-
כנס המנהלים שהתקיים על ידי אגודת חסידי חב"ד בארה"ק, עמד בסימן 25 שנה להיווסדו. במהלך שלושה ימים קיבלו כמאתיים וחמישים מנהלי מוסדות חב"ד כלים מקצועיים לניהול • בשולי הכנס שוחח 'בית משיח' שיחה פתוחה וכנה עם שלושה מנהלים, שסיפרו על עבודתם ועל הכנס מזווית הראיה שלהם • לקריאה
חב"ד אינפו|י״א בסיון ה׳תשע״ומאת מנחם זיגלבוים, בית משיח
אתם מכירים את המושג "אי אפשר לרקוד על שתי חתונות?" ובכן, כנס המנהלים החב"די האחרון שבו השתתפתי (גילוי נאות) במלון 'ניר עציון', ביזמת אגודת חסידי חב"ד, הוכיח שאפשר בהחלט לרקוד על שתי חתונות; אפשר להפיק כנס מקצועי עם מיטב המרצים והמנטורים המובילים בישראל, בלי 'עיגולי פינות' של 'שטיבל חסידי' – לצד אווירה חסידית נעימה ומלבבת, הנותנת תחושה של בית. גם וגם.
זו השנה ה–25 שבו מתקיים הכנס, אליו מתקבצים ובאים מנהלי בתי חב"ד, שלוחים, מנהלי מוסדות ואישים המנהלים גופים ומערכות ציבוריות, במטרה ללמוד, להחכים, להשתלם ולקבל כלים מקצועיים בניהול המוסדות והארגונים. להשערתי, כמאתיים וחמישים מנהלי מוסדות השתתפו השנה בכנס, וקיבלו הרבה ידע מקצועי שיעזור להם להמשיך להתמודד הלאה.
העיסוק 'מנהל' נשמע הוּ–הָא. אחד כזה שיושב על כיסא מנהלים מרשים, ליד טלפון משרדי משוכלל ומחלק הוראות. מסתבר שלא, מלאכת הניהול היא מלאכה אחראית מאוד, ששואבת המון מאמצים, כוח התמדה, חריצות, וכישורי ניהול. על פחות מכך, מוסדות נופלים. וזה כואב. אין יום של חסד, אין רגע של שאננות.
מדי פעם עצרתי בעצמי את האנרגיה הנהדרת שזרמה בכינוס, ודמיינתי להעמיד את כל המנהלים בשורה אחת ארוכה – כל מנהל בתחומו. לו זה היה כך, אולי היינו מגיעים למוסדות ש'מגלגלים' בשנה למעלה ממיליארד שקל. סכום רציני לכל הדעות.
בין הרצאה להרצאה – ותודה למארגנים שגם נתנו 'כיסי אוויר' לנשימה והתאווררות – ישבתי עם שלושה מנהלים, בבחירה די אקראית, לשיחה מעניינת על עבודתם, על האתגרים ועל היתרון שהם מקבלים במסגרת הכנס.
שלושתם אנשי מקצוע רציניים בהחלט, שבמשך השנה יושבים על כתפיהם מוסדות 'כבדים', והאחריות הינה עצומה.
הראשון מבין השלושה הוא ר' אבירם מגור. וזה כרטיס הביקור שלו: הוא בן 38, ואב לתשעה. זה שמונה שנים שהוא מכהן כמנכ"ל מוסדות "תפארת מנחם" בביתר עילית ומנהל חינוכי של גני ילדי חב"ד. כ–550 ילדים מתחנכים בתלמוד תורה ובגני הילדים הנמצאים בחמישה מבני חינוך מפוארים ברחבי ביתר עילית. המחזור השנתי של המוסדות: שלושה וחצי מיליון ₪.
המרואיין השני הוא ר' שלמה מרגליות, מנהל ניידות חב"ד בארץ הקודש מזה עשור. גר בבני ברק. תחום הניהול שלו רחב למדי – הוא מנהל את כל מערכת הטנקים ופעילות המבצעים שלהם, שמונה טנקים במספר. יחד עם זאת הוא מנהל את תנועת הנוער 'צבאות השם' ובה כ–120 מועדוני נוער ובהם אלפי ילדים מכל רחבי הארץ. הוא חולש על תקציב שנתי של 6 מיליון ₪ בשנה.
השלישי הוא ר' שניאור ליפסקר, תושב צפת. זה עשר שנים שהוא מנהל את מוסדות 'חנוך לנער', "ישיבה ייחודית לנוער חב"ד המשלבת לימודים תורניים לצד סדנאות ולימוד מקצוע", כדבריו. יותר ממאתיים תלמידים לומדים במוסדות אותן הוא מנהל. הוא מגלגל בשנה תקציב של 12 מיליון ₪. מרשים בהחלט.
