סימן קי"צ במנהגי חב"ד • דעה

אורי מנחם גורביץ', בית משיח

זהו, ברוך השם 'שלושת השבועות' באו לסיומם הטוב, והימים הקשים שעברו על כוחותינו, בהם הילדים לא יכלו להשתכשך במימי הבריכות הקרירות תמו. כעת הגיע הזמן לנהוג את מנהג חב"ד שה'זמן גרמא' ולצאת לנופש, וכל המרחיק הרי זה משובח. המהדרין שבהם יוצאים להרי הגליל, והמהדרין מן המהדרין שולפים דרכון ותיק נסיעות ויוצאים לתור את ערי אירופה.

כיצד אני יודע שזהו מנהג חב"ד? הדבר מופיע מפורשות בעשרות מראי-מקומות מעל-גבי כל במה חב"דית מצויה. אם זה בכרזות צבע גדולים המתפרסמים בביטאונים החב"דיים, או מודעות פרסומיות ('באנרים' בלע"ז) המרצדות בכל אתר ואתר – שפונים לכל אשר חסיד חב"ד יכונה, לקיים 'חופשות חב"דיות' במגוון רחב של אפשרויות. החל מ"כפר הנופש החב"די", עובר ב"נופש מהדרין לאנ"ש", וכלה בהודעה הדרמטית: "הציבור החב"די בחר – קרואטיה הקסומה", נו, ואם הציבור החב"די בחר – מי אני שיהרהר אחריו?

נכון, לא נעלמה מעיניי הודעת המערכת שהיא 'אינה אחראית על תוכן הפירסום' ועל כך שבעצם ישנו איסור הלכתי לצאת מארץ ישראל רק כדי לנשום אויר פסגות, ועל-כן יש לשאול רב מורה הוראה. אבל לא על כך אבקש לכתוב, שהרי נהיר וברור ללא ספק וספק ספיקא, שכל אלו המהדרין מן המהדרין עשו שאלת רב קודם למעשה וקיבלו את ברכת הדרך, טרם פנו לשריין לעצמם מקום בכדי לקיים את מנהג חב"ד זה ב'דחילו ורחימו' ומתוך הידור-רב…

"נו, אז לאיפה אתם נוסעים?", "למה לא תצטרפו אלינו?", "מה הבעיה באירופה? יש שם בית חב"ד… וזה גם שחיטת ליובאוויטש… אבל מה הבעיה?…" (– שביבים נבחרים מדו-שיח רב-עניין עם חבר, בחצר בית-הכנסת בשעות אחר-הצהריים של שבת).

חבילת נופש חסידי, בבית מלון מפואר ויוקרתי, עם בית חב"ד בקרבת מקום, גם שחיטת ליובאוויטש, עם כשרות מהודרת, גם תענוג גשמי וגם רוחני… 'הכל כלול'.. פשוט מקסים! מה יכול להיות יותר טוב מזה?

אבל אם בכל זאת נניח לרגע את הקלישאות הצידה, בואו נודה שטעם לא טוב עולה מ'פסטיבל הנופשים' שמתפתח אל מול עיננו ורק הולך ומתגבר משנה לשנה. הלהט והדביקות מטעה לפעמים, כביכול יש איזושהי הנחת יסוד רווחת שהנסיעה לנופש היא מצוה עיקרית בתורה.

ובכן, אני לא מדבר על כך שהקב"ה חס על ממונם של ישראל ומשפחות דלות אמצעים חשות צורך לנסוע ולשלם על כך מפת לחמם; אני גם לא מדבר על בעיות חמורות שמתעוררות במקומות אלו בתחום הצניעות, הכשרות, החינוך, ועל אווירה של קלות הדעת שאינה תורמת לביסוס הבית היהודי ולתוספת קדושה…

אני גם לא מדבר על ההיתרים וה'קוּלוֹת' שאנ"שים מוצאים לעצמם במהלך ימי החופשה כאילו היה 'עסוק במצווה ולכן פטור מן המצווה'… כל אלו ועוד נתונים לשיקול דעתם של המהרהרים בחבילות הקיץ לציבור החרדי…

אחרי שבועיים ימים שאני מנסה להבין מה כל כך מציק לי בפסטיבל הזה, אנסה לנסח את עצמי בצורה נכונה: היציאה לנופש זה לא הנושא, אלא האופן בו זה הפך להיות ממצב של דברים שהשתיקה יפה להן, לנושא שיש להתגאות בו, עם חיות מיוחדת בה נידונים הדברים, וכל המרבה הרי זה משובח, וכל מי שלא ערבב את התאווה שלו עם המילה חב"ד – לא יצא ידי חובתו בקיץ תשע"ג.

האמת היא, שנופש הוא דבר שהעולם זקוק לו וזה בסדר גמור שאנשים יוצאים לנופש. ניתן להניח בקלות שרוב אנ"ש יוצאים להתאוורר ולצבור כוחות מחודשים בנופש כזה או אחר, אבל מאז ומתמיד ידעו כולם כיצד יש להתייחס לכך.

משום מה, כל העיסוק הזה סביב הנופש מזכיר לי את התיאורים המרתקים המופיעים על מטהרי אויר שונים שמיקומם שייך למקום בו אסור ללמוד תורה. ממודעות הפירסום של חברות 'מטהרי האוויר' אפשר היה לחשוב שמדובר במינימום בושם יוקרתי, ובכלל לא מדובר בתכשיר שענינו להפיג ריחות לא נעימים. הפרסומים על "נופש חב"די" (ולא משנה של איזה חברת נסיעות), אינם שונים מפרסומות על "מטהר אויר חב"די", אבל בכל זאת עדיין לא ראינו פרסומות שכאלו.

אז אם מישהו רוצה לנסוע לנופש – שיסע לבריאות, אם חברת נסיעות רוצה לפרסם – שתפרסם בשמחה, אבל למען ה',
תשאירו את חב"ד מחוץ לעסק הזה, כי הנופש הזה לא קשור לחב"ד. לא לצורך כך נבחרנו על ידי הרבי הרש"ב נ"ע ללמוד ב'תומכי תמימים', ולא זוהי גאוותנו כחסידים ומקושרים לרבי מלך המשיח שליט"א. לנו, כחסידי חב"ד הרבי נתן משימה להכין את עצמנו ואת העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו, והמשימה הזאת לא משתנית גם כאשר תשעה באב חולף והאווירה ברחוב באמת דורשת שנצא לנופש.

אז אם בכל זאת אנו נוסעים לנופש, המינימום הנדרש מאיתנו הוא שלא נערב את הרבי בכך. ואם ב'מטהרי אוויר' עסקינן, הנה מעט צדה לדרך לאחיי החסידים, הנופשים והקוראים:

חיי האדם תלוי באוויר בו הוא נמצא. ללא אויר אי אפשר לחיות, ובאיזה אויר שחיים, כך הם החיים. כשחיים באויר של תורה ומצוות, אזי החיים בריאים. כשחיים באויר-כפירה, זהו חיים חולניים עם סכנה תמידית לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית הראשונה זהו לטהר את האוויר .. טהרת האוויר הוא על ידי אותיות התורה. כשנמצאים בחנות, או כשהולכים ברחוב, או כשנוסעים ברכבת ואומרים אותיות שבתורה, בזאת מטהרים את האוויר… (היום יום.. י"א טבת)

וכמטבע לשונו הק' של אד"ש: א געזונטן זומער און א פריילעכן זומער.