צו גיוס: הטובים לתעמולה!

משיח פרידמן, בית משיח

1.

זה קורה השבוע. מהדורת החדשות מפרשתנו, הפותחת את ספר שמות המכונה גם "ספר הגאולה" – מסעירה במיוחד: מבעד לעננת עשן הסנה הבוער, נשמע הקול האלוקי אל משה רבינו "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם". משה ממהר לחזור ממדיין, הוא מגיע למצרים ומבשר לעם על גאולתם הקרובה.

אך כיצד מופצת ומתפשטת בשורת "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" בקרב מיליוני היהודים בכל רחבי מצרים? זאת מגלה לנו המדרש-רבה לפרשתנו "והיו בידם מגילות שהיו משתעשעים בהם משבת לשבת לומר שהקב"ה גואלם" באמצעות 'מגילות הגאולה' הללו הגיעה הבשורה אל העם ועודדה את רוחו – זוהי העדות הראשונה לשימוש בכלי התעמולה, לצורך הפצת בשורת הגאולה.

[שנים קודם לכן, כבר החל אברהם אבינו להשתמש בכלי זה להפצת האמונה בבורא העולם, כפי שמספר לנו הרמב"ם "התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם . . והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה . . וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחיבר בו ספרים . ."].

עיקרון התעמולה פשוט: מטבע הדברים, לא כל היהודים נכחו בגופם (או האזינו ל'שידור') בעת אמירת השיחה בה בישר משה על הגאולה ממצרים. מסתבר לומר כי רק מיעוט קטן מהעם זכה לשמוע זאת במו אוזניו. מיעוט נוסף לפחות למד את ה'הנחה' שיצאה לאחר מכן, אך שאר מיליוני היהודים? לא שמעו ולא ידעו… עבורם נועדה התעמולה.

כדי להפיץ את הבשורה לכל העם, כדי להגיע לכל אחד ואחת מהם, לעוררם ולנערם משנות הגלות ועבודת הפרך – חייבים תעמולה מאסיבית. שלטי-חוצות וסטיקרים, כינוסים המוניים והכרזות רמות, חלוקת עלונים והפצת ספרי הסברה. כך, שעה אחר שעה, יום אחר יום ושבוע אחר שבוע. תעמולה בלתי-פוסקת.

רק כך הגיעה התוצאה "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". לולי התעמולה – הייתה נשארת האמונה והבשורה נחלתם של קומץ החסידים ששמעו ולמדו את השיחה, ותו לא.

2.

והנה נקלענו גם אנחנו לאותה סיטואציה. מלחמת המפרץ ב"שנה שמלך המשיח נגלה בה" זה 'הסנה הבוער' שלנו, וממנה עולה הקול המשמיע לישראל ואומר "ענווים, הגיע זמן גאולתכם". הרבי שליט"א כבר נשלח לגאול אותנו (כעדותו המפורשת בש"פ חיי-שרה תשנ"ב) וכעת נותר רק להכין את העולם לקבלת פניו.

איך עושים זאת? בתעמולה.

קהל היעד: עם ישראל כולו, אנשים, נשים וטף. רבים מהם תינוקות שנישבו, המגששים באפילה ומחפשים את משמעות חייהם ותפקידם בעולם. חלקם זוכים ב"ה לשמור ולקיים תורה ומצוות, ברמות שונות, אך עוד לא זכו להיחשף לאורו הגדול של נשיא הדור ומנהיגו – הרבי מלך המשיח שליט"א ו\או לבשורת הגאולה שלו. אך לא רק היהודים, אלא גם "כל אנשי הדור" נכללים בקהל היעד המוגדר לתעמולתנו.

המסר שלנו: יש בשביל מה לחיות! הקב"ה ברא את העולם במטרה שנעשה לו כאן דירה, על ידי קיום תורה ומצוות, כדי להשלים את מטרת הבריאה בביאת המשיח והגאולה השלימה. "יש רבי בישראל ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע והרוצה ללכת לבטח דרכו, במסחר, בהנהגת הבית וכו' לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי". יש עתיד ותקווה! תיכף ומיד ממש יתגלה הרבי מלך המשיח שליט"א שיבוא ויגאלנו, כפי שבישר לנו בנבואתו. תפקידנו כעת להתכונן לקראתו ולקבל את מלכותו בהכרזת "יחי המלך המשיח".

