-
אף אחד לא נולד מושלם. גם לא הילדים שלנו, ובשביל זה אנחנו כאן: להעניק להם את כל הכלים לפעול לשינוי המידות הלא טובות, ואף להשתמש בפן החיובי שבהן • מסה חינוכית מרתקת ופרקטית, שלב אחר שלב בחינוך לשינוי הרגלים, על פי דרכי החסידות • הופכים את החושך לאור • הרב שלמה רייניץ בטור חינוכי באדיבות מגזין 'דרך המלך' • לקריאה
אילוסטרציהchabadinfo editor|י״ט בתמוז ה׳תשע״זהפער בין שניאור ליוסי הוא רק שנה אחת, אך ההבדל ביניהם הוא כמרחק שנות אור. שניאור הבכור, חריף ושנון, כריזמטי, בעל כוח פיזי ואופי שליט. הוא תקיף ואיתן בדעתו, ומשוכנע כי מתוקף היותו אח בכור, הוא יכול לשלוט על חפציו, רצונותיו ודעותיו של אחיו הצעיר. יוסי, לעומתו, ילד עדין ושקט, אינו מהיר תפיסה ומוצא עצמו 'שק חבטות' של אחיו, שאינו יכול לו. ממתק שמביא יוסי מהחיידר, הופך במהרה לממתק משותף, ופרס שקיבל מהמלמד, ייהפך לרכושו של שניאור בשוחד קל…
העומד מן הצד, יתמלא כעס על הנהגה בלתי רצויה של ילד צעיר. אך הורה ומחנך יביטו אל המציאות הזו כאל אתגר שהעניק להם הבורא בחינוך הילדים ובשיפור מידותיהם.
תיקון המידות הוא יסוד בעבודת ה'. העוסק בעבודת המידות הוא זה שיכול להיקרא בתואר 'חסיד', כפי שהתבטא הרבי הרש"ב נ"ע 'חסיד הוא זה שמוסר עצמו לדרוש טובת זולתו'.
מוסבר בחסידות כי "העבודה הרוחנית העיקרית של האדם היא לא כל כך בשכל, אלא בעיקר עבודה של בירור וזיכוך המידות, כי תיקון המדות קשור לפנימיות הנפש", ואומר הרבי הריי"צ. בשם אביו הרבי הרש"ב נ"ע: 'העבודה הקטנה ביותר בתיקון המדות, היא למעלה במדרגה מאשר ההשכלה הגדולה והעמוקה ביותר'.
להיות אנושי ומוסרי"אבאאאא….." צועק יוסי מהסלון. "שניאור לקח לי…" אבא נזעק במהירות אל הזירה, סר וזעף. "שוב פעם?!" זעק בקול מאיים. "אמרתי לך לא לגעת בחפציו של יוסי, נכון? ואתה יוסי, לך לחדר ותצייר שם. אל תהיו זה לצד זה". נראה היה כי נרגעו הרוחות, אך לא חלפו עשר דקות ושוב נשמעה הקריאה המוכרת "אבאאא….." אבא נאנח אנחה עמוקה. "עד מתי?! האם נגזר עלי למן הצהרים ועד הערב להפריד בין הניצים?"
'חינוך' היא עבודת המידות. 'לחנך' פירושו לעסוק בתיקון וזיכוך המידות של המחונך. בעבודת המידות עצמה, היסוד והבסיס הוא היא לחנך את האדם להיות אנושי, כדברי הרבי: "לכל לראש – צריכים לעצב את דמותו של המחונך שיהיה אדם הראוי לשמו, בעל טבע אנושי ומוסרי.
בקונטרס כללי החינוך וההדרכה, הרבי הריי"צ מסביר שבעבודת החינוך צריך קודם להתמקד לשנות את ההרגלים בדברים שמבדילים בין מין החי למין המדבר; נקיון, צניעות, נימוס וכדו'.
ישנו ווארט ידוע על הנאמר בתחילת תפילת שחרית 'לעולם יהא אדם ירא שמים' שהפיסוק הוא 'לעולם יהא אדם' נקודה. קודם צריך להיות 'מענטש' ובאם תהיה 'בן אדם' תוכל להיות באמת ירא שמים.
מהי הדרך לשינוי הנהגה לא טובה?בבואנו לחולל שינוי בהנהגה של הילד ישנם שני שלבים:
שלב ראשון הוא עבודה חיצונית, כלומר שהילד יתנהג בפועל בדרך הנכונה.
שלב שני הוא עבודה פנימית, כלומר, שהמידות של הילד עצמם ישתנו.
השלב הראשון הוא, לעבוד עם המידות באופן חיצוני בדרך של 'אתכפיא'. כאשר הילד מתנהג בצורה נכונה, ונוצרים בו הרגלים טובים, אפילו שהוא עדיין לא אוחז בזה, הוא בשל לשלב הבא – הפנמת הערכים כך שייעשו לחלק ממנו.
