-
זעקת ההורים בכפר חב"ד: במאמר השקפה מאלף של המשפיע הנודע הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, חבר הנהלת "חדר ליובאוויטש" כפר חב"ד ת"ו, פורש את משנתו של הרבי מלך המשיח בנוגע לחשיבות החינוך הטהור הקובע: "צריך מסירות נפש על חינוך לטהרת הקודש" • חב"ד אינפו ממשיך לעקוב ולדווח • בפנים: המאמר המלא
chabadinfo editor|י״ט באב ה׳תשע״חעוד כתבות בנושא:
לא שותקים: ועד ההורים מביא את הסיפור המלא
כפר חב"ד: כנס ראשון במערכה על החינוך הטהור
חדר ליובאוויטש: לא מתפשרים "על טהרת הקודש"
זעזוע: משטרה בחדר ליובאוויטש בעקבות הלשנה
זעקה ללא מענה: האם ברוסיה הסובייטית נמצאים אנו?
זעקת ההורים בכפר חב"ד: 180 ילדי 'חדר ליובאוויטש' בסכנה
"מטמאים מוח יהודי בחכמות חיצוניות!?"
אחד הדברים שבהם השתדל במיוחד המשפיע הרה"ח ר' מענדל פוטרפס, היה הקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול כלל בכל העולם.
הוא היה מעורב חזק מאד בפתיחת "חדר אידיש" בכפר חב"ד וכן בדטרויט, בהולנד ובעוד מקומות שונים בעולם. תכופות היה חוזר על דברי רבינו הזקן בתניא סוף פרק ח', שלימוד חכמות אומות העולם מטמא את המוח. הוא גם היה מצטט את שיחתו של כ"ק אד"ש בשמחת תורה תשט"ו: "ג' השנים הראשונות שבהן הילד מתחיל ללמוד, זה היסוד העיקרי להצלחתו בעתיד. דווקא בזמן הזה לוקחים את הילד ומטמאים את מוחו באנגלית, גראמאטיקע וכיוצא-בזה! הלוואי שגם גדולים לא היו יודעים עניינים אלו
ועל-אחת-כמה-וכמה ילדים – עד תשע שנים, עד י"ב שנה – והייתי אומר גם לגבי השנים הבאות. רצונו של הקב"ה לשכון דווקא במוחו של ילד יהודי – לוקחים מוח זה ומטמאים אותו בחכמות חיצוניות!… היכן היא הגאווה היהודית?!"
והיה ר' מענדל מוסיף ומספר על שלושה ששאלו את הרבי: והרי גם הרבי למד חכמות חיצוניות? והרבי ענה שלוש תשובות לכל אחד מהשואלים לפי עניינו.
לאישה פשוטה ששאלה ענה הרבי – ואם אחד קפץ מקומה עשירית ונשאר בחיים, זה אומר שכולם צריכים לקפוץ מן הקומה העשירית?!
לסוחר ששאל ענה הרבי – אדרבה. בגלל שהייתי שם, אני יודע עד כמה זה מסוכן.
ולתלמיד חכם ששאל – יש הלכה שמי שכבר למד את כל התורה כולה, מותר לו, ואפילו מוטל עליו, ללמוד גם חכמות חיצוניות, כדי שישתמש בהם שיהיו "רקחות וטבחות" לסייע לענייני התורה. אבל זהו רק למי שכבר למד את כל התורה כולה. והרבי מוסיף ומבאר שזהו מה שכותב רבינו הזקן בסוף פרק ח' בתניא "וזהו טעמו של הרמב"ם והרמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן". שלכאורה הרי אין עניינו של התניא להסביר את הנהגת הרמב"ם והרמב"ן. אלא שבזה בא רבינו הזקן לומר שלמי מותר לעסוק בחכמות אלו – רק למי שעל דרך הרמב"ם והרמב"ן. וכאמור, מי שכבר למד כל התורה כולה, שרק אז יש לו את הכוחות להשתמש בחכמות אלו ולהעלותם לקדושה.
עוד היה ר' מענדל מספר, שפעם בביקור בדטרויט, נכנס לבחון את הילדות שלמדו ב"חדר" בכיתה א'. ושאל אותם מה ברא ה' ביום ראשון ומה ביום שני וכו', ולבסוף מה ברא ה' בשבת? הילדות ענו שבשבת לא ברא ה' שום דבר. ר' מענדל היתמם ושאל: מה חטאה השבת שה' לא ברא בה מאומה? השיבה אחת הילדות: בשבת ה' ברא את הקדושה! והוסיף ר' מענדל כשקורת רוח גלויה על פניו: זהו ה"אור חוזר" ממי שלומד בכיתה א' רק לימודי קודש!
"צריכות להיות כמה תכניות על טהרת הקודש"
בעקבות אותה שיחה חריפה בתשט"ו נגד לימודי חול, נפתחו כמה וכמה מוסדות חינוך על טהרת הקודש בכמה מקומות בעולם. לכל לראש בשכונת קראון הייטס. החסיד ר' מיכאל טייטלבוים נחלץ חושים ופתח אז את המוסד המפואר "אהלי תורה" שבמשך השנים הוציא מתוכו אלפים רבים של תלמידים.
מספרים כי באותם ימים, גיסו של הרבי, הרה"ח ר' שמריהו גוראריה, הרש"ג, שהיה "מנהל פועל" של ה"ליובאוויטשע ישיבה", שם למדו גם לימודי חול, פנה אל הרבי בקובלנה שזה מתחרה ומפריע לישיבה שלו, וביקש שהרבי יורה לר' מיכאל לסגור את המוסד. אולם הרבי לא הסכים.
נקודה זו שבה מובהר כי אין דבר כזה "תחרות" בכל הקשור ללימוד תורה, ניתן ללמוד ממכתב אחר של הרבי, כתשובה על שאלה שהופנתה אליו לגבי אפשרות של מניעת תחרות על ידי צירוף של שני מוסדות לימוד יחד: "בהנוגע לצירוף בית הספר, שיהיה הכל במקום אחד – מובן שאין לזה מקום כלל. וצריך להשתמט מזה בהחלט, אלא – שבאופן דיפלומטי מבלי לנגוע בכבודו של מי שהוא, ואפילו לא בישות של מי שהוא. וכמה הסברות לזה: הרי אין דרישה ומקום לבטל קהילתם ח"ו, ולצרפה לקהילתם. ועל דרך זה בהנ"ל, אין להכריח את הצבור על תכנית חינוך אחת לכולם. ואדרבה צריכות להיות כמה תכניות – מובן שכולן על טהרת הקודש – בכדי שכל אחד ואחד יבחור בהיותר מתאימה לו (והראי' – שבכפר חב"ד עצמו ייסדו תלמוד תורה, ישיבה, בית ספר למלאכה, בית ספר לחקלאות ועוד, אף שכולם חב"ד'ניקעס … והכל מודים שכמה בתי כנסת אפשר להיות בשכונה אחת באם הנוסח שונה. ועל דרך זה בחינוך – יש מבכרים לימוד משנה או גמרא, בקיאות או חריפות, דינים או תורה לשמה ועוד ועוד. וככל שיקצרו בהשקלא וטריא בזה, ולא יבליטו את הפרינציפ שבהענין – טוב יותר בשביל שיהיו היחסים להבא טובים יותר ונוחים יותר" (אגרות-קודש כרך יח ע' תס. אגרת ו'תתקמ).
ממכתב זה ברורה דעתו של הרבי בכלל, שמותר וצריך לפתוח מוסדות חינוך על טהרת הקודש יותר ויותר, וכל אחד משובח מחברו, והתחרות בין המוסדות היא חיובית מאד, כי היא גורמת לכך שכולם ינסו להיות עוד יותר טובים, כמאמר "קנאת סופרים תרבה חכמה".
"וכי אתה חושב שאלך נגד השולחן ערוך?"
בעיר מונטריאל היה ראש ישיבה ליטאי בשם הרב קויפמן. הוא רצה לפתוח בעיר ישיבה ליטאית. בשלב מסוים נכנס אל הקודש פנימה ל'יחידות' וסיפר לרבי בחשש על תכניתו, והוסיף בזהירות, שהרי זה הולך להתחרות עם ישיבת "תומכי תמימים" בעיר. כמה התפלא לשמוע שהרבי מרעיף עליו ברכות מאליפות. הוא נדהם ושאל: "והרי זה יפריע לישיבת חב"ד?!" ענה לו הרבי: "וכי אתה חושב שאלך נגד השולחן ערוך? והרי ישנה הלכה מפורשת בשולחן ערוך שמותר לפתוח תלמוד תורה ליד תלמוד תורה קיים ואין בזה משום השגת גבול שכן 'יגדיל תורה ויאדיר'".
נכון אמנם שבמקומות בהם לא הייתה ברירה, אפשר הרבי לימודי חול במסגרת מצומצמת. כמו אפילו ב"ליובאוויטשע ישיבה" שייסד הרבי הריי"צ. ובכל זאת, כפי הפתגם, שהרבי חוזר עליו הרבה, "וכי מפני שטוב הוא טוב, יותר טוב לא יותר טוב?!"
