פולמוס הברכה בכיסוי הדם בכפרות נמשך

אמש פרסמנו את מכתבו של הרב מיכאל שלמה אבישיד – רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' ומרבני מכון הלכה חב"ד, בנוגע למצוות כיסוי הדם בזמן הכפרות. בהמשך לכך פירסם השו"ב במלבורן הרב שלום דיקשטיין תגובה לדברים, והרב אבישיד פירסם את תגובתו לכך.

התייחסותו של שו"ב דק"ק מלבורן אוסטרליה הרב שלום דיקשטיין לעניין זה:

דבר ברור הוא שהטוב ביותר הוא לבדוק אחרי כל שחיטה (אם רוצים לכסות אח״כ).

לאידך גיסא, הרי בדיקה נצרכת גם אחרי שחיטת כל עוף – ולפי השו״ע אין לשחוט בסכין שלא נבדק לאחר שחיטה, עוף נוסף!

אלא מאי? שסומכים על חזקת הסכין, והיות ויש לחץ גדול בשחיטה, מתירים לבדוק רק כל כמה עשרות עופות (מתוך מחשבה שאם יימצא פסול בסכין (דבר נדיר מאד, אבל קורה ללא ספק), ניתן יהיה לזרוק את העופות שנשחטו החל מהבדיקה הקודמת).

עכשיו בוא נראה מה קורה כאן: מצד אחד, יש מצוות עשה מהתורה של כיסוי דם. מצד שני, יש לברר שהשחיטה נעשתה כדין. מצד שלישי, יש לנו חזקה שהסכינים של היום עשויים היטב ומחזיקים ללא דופי לפרקי זמן ארוכים, כדמוכח בכל יום בכל העולם. ומצד רביעי – יש לנו את שחיטת הכפרות, שכל האחרונים מתייחסים אליה כאל שחיטה תחת לחץ זמן, כשאין אפשרות לזוז.

אז בהתחשב בכל האמור, אפשר ליישב את המנהג לברך בשופי על כיסוי הדם גם אם לא נבדק הסכין (ואמנם, במקום שאפשר לברר לא סמכינן אחזקה, אבל השאלה היא אם שחיטת כפרות, על כל הטרדה והלחץ, נכנסת בגדר של ״אפשר לברר״).

לכן נפסק הלכה למעשה, שאפשר ואפשר לברך על כיסוי הגם אחרי שחיטת העוף האישי (כמובן בנטילת רשות מהשוחט, שזו מצוותו), גם אם לא נבדק הסכין. תוכנן להם לישראל, שאם לא נביאים הם – בני נביאים הם.

עכ״פ, פסיקה כזו, שאם לא נבדק הסכין אסור לכסות בברכה – לענ״ד, לאור היכרותי המעטה והדלה את הלכות שחיטה (שאני משנן אותם מדי יום ביומו), ולאחר התייעצות עם כמה רבנים מורי הוראה בפועל –
זו פסיקה שגויה.

תגובתו של הרב אבישיד לדברים: