50 שנים למלחמה: ניבא וידע מה ניבא

משיח פרידמן, בית משיח

1.

ניצניה הראשונים של מלחמת ששת הימים נתנו את אותותיהם בשטח עוד מחודשי החורף שקדם לה. החל מהמצב הביטחוני בגבולות המדינה שהלך והידרדר בהדרגה, ממשיך בהסכמים ההדדיים שחתמו ביניהם מדינות ערב, בעודם מחריפים את הטון ומגבירים את האיומים על ישראל וכלה בכריתת הברית בין שליט מצרים לבין ברית המועצות, שחימשה את צבאו בארסנל נשק חדיש מתוצרתם.

בעיצומם של אותם ימים מתוחים התקיימה התוועדות שבת פרשת וארא תשכ"ז, במהלכה גילה לנו הרבי נקודה מדהימה השופכת אור חדש ומופלא על המלחמה שפרצה כעבור חודשים ספורים. בשיחה זו, ביאר הרבי כי כל המתרחש בעולם, גם כאשר בגלוי נראה כיצד הוא כרוך בסיבות אחרות – נעשה בעצם בעבור ולמען עם ישראל.

הרבי הוכיח זאת מתוכן הפרשה, שלמרות שעשרת המכות שבאו על פרעה ועל המצרים היו מוכרחים ומחויבים, הן מצד הבטחת ה' לאברהם אבינו ארבעת מאות שנה קודם לכן "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי", והן מצד השעבוד הקשה שהמצרים רדו את בני ישראל בפרך – עם זאת, מדגיש רש"י כי ממכות אלו אמורה לבוא תועלת ישירה לעם ישראל "הקב"ה מביא פורענויות על האומות כדי שישמעו ישראל וייראו", "שתי אותותי אלה בקרבו – למען תספר באזני בנך ובן בנך.. וידעו כי אני ה'".

כך גם בהפטרת הפרשה, בנבואת יחזקאל, העוסקת במלחמה שבין נבוכדנצאר מלך בבל שהגיע לו שכר על פעולה חיובית שעשה, ולמצרים הגיע עונש "יען היותם משענת קנה לבית ישראל", לכן הודיע הקב"ה "הנני נותן לנבוכדנצאר מלך בבל את ארץ ישראל". על אף שלמאורעות אלו, אין לכאורה קשר ישיר לעם ישראל – עם זאת מודיע הקב"ה ליחזקאל "ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני ה'".

בעת נבואה זו, נחשב יחזקאל ל"נביא וותיק" הקולע בנבואותיו כבר שנים רבות, רוב עם ישראל האמינו בו ובנבואותיו, אבל הקב"ה מעוניין "לפרסם לכל אנשי הדור" שיש נביא בישראל ולשם כך הוא עשה מלחמה כלל-עולמית בין שני המעצמות הגדולות דאז, מלחמה כזו ששמעה יגיע עד לאותם בודדים "מתי מספר מבני ישראל" שעדיין לא שמעו על נביא ה', כדי שגם הם יחזו בעיניהם בהתממשות נבואותיו ויודו כי שכינה מדברת מתוך גרונו. זוהי מטרתה האמיתית של המלחמה, מלכתחילה!

[את השיחה הזו, הגיה הרבי והוציאה ב'ליקוט' השבועי (שנדפס בלקו"ש חל"ו) בדיוק לשבת פרשת וארא תנש"א – בה החלה 'מלחמת המפרץ' – כדי ללמדנו שגם היא, לא באה לעולם אלא כדי שיווכח העם כולו בהתגשמות נבואותיו של הרבי שליט"א ולמען יטו אזנם לבשורתו מגג בית המקדש שב-770 "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" כל מה שעשיתי – לא עשיתי – אלא בשבילכם!]

2.

ביום ראשון הקרוב, ימלאו יובל שנים לנבואתו הפומבית והמתוקשרת הראשונה של נביא דורנו, הרבי מלך המשיח שליט"א. היתה זו הנבואה הראשונה, הברורה והמפורטת – שפורסמה והדהדה היטב בקרב העם היהודי בארץ ובתפוצות עוד טרם המלחמה והתגשמה בפועל תוך זמן קצר, מול עיניהם המשתאות של אזרחי העולם כולו – בששת ימי המלחמה, שנחלה ניצחון ניסי שמיימי ומופלא.

