אנושיות ומוסריות בחינוך הילדים

טור חינוך מאת הרב שלמה רייניץ – מרצה וחוקר חינוך במשנת חב"ד.

מסופר על הרבי המהר"ש, שקרא פעם לבניו הרש"ב והרז"א, ובפניהם שאל את בן-ציון המשרת: "בן-ציון, אכלת היום?", וענה המשרת: "כן". ושאל אותו אדמו"ר מהר"ש: "אכלת היטב?", וענה: "מה פירוש טוב, הנני שבע, ברוך השם". והוסיף הרבי לשאול: "ובשביל מה אכלת?", וענה בן-ציון: "כדי לחיות". "ובשביל מה הנך חי?", שאלו הרבי. וענה בן-ציון: "כדי שאוכל להיות יהודי ולעשות רצון ה'", ונאנח המשרת באומרו זאת.

אחר-כך שלח הרבי את המשרת לדרכו, וביקשו לקרוא את איוון העגלון. בהגיעו, הרבי המהר"ש שאל גם אותו האם הוא אכל, ולשם מה אכל? הגוי ענה שהוא אכל כדי לחיות. שאל אותו הרבי לשם מה הוא צריך לחיות? והגוי ענה שזה כדי שיוכל ללגום יין שרף ולהפטיר במטעמת.

שלח הרבי המהר"ש את העגלון הגוי לדרכו, ואחר-כך הסביר לבניו את היסוד והגורם להבדל הגדול בין אכילת היהודי לבין אכילת הגוי: "יהודי בטבעו אוכל כדי לחיות, ועליו לחיות כדי שיוכל להיות יהודי ולמלא רצון השם יתברך ואף נאנח על עצמו, הוא חש שעדיין לא שוררת בו האמת הטהורה. ואילו הערל חי כדי ללגום יין שרף ולהפטיר במטעמת ועוד מחייך מתוך התענוג שמצייר בנפשו את האכילה והשתיה שהן התכלית בעיניו."

סיפור זה ממחיש לנו, שגם בהתנהגויות הכי בסיסיות, הכי אנושיות – יש, וצריך להיות, הבדל עצום בין יהודי לגוי. לכן, גם אם ממבט חיצוני לא רואים הבדל בין אכילתו של היהודי לאכילתו של הגוי – הרי באמת לאמיתו אי-אפשר בכלל להשוות ביניהם, כיוון שאצל היהודי, גם האכילה הגשמית, הכי בסיסית וגשמית, חדורה בתשוקה למלא את רצון ה'.

כך בדיוק גם בחינוך:

לפני שניגשים לשלבים המורכבים והעדינים בתהליך החינוך, יש צורך להבטיח את החינוך הבסיסי, וכפי שהרבי הריי"צ מגדיר את עיקר העבודה בעבודת החינוך: "עיקר התעסקותו של המחנך והמדריך הוא בעניני ניבול וכיעור, ובפרט בהתחלת החינוך וההדרכה דעיר פרא אדם יולד בטבעיות ורגילות בהמיות, להיות נמשך אחרי הטוב החומרי ואחרי הנחמד למראה עיניו."

כך גם הגדיר הרבי את המטרה הראשונה בחינוך: "לכל לראש – צריכים לעצב את דמותו של המחונך שיהי' אדם הראוי לשמו, בעל טבע אנושי ומוסרי. .. וענין זה צריך להיות בהדגשה יתירה אצל המחנכים וכללות ההנהלה דכל "בית חינוך" – שתכלית ומטרת החינוך היא, שכל מחונך ומחונכת יגדלו לאנשים המתנהגים באופן אנושי ומוסרי." ָ

דברים דומים הרבי אומר בשיחה על חינוך לשלילת תכונות שליליות "ישנם ילדים שנולדים עם תכונות רעות, שיש לתקנם באמצעות חינוך נכון, ואם התכונה היא חזקה – צריך להיות חינוך כזה שהוא ההיפך של "חושך שבטו". ולדוגמא: ישנם ילדים שנולדים בתכונה כזו – ל"ע – שתולשים את שערות ראשם או את צפרני ידיהם ורגליהם, חובטים את ראשם בקיר, וכיו"ב. מובן ופשוט שבמקרה כזה ישנו חוב קדוש, וזה דבר טוב וישר – לא לחסוך בשבט ולא ליתן לילד להזיק לעצמו!  ואדרבא: ככל שגדול יותר שייכותו של המחנך לילד זה – גדל גם חובתו ואחריותו".

וכאן בדיוק, בנקודה הזאת של החינוך הכי בסיסי, להיות אדם – עלולים לטעות, ולחשוב שבשלב זה של החינוך אין הבדל בין החינוך היהודי לחינוך הגויי, שהרי שניהם מחנכים להיות 'אדם'.
והאמת היא, שיש הבדל תהומי בין השניים.

כמו שבאכילה יש הבדל בין אכילת היהודי לאכילת הגוי – כמובן מהסיפור עם הרבי המהר"ש – כך גם בנושא פעולות המחנך על המחונך שיהיה אנושי ומוסרי:
למרות שעל פניו עבודת החינוך של היהודי נראית זהה במעשיה לעבודת החינוך של האינו יהודי שגם הוא צריך לחנך את בנו להיות 'אדם הראוי לשמו' – הרי כאשר המחנך חדור במטרה לשמה הוא מחנך, כל הפרטים בעבודת החינוך, גם אלו הבסיסיים ביותר, נעשים בצורה אחרת. יהודית.

ובשנים האחרונות, הרי מלבד המטרה היהודית הכללית בחינוך הילדים – נוספה לנו מטרה נוספת, שאמורה להיות חדורה בכל פרטי העבודה, והיא: "שכל הפרטים ופרטי פרטים בעבודתם של ישראל, נהיים חדורים בפועל בנקודה האחת והיחידה והתכלית: הגילוי של משיח צדקנו".

כאשר 'בוערת' אצל המחנך המטרה הכללית, על דרך דבר המשנה "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" אזי נוצר הבדל תהומי בינו לבין האינו יהודי. זה הבדל שממש מתבטא גם בפרטים החיצוניים.

כאשר הוא מחנך ומחדיר את הענין של משיח בכל הפרטים בעבודת החינוך שלו, זה גורם שכל הפרטים נעשים שונים לגמרי. עד שאפילו צורתו החיצונית של הילד מבטאת ומקרינה את הנקודה הפנימית!

ובלשונו של הרבי "החינוך של תינוקות של בית רבן צריך להיות באופן שהתינוקות נעשים חדורים לגמרי תוך תוכם עם הענין והנקודה של "משיח", כך, שכאשר רק נותנים מבט על ילד יהודי, מה רואים? – את משיח!"
מקורות: סיפור הרבי המהר"ש – אג"ק מוהריי"צ ח"ז עמודים ע"ב-ע"ג. התעסקות המחנך בעניני ניבול וכיעור – פרק ב' בכללי החינוך וההדרכה. ענין החינוך לחנך להיות אנושי ומוסרי – שיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב. חינוך לילד עם תכונות רעות – שיחת פורים ה'תשמ"ו ח"ב עמוד 723-4. כל הפרטים חדורים בלקבל פני משיח – ש"פ חיי שרה ה'תשנ"ב. חינוך חדור בנקודה של משיח – שיחת ליל שמח"ת ה'תשנ"ב (אות ג').