אולם במקומות שבהם אפשר לקחת את הטוב ביותר ולתת אותו לילדים, ברור שצריך להשתדל בכל הכוחות לתת לילדים את החינוך הטוב ביותר.
וכפי שאומר הרבי (שיחת יום א' דר"ח אלול תשמ"ב) "ומובן שגם כאשר עד עתה למד הילד בבית ספר שבו מקבלים חינוך הכשר – צריכים להשתדל שמכאן ולהבא יקבל חינוך על טהרת הקודש. ובחינוך על טהרת הקודש גופא ישנם כמה וכמה דרגות, ותמיד צריכים להעלות בעניין החינוך. מובן שאין להתחשב בהוצאות הכספיות הכרוכות בזה – כי החיסכון בדולרים אחדים על ידי שלא יעניק לילדיו את החינוך הטוב ביותר, יגרע בטובתם של ילדיו בנוגע לאופן חינוכם כל ימי חייהם.
ולכן כאשר נמצאים בזמן שבו רושמים את הילדים לבתי ספר, הרי זה הזמן המתאים ביותר להשתדל שהילדים יקבלו את החינוך הטוב ביותר, על ידי זה שרושמים אותם לבית ספר, תלמוד תורה וישיבה המתנהלים על טהרת הקודש. ולכן דרושה התבוננות פנימית ועמוקה כדי לקבוע היכן יוכל הילד לקבל את החינוך הטוב ביותר, בתכלית השלימות."
אם לא די בכך, הרי שהרבי מוסיף ומחדד את המסר במכתב קדשו: "פשרה, שעניינה ויתור ונטיה מן הדרך – הנה אפילו סטיה קלה מדרך האמת לאמתו בחינוך הנוער, למה הדבר דומה, לשריטה קלה בגרעין הנזרע, שאפילו שריטה קטנה בו – סופה לגרום לאחר זמן מום גדול באילן הגדל ממנו, מום אשר קשה לשערו מראש. והנמשל מובן". (אגרות קודש כרך יג עמוד שמה).
"בלי לשנות ח"ו את דרכי החינוך מכל הדורות"
אם כך בחינוך "רגיל" על טהרת הקודש, הרי שהנושא ברור יותר ויותר בחינוך על פי רוח של גאולה ומשיח, נושא המהווה את הנקודה הפנימית של כל חסיד, כפי שהרבי מעורר בהתוועדות פרשת תרומה תשמ"א: "יש לחנך את הילד בכל עניני התורה ומצוותיה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לי"ג עיקרי האמונה, שאחד מהם הוא העיקר ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" – הענין דביאת המשיח. ובאם אינו עושה כן – הרי הוא מועל בשליחותו לענין החינוך!"
חינוך כזה שהילדים יהיו חדורים לגמרי במשיח, הוא צורך השעה, כדברי הרבי הזכורים לנו היטב (שמחת תורה תשנ"ב) "החינוך של תשב"ר צריך להיות באופן שהתינוקות נעשים חדורים לגמרי תוך תוכם עם הענין והנקודה של "משיח", כך שכאשר רק נותנים מבט על ילד יהודי, מה רואים? – רואים משיח! כל מציאותם היא "משיח"!"
נכון, לא תמיד זה קל. זה הרף העליון של חינוך חסידי, אך בשביל זה חונכנו על מסירות נפש. בשביל חינוך של תשב"ר, אלה הם משיחי, צריך מסירות נפש, כדברי הרבי (שיחת י' שבט תשל"ז) "יש ללמוד מבעל ההילולא, אשר מסר נפשו בפועל, ואף שלח יהודים אחרים למסור נפשם כדי להקים חדרים לילדים יהודיים ושהלימוד בחדרים אלו יהיה על טהרת הקודש בלי לשנות חס ושלום את דרכי החינוך שהיו נהוגות בעם ישראל כל הדורות. הרי על אחת כמה וכמה בימינו אלה … שאין זה חס ושלום מצב של סכנה גופנית, וצריך להשתדל ביותר, שהחינוך של ילדי ישראל יושתת לגמרי על טהרת הקודש".
'חדר ליובאוויטש' – מלווים בברכותיו של הרבי
זכיתי והרבי נהג בי טובת עין ומסר בידי את הזכות לכהן כחבר הנהלת המוסד 'חדר ליובאוויטש' בכפר חב"ד, המושתת על טהרת הקודש לגמרי, ללא שום תערובת של לימודי חול, ומעמיד דורות של חיילי צבאות השם החדורים בחיי ההתקשרות לרבי ו"באופן כזה שכל מציאותם היא משיח".