הכלים והאמצעים: שיחות ומפגשים אישיים, ביקורי-בית, שיעורים והרצאות, כינוסים והתוועדויות, דגלים, שלטים ומדבקות, ספרים, חוברות ועלוני הסברה, עיתונים ומגזינים, שידורי רדיו, תכניות טלוויזיה, סרטים, שירים, הצגות, אתרי אינטרנט, אפליקציות ורשתות חברתיות, וואטסאפ, פייסבוק, טוויטר וכו'. כל מה שברא הקב"ה בעולמו – לא בראו אלא לכבודו.

מצב נתון: במהלך 25 שנות התעמולה להפצת הבשורה, אמנם נעשה שימוש בכל הכלים והאמצעים הנ"ל, אך עוצמת וממדי התעמולה עוד לא התקרבה אפילו לסף הנדרש על מנת לפרוץ אל תודעת ההמון ולסחוף אחריה מיליוני אנשים. בפועל, עד היום הגיעה השפעת התעמולה לאחוזים בודדים בלבד מקהל היעד שלה.

3.

"באנחות לבד לא ניוושע" כותב הרבי בפתגם ה'היום-יום' של השבת, "האנחה היא רק כפת המנעול לפתוח את הלב ולפקוח את העיניים שלא לשבת בחבוק ידיים, רק לסדר עבודה ופועל, איש איש באשר יוכל לפעול ולעשות בתעמולה לחיזוק התורה הרבצת התורה ושמירת המצות, זה בכתבו וזה בנאומו וזה בכספו".

המילים המודגשות אינם במקור, הם הודגשו כהקדמה לקריאה הבאה, המופנית בעיקר אל תלמידי התמימים – חיילי בית דוד, אך גם אל כל אשר בשם אנ"ש יכונה: אחיי החסידים, בואו וניישם את דברי הרבי בפתגם דלעיל, קראו אותו שוב – בתעמולה להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל לכל אנשי הדור.

אליכם 'תמימים' אקרא, מי עוד "כוחות פעילים ותוססים, צעירים במרץ וגם בשנים, שהשקפתם תובעת פעולה – מבלי לדרוש מתן שכרה בצדה" מבלעדיכם? מי כמוכם "שלא התאכזבו – עכ"פ במדה גדולה – מהחיים בעולם הזה הגשמי"? אתם "חומר אדם של מהפכנים" כדברי הרבי במכתבו לשז"ר מעשרה בטבת תשכ"א (שם מקור הציטוטים האחרונים). איתכם אפשר לעבוד.

לב מי מאיתנו לא ירעד למקרא מילותיו הנוקבות של הרבי שליט"א באגרת-קודשו (כרך ג', אגרת תשיט) "…בכל מכתביו שכותב לא ראיתי שמזכיר במה שמתעסק בהשפעה על אחרים לקרבם לתורת הדא"ח ולהתקשרות עם נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. משל למה הדבר דומה למלך שהטיל על שכם אחד מעבדיו תפקיד מיוחד, והלז מתעסק בתפקיד אחר, אשר מפני זה בטח ממעט מזמנו ומשימת לבו למילוי התפקיד שהטיל עליו המלך.

כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אמר שהתמימים הם נרות להאיר, ז. א. אשר תפקידם המיוחד שהטיל עליהם רבם (שגם על פי נגלה כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, ובפרט בחסיד ורבי שהוא לא כאילו ב"כ" הדמיון, אלא ילדו ממש, והרבי אמר שילידיו צריך להיות נר להאיר). אפן פשוטן לשון גערעדט, אז אין דעם ארט וואו ער געפינט זיך דארף ער זען, אז עס זאל ווערן ליכטיק [במילים פשוטות, שבכל מקום בו הוא נמצא צריך לדאוג שיהיה מואר], כי זהו כל מהות ותפקיד נשמתו שבשבילו ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקא…" .

4.

תמימים, הגיע רגע האמת, הוא כבר הגיע מזמן אבל אנחנו היינו שקועים בתרדמתנו, זה הזמן להתעורר. על דרך סיסמת הצבא הידועה "הטובים לטייס" נאמר אנו, בצבא חיילי בית דוד: הטובים לתעמולה.