ר' שלמה מרגליות
להיות מחוברים לתוצאה הסופית
אחרי ההיכרות הראשונית, אני מבקש מהם "כמה מילים" על פועלם.
את השאלה הראשונה אני מפנה לר' אבירם: איך אברך צעיר מגיע לתפקיד כזה חשוב ואחראי?
ר' אבירם מגור: התחלתי את עבודתי במוסדות בתור 'עוזר למלמד' וכאיש תחזוקה. באיזשהו שלב, לפני כעשור, הרב סירוצקי, מקים המוסדות והמנהל החינוכי של הת"ת, פנה אלי וביקש שאעזור לו בניהול הגשמי של התלמוד תורה. לאחר כמה חודשים שבהם עבדנו יחד וראינו שיש בינינו אידיליה, קיבלתי את התפקיד באופן רשמי.
במה כרך התפקיד?
התפקיד הוא למעשה סוג של שרת, משרת את הילדים, את המורים ואת אנשי הקהילה. תפקידי לדאוג לכל הצרכים של הילדים והצוות.
כיוון שיש הוראה של הרבי במכתבים רבים, שהניהול הגשמי צריך להיות תוך שיתוף פעולה עם ההנהלה הרוחנית, כדי שלא יקרה מצב שבו כל אחד מהמנהלים ימשוך לצד אחר, אני משתתף אפוא בכל שבוע בישיבות הנהלה ומעורה ממילא גם בעניינים החינוכיים והרוחניים של המוסדות, וב"ה אני רואה הצלחה.
למה אתה קורא 'הצלחה'?
כשהתחלתי את תפקיד הניהול לפני כעשר שנים, המוסדות סיימו את השנה בגרעון של למעלה ממיליון ושלוש אלף ש"ח, ואילו היום היקף הגרעון עומד על פחות מחצי.
מה הסוד?
ניהול נכון. נכון שהצלחנו לגייס כספים מפה ומשם, אבל העיקר הוא לנהל את המוסדות בצורה נכונה ולייעל ככל האפשר, לחסוך בעלויות ובהוצאות מיותרות.
זו לא השנה הראשונה שאתם נמצאים בכנס המנהלים; אתם די ותיקים, 'משופשפים' בעבודתכם. מה למעשה קיבלתם פה במשך השנים?
ר' שלמה מרגליות: בתחילת דרכי הייתי הולך לקורסים והשתלמויות בבר אילן כדי להתמקצע. ישבנו שם מנהלי עמותות, מנהלי מוסדות וארגונים גדולים, אך למרות המקצועיות, תמיד הנושאים היו באופן כללי, ולא מצאתי תחומים שדיברו באופן ספציפי על עבודתי. כאן, בכנס המנהלים השנתי, מגיעים מדי שנה אנשי מקצוע רציניים, שיושבים עם החבר'ה שלנו, ומדברים על הנקודות שמטרידות אותנו. פה כולנו מנהלי חב"ד, יושבים 'באותה סירה' ודנים באותם נושאים. המיקוד בהרצאות, הוא טוב יותר.
ר' שניאור ליפסקר: קשה לי לשלוף כעת תובנה ששמעתי פה לפני כמה שנים, אבל אני יכול לומר לך, שהכנס הזה נותן העצמה. לפעמים אני שומע פתגם או אימרה בהרצאה; משפט אחד שאותו בדיוק הייתי צריך לשמוע באותו הרגע כדי שיתן לי את הכוחות.
בעבודה שלי יש ימים של עליה ויש ימים של ירידה. אין אחידות. כשאתה נמצא בכנס מסוג זה, עם מגוון נושאים שעולים על הפרק כמו הקמת עמותות, ניהול מול משרדי ממשלה, גיוס כספים ואתה פתאום שומע את המשפט שהיה חסר לך באותו הרגע כדי לדעת מהו הכיוון הנכון. פעם אחת הייתי בניסיון להשיג כספים מול תורם מסוים, אבל הכל נתקע. בכנס שנערך באותה שנה דובר על הנושא, והרגשתי שה'אסימון נופל' אצלי. שנה אחת היה פה דיון בנושא בריאות, והסדנה הזאת דווקא העניקה לי חוויה קטנה שעשתה לי את כל הכנס. מכל כנס אני לוקח לפחות 'שורת מחץ' אחת.
בכנס כאן אתה גם פוגש מנהלים שונים ומגוונים, והשילוב הזה של הכוח, נותן מוטיבציה אדירה.
תוכל לחזור על משפט מעניין אחד ששמעת ואמרת לעצמך שבשבילו היה שווה להגיע?