שלב א': על פרס ועל עונשהרבי הריי"צ בקונטרס 'כללי החינוך וההדרכה' ממשיל את המחנך לבעלי אומנויות שונים. הללו מקבלים 'חומר גולמי' והם זקוקים לכלי עבודה מיוחדים בכדי להכשיר את החומר כך שניתן יהיה לעשות אתו משהו טוב ויפה. כך הם המחנכים, שזקוקים לכלים מיוחדים בכדי להכשיר את המחונכים לקבל את החינוך וההדרכה.
מהם כלי עבודה ראשוניים? השכר והעונש.
כדי לחזק הנהגות טובות, צריך להשתמש בכלי השכר שכולל פרס ושבח, ועל מנת לעצור הנהגות לא ראויות, נדרש להשתמש בכלי העונש שכולל עונש ותוכחה.
אף כי זוהי הנהגת הילד נובעת מאילוצים – על מנת לקבל פרס ולהימנע מעונש ('אילוף'), הרי שמוטמעים אגב כך הרגלים נכונים ו'אחרי המעשים נמשכים הלבבות'. הדרך נעשית מוכשרת לקראת השלב השני, שמטרתו לחולל שינוי פנימי.
דוגמה לשימוש נכון בכלי השכר: מבצע נושא פרסים (פרסים ש'מדברים אליו' במצבו הנוכחי).
בנוסף, המחנך מוכרח לשבח את הילד על הצלחתו וכן לספר לו אודות חשיבות הערך, כגון כמה חשוב ונפלא שהוא 'זריז' או 'בעל חסד'. השבח הוא קריטי להצלחת התהליך, כיון שהוא מתחיל אצל הילד תהליך של הפנמה וחיבור לערך.
לדוגמה: כאשר המחנך ירצה לפעול על המחונך לנטוש את מידת כעס, הוא יערוך למחונך כללים ברורים בנושא, עשה ולא תעשה, ויערוך מבצע הכולל שכר ועונש. כאשר הילד יתפרץ בכעס, המחנך יזכיר לילד את הכללים ויוודא כי הוא יודע על מה נענש. או אז יעניש אותו על מעשהו.
תפקיד העונשהעונש נועד לשני תפקידים:
א. ליצור הרתעה ולעצור את ההנהגה הלא מתאימה.
ב. לנקות ו'לכפר' על החטא והפגם שנעשה.
כדי שהמחונך יוכל להפנים את הצורך לכפר על מעשהו, יש לחכות מעט שהרגשות יירגעו והאווירה תהיה נעימה, לקרוא למחונך לשיחה אישית ולהוכיח אותו. ההוכחה היא אמירה ברורה שהמעשה שנעשה פגע בכך וכך והוא לא בסדר. המחנך יפרט דברים לתיקון באם יש צורך לתקן, ולסיום יוודא שמסר עבר והובן. זהו! האריכות מיותרת, הרגשות והביטויים הקשים מזיקים!
שעת ערב. הילדים כבר פרסו לשנת לילה, מלבד שניאור שעדין ישב על הספה וקרא בספר. "שניאור, אני רוצה לשוחח איתך", אמר אבא בארשת חשיבות. שניאור ניגש אל המטבח. שם ישבו אבא ואמא. שני כוסות קפה ואחת של שוקו הונחו על השולחן, ולצדן צלחת עוגיות. אחר דברי פתיחה חביבים, הגיעו ללב העניין: "אנחנו רוצים לדבר על ההתנהגות שלך כלפי יוסי…" דף ועט הוצאו וכללי התנהגות ברורים נרשמו: אסור לשניאור לקחת או לשחק בחפציו של יוסי ללא רשות, כל עסקת חליפין ביניהם חייבת לעבור תחילה אישור של אבא או אמא… ועוד. בנוסף, אבא ואמא פתחו במבצע משימות נושא פרסים לחודשיים ימים שכלל ביצוע מטלות והידור בשלושה מעשים טובים ששניאור התקשה לבצע, בכל יום. עבור כל משימה, יצבור שניאור נקודה ובסוף השבוע יקבל פרס בהתאם למספר הנקודות שצבר. שניאור הבין את כללי ההתנהגות שלו כלפי יוסי והתחייב לנהוג בהתאם.
שניאור, שאוהב מבצעים ונקודות, לקח את המבצע ברצינות רבה. הוא סימן נקודות בכל יום וזכה לעידוד ושבח על הצלחתו. אבא ואמא הקפידו אתו מאוד על כללי ההתנהגות עם יוסי, כאשר קרה והוא נהג שלא כראוי, אבא טיפל בזה בתוקף רב ואף העניש אותו בהתאם. שניאור המתין בכיליון עיניים לפרס המיוחל. לאחר שבוע, יצא אתו אבא ל'הכל בשקל', העניק לו שבעה שקלים ושניאור בחר פרסים כלבבו. או אז כרסמה דאגה בליבו של אבא: "מה יקרה בתום המבצע?!"
שלב ב': שלא על מנת לקבל פרסעל מנת להטמיע באופן פנימי את הערך, יש לעבור לשלב השני: 'משמעת'.
משמעת פירושה, שהמחנך אומר מה יש לעשות והילד מבצע את הדברים ב'קבלת עול' ללא קשר לשכר או לעונש, לאיומים או להסברים.
איך עושים את זה?
הרבי הריי"צ מרחיב באריכות שקודמים ליצירת המשמעת יחסי הערכה ואמון של הילד כלפי המחנך שלו. איך יוצרים את היחס הזה?
על ידי ארבעה תנאים:
התאמת הדרישה – האם מתאים לדרוש את זה מהילד? כעת?.
אהבת המחנך לילד – דיבורי חיבה, קשר חם.
דרישה ברוגע ובנימוס – ללא מילות זלזול, בלי צעקות, במשפט קצר וברור.
התבוננות בהצלחות – להתבונן בהתקדמות של הילד, ולהעריך זאת.
תנאים אלו יוצרים יחסי הערכה ואמון ומחזקים את המשמעת של הילד כלפי המחנך 'בנתינה ומסירה גמורה'.להצלחת התהליך, הרבי מוסיף עוד תנאי הכרחי: דרישה החלטית ותקיפה במאוד (כך שהמחונך יבין, שכאשר המחנך הזה דורש משהו, 'העולם יתהפך' והוא לא יחזור בו, יהיה עליו לבצע את דברי המחנך ויהי מה).
שמירת התנאי הזה – לאחר ביצוע ארבעת התנאים הקודמים – תביא לחיזוק הקשר והמשמעת של המחונך ואף יביא לכך שהמחונך יאהב את המחנך. אהבה זו הכרחית ביותר כדי לאפשר את השלב הבא: אתהפכא – הפיכת המידות לטוב.
אתהפכאבשלב השלישי, נדרש לפעול שינוי אמתי במידה עצמה: 'אתהפכא'.
ניתן לעבוד על כך באמצעות שני כלים:
האחד, לדבר אל לב הילד בדברים היוצאים מן הלב, להסביר לו על יוקר המידה הטובה, וההפסד שקיים במידה השלילית.
הכלי משפיע במיוחד כאשר הוא בא בעקבות מעשה טוב של הילד עצמו. המחנך מראה לו את הטוב שנגרם, ומשבח אותו כי הדבר התרחש בזכותו. בכך, נגרמת לילד הנאה רוחנית מהמידה הטובה, והוא ירצה בה שוב.
שעת צהרים. שניאור פונה לאחיו ושואל: "יוסי, אתה רוצה לשחק איתי?" יוסי נענה בחפץ לב. בניגוד לפעמים עברו, בהן שניאור קבע את סוג המשחק, הפעם שאל את יוסי: "באיזה משחק תרצה לשחק?" יוסי בחר במשחק זיכרון ושניאור קיבל את דבריו. השניים שיחקו בהנאה מרובה. אבא התבונן מהצד ורווה נחת. לאחר מכן, קרא לשניאור ואמר: "שימחת אותי מאוד. האם הבחנת כמה הנאה גרמת לאחיך יוסי? הוא שמח כל כך, בזכותך!" החיוך הרחב שנפרס על פניו של שניאור, העיד כי הוא התרגש לשמע הדברים. למחרת, כמה לא מפתיע, שוב חזר שניאור על מעשהו הטוב…
הכלי השני, שעוצמת ההשפעה שלו גבוהה הרבה יותר, הוא 'דוגמה חיה' (א לעבעדיקער ביישפיל). המחנך יראה לילד את התענוג שיש לו בעבודת המידות ובהנהגה במידות טובות. חשוב שהתענוג יהיו ניכר על המחנך, שיהיה ברור כי הוא נהנה מכך.
העוצמה הגדולה שיש ב'דוגמא החיה', היא החיות והעונג שניכרים על המחנך. התענוג ניכר בתווי הפנים, העיניים הנוצצות, צלילי הקול, וכמובן בתוכן הביטויים שיאמרו.