צו גיוס! לתעמולת המשיח ובשורתו דרושים בדחיפות כל ברוכי-הכישרונות: כותבים מקוריים וחדי-לשון, פובליציסטים שנונים ומבריקים, עורכים ממולחים ומנסחים רהוטי-שפה, לצד מרצים ונואמים מרתקים. באם נהיה רציניים, לא ירחק היום ונזדקק גם לקריינים, שדרים, מגישים, שחקנים, זמרים ומפיקים מיומנים. לכל אלה אנו זקוקים ונזדקק בקרוב כדי לנהל כאן תעמולה יעילה ומקצועית.

אנו זקוקים גם, כמובן, לכל שאר התפקידים שלא נמנו לעיל, אך כפי הנראה בשטח לעת הזאת – חסרונם של תפקידים בתחומי הכתיבה והעריכה בולט במיוחד ומשווע לתמימים מקושרים וכישרוניים, אך בתנאי כפול ומכופל שהתקשרותם ואמונתם קודמת לכישרונם ולחכמתם. קודם כל אידיאליסט ורק אחר כך כותב.

שימו לנגד עיניכם את פתגם ה'היום יום' של כ"ה ניסן "העבודה היא בכל אדם לפי מהותו ומעלתו. מי שיש בידו לנקוב מרגליות או ללטוש אבנים טובות ועוסק בעבודת מלאכת אפית לחם – ומובן דוגמת כל זה בעבודה – הגם שהיא עבודה ומלאכה הנצרכת במאד, בכל זה לחטא יחשב לאיש ההוא".

וכעת התבוננו לרגע, אליבא דנפשיה ושאלו את עצמכם (ואת חבריכם הקרובים): האם חבויים בי עוד כישרונות ויכולת בהם חנן אותי הקב"ה, אותם טרם גיליתי וניצלתי לכבודו? מסתבר להניח כי רובכם שעניתם בחיוב לשאלה זו, מודעים ברמה כזו או אחרת לכישרונם ואף שלחו פעם את אצבעותיהם בעט ובמקלדת. ואליכם השאלה: האם לא הגיע הזמן "אריינווארפען" – להיזרק לעניין ולהתמסר לניצול הכישרון בעבודת התעמולה למען ענייני הרבי שליט"א ובשורתו?

הגיע הזמן, עט לעשות. כולכם נקראים אל הדגל, להסתער על המקלדות ומשם על המסכים, היישר אל תודעת הציבור. אי אפשר עוד לחכות. חייבים לאתר בבהילות כל כישרון צעיר ולטפח אותו, להכניס לו לראש שהוא יכול להצליח, ולהבטיח את מקומו בצבא התעמולה המשיחית. אין לנו חיילים אחרים, רק אתם.

כולנו מגויסים לצבא התעמולה "זה בכתבו וזה בנאומו וזה בכספו" הקריאה לעיל פנתה אל התמימים – בהיותם לכאורה בעלי-הסיכויים הטובים ביותר להיכנס לתחום במלוא המרץ והעוצמה, אך כמובן היא נועדה לכל חסיד באשר הוא. איש איש וכישרונותיו. בכתיבה, בדיבור וגם בכסף – תחום נוסף שחשוב וחיוני לעבודת התעמולה.

הציתו את דמיונכם, תארו לכם את תחילתה של מהפכת התעמולה, מתפרצת אל המרחב הציבורי מכל כיוון אפשרי: הצפה של חוברות ועלוני הסברה לכל מגזר וגיל, שלל ספרים איכותיים על מדפי החנויות המובחרות, אתרי אינטרנט מותאמים לכל סגנון ושפה גדושים בכל המידע הרלוונטי על בשורת הגאולה, פרסומות וכתבות תוכן-שיווקי-משיחי בעיתונים ובאתרים עתירי-רייטינג, עוד ועוד תכניות טלוויזיה בפריים-טיים אודות הרבי מלך המשיח שליט"א, תורתו ובשורתו, שירי משיח פופולריים מושמעים בתחנות הרדיו המובילות. וזו רק ההתחלה…

הכל אפשרי, אם רק נרצה ונתאמץ. תעמולה מלשון 'עמל', משיחיסט לתעמולה יולד. בנו, במוחנו, במקלדתנו, בפינו ובכספנו – הדבר תלוי. בכוח מלך המשיח נעשה ונצליח!