רק היום שמעתי משפט שתפס אותי. אחד המרצים אמר – 'תסתכל תמיד מראש מה הן התוצאות שאתה רוצה להגיע אליהם; תחפש את התוצאה, והכול יילך על פי זה'. אם אתה נמצא בתוך משהו, חי בו ומתחבר אליו, אז התוצאה בסופו של דבר תגיע. המשפטים הללו תפסו אותי בהחלט. אני מבקש להוסיף, שאנחנו כולנו, יודעים שהתוצאה הסופית שאנו שואפים להגיע אליה, זה להביא את הגאולה. ממילא, כל מה שלומדים, שומעים או עושים כאן, זה מקדם אותנו לגאולה. הרבי הרי עצמו מדבר על הנקודה המרכזית, שכשאתה לומד עניני גאולה ומשיח אתה מתחבר לתוצאה – גאולה.
ר' אבירם: אני חושב שעצם המפגש כאן, יחד עם מנהלים נוספים, תורם לי הרבה בכל התחומים. זה כנס שלא היה כדוגמתו קודם לכן. אני משוחח עם מנהל פלוני ומנהל אלמוני, כל אחד בתחום שלו, ומכולם אני מקבל רעיונות ותובנות.
גם הסדנאות וההרצאות פה בתחום המקצועי, אלו מסרים שמלמדים מהי העצמה של המנהל, צורת הניהול, יחס לעובדים, יחסי עובד ומעביד. כל אלה נושאים לא פשוטים כלל ועיקר. לפעמים מנהלי מוסדות מתנהלים באופן חובבני. בימינו, הכול מפותח מכפי שהיה בעבר: יש דיני תורה יש את בית הדין לעניני עבודה, הרבה חוקים ותקנות בעניני עבודה. המעסיק צריך להיות ערוך לזה ולעבוד לפי החוק.
ר' שניאור ליפסקר
איכות וכמות בשלושה ימים
בטרם נמשיך את השיחה עם שלושת המנהלים, שהשיחה אתם קלחה הרבה יותר מכפי שחששתי מלכתחילה, כמה מילים על כנס המנהלים שהתקיים השנה, תשע"ו.
הכנס החל מיום ראשון כ"ח באייר ועד יום שלישי ר"ח סיון, במלון ניר עציון, המשקיף על נוף הכרמל המרהיב, בואכה הים התיכון. לאחר התמקמות כולם בחדרים, נפתח הכנס על ידי מנחה הכנס ר' יוסף יהודה ליפש, שליח הרבי לרמת אביב, שלאורך כל סדנאות הכנס הנחה בנעימות ובכישרון.
למעמד הפתיחה החגיגי לרגל חצי יובל לייסוד הכנס, הוזמן חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד, הרב זושא פוזנר, המכהן כיו"ר הנהלת הכנס. הרצאה מקצועית ראשונה הייתה מפי מר מעין כץ, מנטור להצלחה אישית ועסקית, ומרצה למוטיבציה ושיפור ביצועים.
את היום הראשון חתם מושב הערב המרכזי שהוקדש לרגל הוצאת הספר החדש "ענינו של משיח" בהשתתפות עורך הספר, הרב שלום דובער וולף ומשפיעים. במרכזו של הערב התקיים פאנל בהשתתפות חבר הנהלת אגו"ח, הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב שמשון גולדשטיין, שליח הרבי מלך המשיח בפושקר שבהודו, וכן מחבר הספר. במרכז הערב נאם המשפיע הרב אסף פרומר שעורר את מנהלי המוסדות להתמסר לשליחות היחידה "קבלת פני משיח צדקנו", תוך דגש על נושא הלימוד והעיון בעניני גאולה ומשיח.
היום השני נפתח בשיעור חסידות עם הרב מנחם מענדל ווילשאנסקי – ראש ישיבת חב״ד בחיפה. ההרצאה הפותחת ביום זה הייתה עם מר אריה גור, מגשר ומאמן אישי, מומחה לישוב סכסוכים וניהול משא ומתן. הוא דיבר על עומס העבודה של המנהלים לצד האחריות הגדולה, שעות העבודה מסביב לשעון, ועוד. בהרצאה השניה נשא דברים ד"ר יניב זייד, המשמש כיועץ וכמרצה מבוקש לשיפור יכולות השיווק, המכירות והשכנוע.
את הרצאות הצהריים פתח ד"ר צבי ברק, מומחה במדעי ההתנהגות, מייסד ויו"ר קבוצת גישות, נבחר על ידי עיתון "גלובס" לאחד משבעת המרצים המובילים והמבוקשים בארץ.