אבא העייף רצה לפרוס לשנת צהרים קלה, אך לפתע נשמעו נקישות בדלת. בפתח עמד שליח הרבי שבא לאסוף צדקה עבור בית חב"ד. אבא שטף את פניו, התאמץ להסתיר ולהסיר את קורי השינה, וקיבל את השליח במאור פנים. הוא הזמין את האורח לשבת בסלון והגיש לו שתיה וכיבוד קל. שניאור התבונן מהצד בנעשה. ברור היה לו עד כמה הדבר דורש עבודת מידות ומאמץ מאביו. לפני שאבא חזר לחדרו, הוא פנה לשניאור ואמר בעיניים נוצצות: "איזו זכות! ב"ה".
הרבי מבהיר כי לימוד באמצעות 'דוגמא החיה', משפיע וחודר פנימה יותר מדיבורים.
חוצפה למעליותאמהו 'הקושי הגדול ביותר' בחינוך לעבודת המידות?
הקושי הגדול ביותר הוא; שינוי ההרגלים של המחנך בעצמו.
כדי להצליח בחינוך, המחנך צריך לעבוד על המידות שלו עצמו, לדבר באיפוק ובנחת, לא לכעוס או לצעוק, לשקול את המילים, להיות תקיף, לא לוותר ולהישאר מנומס ומכבד. זוהי עבודה.
כאשר המחנך עובד על עצמו, יש לכך השפעה ישירה על הילדים, באופן של דוגמה אישית.
קשיים נוספים הם:
סבלנות מורטת עצבים. עבודת החינוך היא דבר אמתי, ולוקח זמן רב עד שניכר שינוי מהותי. בחסידות, מוסבר על הפסוק 'כי האדם עץ השדה' שהמידות (שהם עיקר האדם) נמשלו לכוח הצומח. האדם, בדומה לאילן, עובר תהליך איטי עד שצומח ומוציא פירות טובים. לכן, התקדמות אמתית היא מאוד איטית ודורשת הרבה מאמצים וכוחות נפש, גם מהמחנך וגם מהמחונך.
לראות את הטוב שיש בכל מידה (!)ולתעל אותה לאפיק הנכון. כך נמנעים מ'לחנוק' או 'לשבור' את הכישרונות ונותנים להם מקום להתבטא באופן מועיל (ישנה אימרה מהרבי מקוצק, שכאשר שוברים מידה רעה, נעשות שתי מידות רעות).
לדוגמה:
שתלטנות – ניתן לתעל לארגון פעילויות ומבצעים, ולסחוף ילדים לפעילויות קודש.
עקשנות – מאפשרת לעמוד איתן על עקרונות טובים ולא להתפעל ממלעיגים – 'עם קשה עורף הוא למעליותא'.
חוצפה –יכולת לבצע דברים מבלי לחשוש מ'מה יאמרו', הליכה בגאון נגד הזרם – 'חוצפה של קדושה'.
שקר והמצאת דברים –דמיון מפותח ולפעמים גם כושר דיבור מעולה, ישמשו למסירת שיעורים עם משלים ודוגמאות נפלאים.
לסיכוםמה עושים עם נטיות שאדם נולד איתם?
הרבי אומר שלאדם ישנה שליטה על ההנהגה שלו. ילד שקיבל מהבורא קושי מסוים, בהכרח לומר שהוא קיבל גם את כוחות להתגבר על כך. אלא, שהילד זקוק לעזרה כדי להוציא את כוחותיו מההעלם אל הגילוי.
תפקיד ההורים והמחנכים, שאוהבים את הילד, להרגילו כבר מגיל קטן להנהגות טובות, מתוך משמעת חזקה כנ"ל. במילים אחרות: לשלוט על עצמו.
איך עושים זאת?
השלב הראשון – שינוי ההנהגה החיצונית. באמצעות שכר ועונש, תוך הקפדה שלא לשבור את המחונך. יש לנהוג בתוקף גדול מאוד, אך מתוך אהבה וכבוד.
במקביל יש לאמן את הילד מגיל קטן קבלת עול, לבצע משימות לא לשם פרס או עונש. "באמצעות יד שלטת, איתנה ונחושה של הורה או מורה האוהבים אותו".
שלב שני – לקרב את לב הילד לשינוי פנימי. להעניק לילד הכוונה , שבח ודוגמה חיה, שפועלים עליו גם באופן בלתי מודע.
כאשר מבצעים את השלבים באופן הנכון, אזי הילד יוכל לחולל אתהפכא, ולהשתמש בצד הטוב שבכל המידות שה' חנן אותו.
אלו הם כלים חינוכיים לעבודת המידות בדרך החסידות, כשהיסוד הוא הדרכה והכוונה ולא חלילה הפחדה ושבירה.
באופן כזה, מאפשרים לילד לתעל את כוחותיו ולבצע את שליחותו בעולם בצורה הטובה ביותר. חינוך מידה הוא גאולה פרטית, המהווה מפתח לגאולה לעולם כולו.
בהצלחה!
תגיות: הרב שלמה רייניץ
ישר כח!!