בית נאמן: איך להצליח בשלום הבית?

זאב קרומבי, בית משיח

נישואין הם במידה רבה משהו שאין לו הסבר שכלי. בנישואין יש איחוד של שני אנשים שונים שהחליטו להתקשר יחד כדי לחיות מעתה חיים משותפים. כנראה שלא לחינם יום הנישואין הוא עבור רוב האנשים אחד הימים המאושרים בחייהם, אם לא המאושר מכולם. זה היום שבו שני חלקים של נשמה שנמצאים בשני גופות שונים, מתאחדים לאור ימים ושנים טובות! בספרי קודש רבים מדובר על ההקבלה שבין הנישואין של בעל לאישה לחיבור העמוק שבין הקב"ה לכנסת ישראל, ועל "יום הנישואין" בינינו לבין הקב"ה ביום מתן תורה. הבנת המשמעות העמוקה שיש לנישואין בין בעל לאישה מסבירה את החשיבות הרבה שהרבי מייחס לשלום בית. גם מי ששלום הבית שלו סביר, הרבי מעודד לשפר עוד יותר את שלום הבית שלו, כי שלום בית "ממשיך את ברכות השם". באחד המכתבים – לדוגמא  – כותב הרבי: "אמרה תורה 'דגדול השלום' וממשיך ברכות השם, ולכן יחזקו השלום ביניהם עוד יותר, ויתנהגו לפי רצון השם". (מאוצר המלך, ח"ב, ע' 170). כמו בכל תחום בחיים, גם בתחום הזוגיות, הרבי מלמד אותנו לא להסתפק בקיים, אלא לשאוף לשפר את המצב עוד יותר.

איך ניתן לשפר את שלום הבית שלנו? בשנים האחרונות נפוצות גישות טיפוליות שמטרתן "לרפא את הילד הפנימי שבנו". הרעיון מאחורי הגישה הזו הוא שעמוק בפנים יש בכל אחד מאתנו יש ילד או ילדה קטנים, מפוחדים וחסרי אונים שעלינו לתמוך בהם ולעזור להם להתגבר על כל הפגיעות שפגעו בהם (בראש ובראשונה) הוריהם. עם כל הכבוד לגישה הזו, אולי כדאי לשקול גישה שונה. במקום להתחבר "לילד הקטן והמסכן שבתוכי", אולי עדיף להתחבר "לאדם הבוגר והאחראי שבתוכי". "הילד הקטן" עסוק במה שמגיע לו ומה שפגעו בו. לעומת זאת, האדם הבוגר עסוק במה שהוא יכול לתת ולתרום לאחרים.

מה מאפיין התנהגות בוגרת לעומת התנהגות ילדותית? אחד המאפיינים החשובים של התנהגות בוגרת הוא קבלת אחריות על ההתנהגות שלנו. כאשר שאלו אותנו כילדים "מי התחיל?" ענינו ש"הוא התחיל!…". לפעמים, אנו ממשיכים עם ההתנהגות הילדותית הזו גם בחיי הנישואין שלנו. כאשר זוגות מגיעים לטיפול, כל אחד מהם מלא בתלונות על השני, ואף אחד מהם לא חושב שאולי גם לו יש חלק בבעיה. אחד הדברים שלומדים במהלך הטיפול הזוגי הוא לקבל אחריות על ההתנהגות שלנו, ולהפסיק להאשים את בן או בת הזוג שלנו.

דפוס נוסף שמאפיין ילדים הוא ציפייה שאבא ואימא יפתרו את הבעיות שלנו. עבור ילד קטן זה בהחלט סביר לצפות שהוריו יפתרו את הבעיות שלו מאחר והיכולות שלו עדיין מאד מוגבלות. לפעמים אנו ממשיכים לצפות גם כאנשים בוגרים שאחרים יפתרו את הבעיות שלנו. בן או בת הזוג שלנו הם לא באמת הגורם לבעיות שלנו, והם גם לא אמורים לפתור את הבעיות שלנו. רק אנו יכולים לפתור את הבעיות של עצמנו. מכורים נקיים נוהגים להגיד: הבנתי שרק אני הבעיה של עצמי, ורק אני יכול לפתור אותה!

נושא נוסף הוא העזרה והתמיכה ההדדית שאנו עוזרים ותומכים אחד בשני. עזרה הדדית היא בסיס חשוב מאד בנישואין. לפעמים אנו עלולים לחשוב בטעות שעזרה הדדית היא כשבן או בת הזוג שלנו עוזרים לנו, ולא מבינים שעזרה הדדית שעליה מדובר היא העזרה שאנו עוזרים לו או לה… כאשר אנו הופכים להיות תלויים בעזרה של בן או בת הזוג שלנו אנו מתנהגים כמו ילדים קטנים. זה בסדר שנבקש עזרה מבן או בת הזוג שלנו, כל זמן שאנו לא מעבירים אליהם את האחריות לפתרון הבעיות שלנו.

מאפיין נוסף להתנהגות ילדותית הוא חיפוש פתרונות קלים. מאפיין זה קיים כמובן גם ביחסי נישואין. פעמים רבות אנו לא מוכנים להתאמץ מתוך תקווה שאולי הבעיות שלנו תיפתרנה בדרך הקלה. אחד המשפיעים נהג לצטט בקשר לגישה זו את דברי פרעה: "תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר". לא לחפש פתרונות קלים אומר שאנו מוכנים לדחות סיפוקים. היכולת לדחות סיפוקים היא היכולת שלנו לוותר על רווח קטן מיד עכשיו כדי לזכות ברווח יותר גדול בעתיד. לפני הרבה שנים נערך ניסוי מפורסם שמכונה בשם "ניסוי המרשמלו" שבחן את הנושא הזה. בניסוי נתנו לילדים קטנים לבחור בין מרשמלו (ממתק אמריקאי) אחד עכשיו, או שני מרשמלו בעוד 15 דקות. החוקרים עקבו אחרי הנבדקים במהלך שנים רבות, וגילו, שאותם הילדים שהצליחו לוותר על מרשמלו אחד עכשיו כדי לקבל שני מרשמלו בעוד 15 דקות, הצליחו בחייהם הרבה יותר, מאותם הנבדקים שלא היו מסוגלים לדחות את הסיפוק שלהם. אימוץ עקרונות אלו של התנהגות בוגרת עשוי לעזור מאד לחיי הנישואין שלנו בפרט, ולחיים שלנו בכלל.

________

זאב קרומבי הינו מטפל זוגי מומחה להתמכרויות התנהגותיות ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות: zeev@crombie.com