לנבואה, שהושמעה קבל עם ועולם במהלך ה'פאראד' בל"ג בעומר – קדמו כמה מענות ומכתבים שהשיב הרבי ליהודים ששאלו אותו כיצד לנהוג נוכח איומי מדינות ערב בימי טרום המלחמה. דעת הרבי היתה חדה ונחרצת: לא לפחד ולא להפחיד, ובשום אופן לא לעזוב את ארץ הקודש, המוגנת ומבוטחת על ידי הקב"ה.

אחד המיוחדים שבמענות אותם ימים, מופיע במברק ששיגר הרבי בזה הלשון "אין דעתי נוחה כלל וכלל מהבהלות והגזמות. וה' ישמרכם בתוככי כל אחינו בית ישראל בכל מקום שהם, ובפרט במקום אשר עיני ה' אלוקיך בה תמיד".

שוו בנפשכם. הרי לכאורה, הפחד והחרדה הקיומית שאחזו אז בתושבי הארץ – לא היו חסרי-בסיס, מופרכים או מוגזמים. וכי ניסה מישהו להבהיל לשווא או להפריז במכוון בפחד מפני הבאות? הרי תמונת המצב במזרח התיכון הייתה ברורה, מבהילה ואימתנית לחלוטין: צבאות מצרים, ירדן וסוריה, בגיבוי ובסיוע מעיראק, סעודיה, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה – עמדו, התכוננו ואיימו על ישראל לכלותה. בדרך הטבע, מזימתם נראתה מציאותית.

הסכנה היתה מוחשית והפחד היה כנה, אך הרבי בשלו – לא רק משיב במענה רך ומרגיע כי אין מה לפחד ועם ישראל ינצח במלחמה, אלא מתרעם וכמעט נוזף בחוזי השחורות: "אין דעתי נוחה כלל וכלל מהבהלות והגזמות".

לקח חשוב ומאלף למדים אנו ממילותיו אלו של הרבי, בהם הוא מגלה לנו טפח מ"דעתו" ומשתף אותנו כביכול, בתכונותיו העצמיות: אצל הרבי אין מקום להגזמות, הן מחוץ לתחום, נקודה. הקביעה הזו נשמעת אולי כמובנת מאליה, אך ישנו צורך לחדדה ולהדגישה – על מנת שנדע להתייחס בהתאם לכל שאר דבריו ונבואותיו של הרבי, במגוון תחומים.

כי לעומת הרוגע והתקווה שהרעיף הרבי מול חרדות המלחמה, הרי דווקא מול שנות השאננות והאופוריה שבאו בעקבותיה – הפגין הרבי דאגה וחרדה עצומה מסכנת החזרת השטחים. אפילו החסידים השתוממו והתפלאו לשמוע את שיחותיו החריפות והמבהילות של הרבי אודות שלימות הארץ.

בקרב הציבור הישראלי היו לא מעט שחשבו וטענו כי מדובר ב"הבהלות והגזמות", ורק השנים שחלפו ומאורעות הדמים הנוראיים שהתרחשו – לימדו את כולנו בדרך הקשה עד כמה דייקו מילותיו של הרבי לקלוע אל המציאות העגומה, אותה הבאנו על עצמנו בהחזרת השטחים…

הנה, גם במילותיו של הרבי בשיחות 'בשורת הגאולה' פזורים לא מעט ביטויים שעלולים להישמע אולי, לאוזן לא חסידית – כמוגזמים חלילה… אך לנו ברור כי כאשר הרבי מבקש מאיתנו "לפרסם לכל אנשי הדור" את נבואתו כי הנה זה משיח בא ו"להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו" הוא נשיא דורנו שמנחם שמו – הוא מתכוון לכך בדיוק.

יום יבוא והעולם כולו ייווכח בהנחת היסוד שעבורנו, כחסידים – הייתה ברורה תמיד: אצל הרבי כל מילה, אבל כל מילה – מדויקת ומוכיחה את עצמה. תמונת ה"מציאות" שברקע עלולה לתעתע ולשדר מצג-שווא. הוא יחלוף ויתברר עם הזמן, ורק מילותיו של הרבי יישארו יציבות וחקוקות לעד. איך אומרים? נחיה ונראה.

3.

התגשמות הנבואה בניצחון המלחמה, הגבירה את הצימאון ועוררה את התשוקה בקרב החסידים וכלל ישראל בארץ הקודש – לזכות לביקורו של הרבי בארץ. את אחת העדויות המיוחדות לכך מצאתי בארכיון 'ימי תמימים', בו מופיע המכתב הבא, שנשלח לרבי ימים ספורים אחרי ניצחון המלחמה, בתאריך י"ב סיון תשכ"ז, וכך נאמר בו:

"כ"ק אדמו"ר שליט"א

התעוררות גדולה מאד שוררת בין כל החוגים באה"ק לתורה למצוות ולאמונה, וכולם בדעה אחת שעתה הזמן המוכשר ביותר לביקור אדמו"ר שליט"א באה"ק, להעמקת ההתעוררות ולהבאתה לידי פועל ממש.

הרינו פונים בבקשה שיואיל אדמו"ר שליט"א לבקר בקרוב ממש באה"ק לשמחת לבב כל העדות והחוגים באה"ק, ונזכה לגאולה שלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש. מוכנים אנו לסדר כל ההכנות הדרושות לזה".

על החתום: כולל ושיכון חב"ד ומוסדותיו בירושלים, בתי כנסת חב"ד באה"ק, תורת אמת ירושלים, אגודת חב"ד באה"ק, כפר חב"ד, תות"ל לוד – כפר חב"ד, צעירי חב"ד באה"ק, רשת אהלי יוסף יצחק באה"ק, בתי ספר למלאכה כפר חב"ד, אחי תמימים ראשל"צ, סמינר בית רבקה, נשי ובנות חב"ד, חדרי תורה אור, תות"ל קרית גת, כולל אברכים לוד, הרב גרליק והרב זוין.

4.

נחתום בקטע ממכתבו של משפיע מדורנו – ה"ה החסיד ר' אברהם פאריז, אותו כתב לידידו הרה"ח שלום דובער גורדון, בימים שאחרי ניצחון המלחמה (אחד היה אברהם, עמ' 229):

" . . בספרי מוסר כתוב שיש לחשוב אודות גדלות הבורא ושפלות הנברא. על החסיד לחשוב בגדלותו של הרבי ובשפלות עצמו. הדברים תלויים זה בזה, אותו סך האחוזים שאתה מבין בשפלות עצמך – באותה מידה אתה קולט את גדלותו של הרבי. באותה המידה שאתה משיג בגדלותו של הרבי – במידה זו תקלוט את שפלותך.

ועל ידי המחשבה אודות הרבי שליט"א, היכן שהולכים והיכן שעומדים – זוכים ומבינים וחשים שחוץ מהרבי אין כלום, שום דבר. הכל – הגשמיות שלך, הרוחניות שלך, הכל זה הרבי. זאת אומרת, כל ההשפעות מגיעות דרכו ואין לך מציאות משל עצמך. מתי כן קיימת מציאותך – כאשר אתה עוזר, מסייע, בעניני הפעולות של הרבי אזי 'ואתם הדבקים… חיים כולכם', רק אז אתה קיים.

ולכך, חייב ומוכרח כל אברך חסידי להגיע.

זוהי חובת גברא, היות וההשגחה הפרטית 'הביאני המלך חדריו' (ולא משנה מצד איזו סיבה ההשגחה הביאה לכך), אלו הם אתם המעט המקושרים, שנשמותיהם זכו בזכות הגדולה להיות אחד מהם, להיות בגורל זה ועליהם, זאת אומרת עלינו, מוטלת חובת גברא, אחריות גדולה, להוביל ולבצע ענין זה, ולא – אנחנו ח"ו חוטאים ומחטיאים את הרבים, לשון חסרון. חובה עלינו לחפש עצות שונות איך וכיצד להגיע לזה, ובאם לא מוצאים עצה לכך, חובה להיכנס ליחידות ולבקש עצה לזה.

אודות המצב הנוכחי בארץ הקודש, שמע שלום, כאשר האזנתי לטייפ של השיחה הק' מל"ג בעומר, האמנתי שדידן נצח, וכאשר שמעתי שהמפלגות בכנסת התאחדו ביניהם, או אז ראיתי את ה'פועל' מהמשכת האור מהרבי שליט"א. כלים הרי מתהווים מהאור, והאחדות – שהיא הרי כלי להשראת השכינה – הרי הכלי התהווה מהמשכת האור מהרבי, ואז כבר ראיתי שכבר ישנו הדידן נצח, היות והבפועל ממש הוא בדרך ממילא.

עבודתינו כעת היא, שחובה עלינו לפרסם זאת, שכולם יידעו זאת, שכל הענין כולו נעשה על ידו שליט"א. כיצד לעשות זאת? על ידי שנבין אנו בעצמנו, לחשוב ולהתעמק היטב היטב בזה, עד שהלב יחוש זאת כנ"ל".

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628