמצא בדרגה הזו מבין שעליו להקשיב לרבי.

את מוסר ההשכל מהסיפור החסידי הזה הבאתי כהקדמה לשיחה שלי באותו כינוס מרכז, ובכך התחלתי להסביר למה חשוב וכדאי לשמוע לרבי אף בנושא הזה, וכך הצלחתי (לפחות לפי הרגשתי האישית) לעורר את חברי המרכז לחשיבה מעט אחרת מהרגיל, במיוחד בצורה רגילה תקופת מערכת בחירות מתאפיינת בחידודי הבדלים בין המפלגות השונות ולאחר בחירתם לכנסת הם נאלצים להתאחד יחד בפשרות כאלו ואחרות (וכך היו כאלה מביננו שחשבו שנכון לעשות גם עכשיו לחדד את הבדלי ההשקפות ביננו לבין אחרים).

בדברים שהבאתי מדברי הרבי, שההיפך הוא הנכון ולמרות שנראה שכעת הזמן לחדד הבדלים ביניהם ולהתפשר בכנסת הרי שהרבי אומר בדיוק להיפך.

בזמן מערכת הבחירות נדרשים יראי ה' להתפשר ולהתאחד עם כל מי שאפשר ושיש איתו קו של תורה ושמירה על המצוות ובכך לפעול להגדלת הגוש הדתי והתורני והאמוני, ולאחר מכן בכנסת להיפרד כל אחד לפי שיטת רבותיו והנהגתו ולאחר הבחירות אפשר וצריך לחדד את ההבדלים בזמן, שאין נזק שנאבד קולות לטובת אחרים שאין דרכם בדרך התורה והמצוות.

אני בטוח ובאותו הרגע זה היה ברור לי שהחידוש המרענן של הדברים כאלו, שהופכים את ההסתכלות הרגילה של אנשים בתקופת מערכת בחירות והדברים נאמרים לא כדעתו של 'יעקב מיוחס', אלא בתוספת ברורה שכך היא דעתו של הרבי מליובאוויטש, שכולם מכירים ויודעים את חכמתו הפוליטית (גם בהסתכלות לפי הדרגה הפחותה) ובמקביל את רצונו העז של הרבי העוסק ומנחה בעצות ודברים רק לטובת עם ישראל באהבה רבה ועצומה.

6) לסיום: איך אתה רואה את שליחותך במפלגה פוליטית כחב"דניק, ומה אתה עונה לאלו שטוענים-חב"ד אינה מפלגתית?

חב"ד אינה מפלגתית, אך חסידי חב"ד פועלים בכל יכולתם לממש את השליחות שניתנה להם.

רצתה ההשגחה העליונה והתגלגלתי לעולם הפוליטי. מבלי להתייחס לטיעונים קנטרניים, הייתי אומר שחשוב עוד יותר לתת דגש עד כמה חשובה הוראתו של הרבי בנושא, וכפי שמוכח גם במציאות עד כמה חשוב להקפיד שחסידות חב"ד לא תעסוק בפוליטיקה.

לגבי עצמי הרי שבעיני המנטור שאחריו אני מנסה ל'העתיק' ממנו, הוא ר' אליעזר מזרחי שהיה חבר כנסת ואף סגן שר הבריאות. שבנוסף להיותו חרדי הוא היה גם חסיד חבד שעבר סיפורי גבורה בעמידתתו על נושאים חשובים לרבי, ומצד שני עשה את כל זה מבלי לשאוב את חסידות חב"ד ככלל לעסוק בפוליטיקה.

גם לפניו אך בפרט אחריו נוצרו עוד ועוד נציגים חב"דיים ברשויות המקומיות, שככל שקהילות חב"ד התרחבו וגדלו הורגש הצורך בדבר זה. כולם נמצאים עם הנקודה הזו שבה אין לערב את חב"ד בפוליטיקה (גם לא פוליטיקה מקומית לפי דבריו הברורים של הרבי שלא עשה הבחנה בין פוליטיקה מקומית לפוליטיקה ארצית).

כך שניתן באופן ברור לחלק בין כישוריו של אדם כזה או אחר שיכול לעסוק בכל תחום שבו הוא מוכשר. זו הזהירות המתמדת שבה תמיד אני משתדל להיצמד לגבולות הגיזרה בנושאים הללו.