דווקא בעת הזאת, כשהחושך מכסה ארץ, קיומו של חדר זה המשמש כסמל לחינוך חסידי טהור הנצמד בדייקנות לכל הוראותיו של הרבי – בלי שום פשרות! היא בשורה אמיתית והוכחה ניצחת לכך שהרבי "איז נאך מער לעבדיקער, נאך מער שטארקער, און נאך מער אקטיב" – עוד יותר חי! עוד יותר חזק! ועוד יותר פעיל!.
[וזאת מבלי לגרוע חלילה מעשרות ואולי מאות מוסדות חינוך חב"ד שישנם על טהרת הקודש ב"ה, אך כפי שמעיד הרבי בעצמו ש"בחינוך על טהרת הקודש גופא ישנם כמה וכמה דרגות, ותמיד צריכים להעלות בעניין החינוך".]
כמו תמיד בהיסטוריה, גם קיומו של חדר זה – אשר הוקם ביוזמת קבוצת הורים חסידיים יראי-שמיים תושבי הכפר, בתמיכתו ובעידודו של המד"א הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה – זכה להתנגדויות מצד אלו שלא ראו זאת בעין טובה. אך הרב אשכנזי ע"ה, הדף את טענותיהם כפסק השולחן ערוך הנ"ל שנכון לפתוח תלמוד תורה ליד תלמוד תורה קיים, משום "יגדיל תורה ויאדיר".
בסייעתא דשמיא ובברכותיו המופלאות של הרבי מה"מ, החדר הולך וגדל באופן שלמעלה מן המשוער, ובחודש אלול הבעל"ט ייפתח אי"ה בפעם השמינית עם כמאתיים ילדים(!) כן ירבו.
לב ליבו של החדר הם אותם אבות ואימהות יחיו, אשר מוסרים נפשם ממש למען חינוך ילדיהם, מבלי "להתחשב בהוצאות הכספיות הכרוכות בזה", וגם בימים אלה, ממשיכים לעמוד כחומה בצורה למען החינוך הטהור.
בהשגחה פרטית, לפני שלושים שנה, בהתוועדות שבת מברכים אלול תשמ"ח, נשא הרבי שיחה בה ביאר כיצד יש להגיב להתנגדות לעניינים של קדושה:
"גם כשרואה שישנה התנגדות, מניעות ועיכובים כו' – שיוסיף בחיזוק והפצת תורה ויהדות – הרי לא זו בלבד שאין זה גורם לו חלישות חס ושלום, אלא אדרבה, המניעות והעיכובים מעוררים אצלו כוחות נעלמים להתגבר ולהוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהפצת היהדות, וזוהי הסיבה האמיתית להתנגדות כו' – מכיוון שרוצים מלמעלה שעבודתו תהיה באופן של התגברות יתירה, ולכן אין לו מה להתפעל מהמניעות והעיכובים, ואדרבה, להתגבר עליהם כו', בידעו נאמנה ש"דבר אלקינו יקום לעולם".
ולאחר מכן המשיך הרבי:
"יש לזכור שהתנגדות לתורה ויהדות כו' אין בה משום חידוש, שכן, כך דרכו של עולם-הזה מאז שנעשו ישראל לעם, בזמן מתן תורה . . ומזה מובן גם בעבודתו הפרטית של כל אחד ואחד מישראל – שכאשר נתקל בהתנגדות, מניעה ועיכוב כו', בעבודתו בהפצת התורה והיהדות, אין לו להתפעל מזה, בידעו שאין זה חידוש .. ואדרבה, עליו להפיק מההתנגדות את התועלת הרצויה – שיתגלו אצלו כוחות נעלמים, כולל גם ידידים נעלמים כו', שעל-ידי זה עבודתו בהתגברות יתירה.
ועוד עניין בזה – שלמרות ההתנגדות, המניעות והעיכובים כו', צריכה להיות ההתגברות בחיזוק התורה והיהדות מתוך שמחה. ככל ענייני העבודה בתורה ומצוותיה שצריכים להיות "בשמחה ובטוב לבב".
לחיים, לחיים ולברכה!
חיזקו ויאמץ לבבכם – מתוך שמחה וטוב לבב – כל המוסרים נפשם למען חינוך ילדי ישראל על טהרת הקודש. וכמאמר חסידים "דער רבי וועט זיכער אויספירן" – הרבי בוודאי ובוודאי ימלא את רצונו, אלא שניתנה לנו הזכות והאפשרות להיות חלק בזה. אשרינו!
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
חב"ד אינפו ימשיך לעקוב ולדווח
ישר כח הרב גינזבורג! חיזקתנו!!