איך אפשר להשתנות באמת?

מאת זאב קרומבי – מטפל בהתמכרויות התנהגותיות

מתי משתנים דברים? יש ווארט חסידי על אחת מארבע הלשונות של גאולה שאמר הקב"ה לבני ישראל "והוצאתי אתכם מתחת  סבלות מצרים", שמפרש את המילה "סבלות" מלשון של "סבלנות". כל זמן שלבני ישראל הייתה עדיין סבלנות לעבודת הפרך במצרים, הקב"ה לא הוציא אותם ממצרים. רק כאשר נגמרה לבני ישראל הסבלנות, "ותעל זעקתם אל השם", הקב"ה הוציא אותם ממצרים. דברים דומים שמענו מהרבי בקשר לגלות הנוכחית. הרבה פעמים, דברים משתנים רק כשנגמרת לנו הסבלנות אליהם.

כאשר אנו לא נוקטים יוזמה לשנות דברים, לפעמים המצב רק מחמיר ומחמיר. המכורים נוהגים להביא על כך את "משל המעלית". לפי המשל הזה, החיים שלנו הם כמו בניין רב קומות. בקומות הגבוהות של הבניין נמצאים החיים היפים שלנו כפי שהיינו רוצים לחיות אותם. בקומות הנמוכות של הבניין נמצאים החיים שלנו כאשר הם משתבשים. כל אחד מאתנו רוצה כמובן להגיע לקומות הגבוהות של הבניין. כדי להגיע לקומות הגבוהות אפשר להשתמש במעלית או במדרגות. כיוון שטיפוס במדרגות דורש מאמץ, אנו מעדיפים את המעלית. אנו נכנסים למעלית, והמעלית זזה, ואז הדלת נפתחת, ואנו מגלים שבמקום לעלות קומה, ירדנו קומה. אנו נשארים במעלית, והמעלית שוב זזה, וכשהדלת נפתחת, ואז אנו מגלים שרק ירדנו קומה נוספת. כך קורה כל זמן שאנו נשארים במעלית. כל פעם שנפתחת הדלת אנו מגלים שירדנו עוד קומה ועוד קומה ועוד קומה. ברגע מסוים, (אם יש לנו מזל…) אנו מבינים שהמעלית היא אולי פתרון קל, אבל היא רק תוריד אותנו ולא תעלה אותנו לקומות העליונות. אנו מבינים שאין לנו ברירה אלא לוותר על המעלית, ולהתחיל לטפס במדרגות. הטיפוס במדרגות הרבה יותר קשה מהעלייה במעלית, אבל כאשר אנו מטפסים במדרגות אנו אמנם עולים ולא יורדים. ככל שנגיע לתובנה זו מוקדם יותר, כך תהיינה לנו פחות קומות לעלות. ככל שנחכה, המעלית תוריד אותנו לקומות יותר נמוכות, ואז יהיו לנו יותר קומות לעלות. משל זה מסביר מה קורה כאשר אנו מחפשים פתרונות קלים, במקום להתאמץ. פעמים רבות, בעיות לא נפתרות מעצמן. לפעמים אין ברירה, אלא לוותר על מה שנראה כפתרון קל ונוח, ולאמץ פתרון – שאולי יהיה פחות נוח – אבל יפתור את הבעיה.

מסתבר שהרבה מאד אנשים בישראל חיים במתח. נתון מעורר דאגה שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנתיים מצא כי 16% מהעובדים בישראל חווים מתח או לחץ נפשי לעיתים קרובות, ו-30% נוספים חווים מתח או לחץ נפשי מדי פעם. נתון זה מלמד על חומרת הבעיה. למה השלטונות מוטרדים מכך שעובדים רבים נמצאים במתח ולחץ נפשי? כאשר אדם נמצא במתח מתמיד הוא מתחיל להרגיש "שחיקה נפשית" שנגרמת כשחיקה של משאבי ההתמודדות שלו. שחיקה נפשית פוגעת יותר דווקא באנשים שבחרו מקצוע מטעמים אידיאליסטים, כגון אחיות, עובדים סוציאליים, וכד'. כאשר ההתמודדות הנפשית בעבודה גבוהה מאד הדבר יוצר הרבה מתח. אם המתח נמשך זמן רב, האדם מתחיל להתייאש ולאבד תקווה. תחושת השחיקה עלולה להוביל לתחושת ריקנות, חוסר באנרגיה, חוסר מוטיבציה, חוסר הנאה, ודיכאון. שחיקה יכולה להתבטא גם במחלות שונות שנגרמות מהרמה הגבוהה של הורמוני המתח שמציפים את הגוף, ופוגעים במערכות הגוף השונות. במצב הזה כדאי לחשוב איך לעשות שינוי בחיים לפני שהמתח המוגזם עלול להוביל להתרסקות.

יחד עם זאת, כדאי לזכור, שבדיוק כמו שאי עריכת שינויים יכולה להיות בעייתית, כך בדיוק גם עריכת שינוים מוגזמים יכולה להיות בעיתית. לגבי שינויים ושיפורים בחיינו, כדאי לזכור את המשנה שאומרת "תפסת מרובה לא תפסת". שינויים כדאי לערוך באופן מסודר, ותוך קבלת הכוונה והדרכה ממי שמבין בתחום הזה, ולוודא שהשינויים יהיו באמת לתועלת ולא יפגעו בתחומי חיים שונים.

עוד על המתח בעז"ה בכתבה הבאה.

ניתן ליצור קשר עם זאב קרומבי ב zeev.crombie@gmail.com   או www.zeevcrombie.com