לאחר הפסקת התרעננות קלה, התאספו המנהלים להרצאה מרתקת מאת סא"ל (מיל') מר דוד גונן, בוגר קורס ניהול סיכונים מ–IRM לונדון ואוניברסיטת ת"א. בעל תואר Msc בפיסיקה שימושית עם נסיון כמנכ"ל חברת הייטק. בהרצאה למדו המנהלים כיצד לטפל בסיכונים השונים – משפטיים ופיננסיים ועוד, לצד קבלת כלים להבחין בין פתרון אמיתי לפתרון סרק ולהתמודדויות מול סיכונים.
במהלך מושב הערב שהחל לצד ארוחת ערב החגיגית, נשאו דברים הרב גדליה אקסלרוד, אב"ד חיפה, והרב ברוך בועז יורקוביץ', רב קהלת חב"ד בלוד. לאחר מכן שמעו המנהלים רצף הרצאות קצרות בנושאים הלכתיים מרתקים הנוגעים להתנהלות היומיומית בשטח המוסדות: דיני עבודה, ריבית, צניעות בעבודה, בירור יהדות, שבת ובעיות מיוחדות של דורנו. כאשר לכל נושא מוקדשת הרצאה מפי רב אחר.
במושב השתתף דור העתיד של רבני חב"ד בארה"ק: הרב משה קורנוויץ – מו"צ בקהילת חב"ד נצרת עילית; הרב שאול רוזנבלט – רב הספריה החסידית ביתר עילית; הרב אלחנן נחמנסון – ראש כולל חב"ד בלוד; הרב מנחם כהן – רב קהילת חב"ד באר שבע; הרב חיים קיזנר – רב קהילת חב"ד עמנואל; הרב יהושע ליפש – דיין ומו"צ בקהילת חב"ד חיפה; הרב שלמה הלפרן – רב קהילת חב"ד תל אביב; הרב שלמה פראנק – רב מרכז העיר עכו; הרב שלמה זלמן לבקיבקר – מו"צ בקהילת חב"ד צפת; הרב שלמה גולדפרב – רב הישוב כפר ורדים; הרב ברוך לבקיבקר – רב קהילת חב"ד שכונת מנחם בגין צפת; הרב מנחם מענדל פרידמן – מו"צ וראש כולל ברמת אביב.
ממושב זה יצאה הבשורה של הכנס: הקמת מיזם "קו לרב" – קו פתוח לאנ"ש לשאלות בענייני הלכה, אותו יפעילו הרבנים שהשתתפו במושב (סקירה מפורטת על המיזם החשוב תתפרסם אי"ה בגליונות הבאים).
במהלך הימים, נהנו המשתתפים מארוחות עשירות ומגוונות, וזמנים פנויים לנפש בריאה בגוף בריא – במתחם הבריכה, הסאונה וחדר הכושר.
היום השלישי והאחרון בכנס המנהלים נפתח לאחר ליל התוועדויות, בשיעור חסידות מרתק. לאחר התארגנות, שמעו המנהלים את הרצאת הסיכום של הכנס מפי מר ערן שטרן, מנטור עסקי, מחבר רב–המכר "להגשים – מימוש אישי וכלכלי". במהלך ההרצאה הוא העניק כלים למנהל שיש בו רצון פנימי להצמיח את המוסד, ומוכנות פנימית לעלות לרמה הבאה בחיים ובמוסד.
בסיום נשא דברים מנהל הפרויקטים של אגודת חסידי חב"ד, הרב מענדי בליניצקי שהודה לעוסקים במלאכת ארגון הכנס: הרב שניאור גורפינקל, הרב ראובן קופצ'יק, הרב זלמן ברנשטיין והרב שמואל נפרסטק – שעשו לילות כימים להצלחת הכנס החשוב, ולהנהלת בנק מרכנתיל שמעניקה חסות לכנס זו השנה השלישית ברציפות.
ר' אבירם מגור
הכוח שיש ב'שיחות מסדרון'
חבריי המנהלים, הזכרתם קודם את 'שיחות המסדרון' שבין הרצאה לסדנה. תוכלו להרחיב קצת על הזמן הזה ש'בין לבין'?
ר' אבירם: מנהלי המוסדות שנפגשים כאן, הם פחות או יותר מאותו תחום. לכל אחד יש את הכיוון שלו, ובניהול מוסד נדרשת המון יצירתיות. פתאום אתה מגלה שמישהו עושה את הדברים בצורה מעניינת, או שיש לו רעיון. ייתכן גם שאתה משתף את אחד המשתתפים כאן בקושי או בהצלחה שיש לך, ואתה משתף ומעביר הלאה. זה תורם.
ר' שניאור: יש כאן הרבה אמפתיה. מנהל בדרך כלל הוא 'בקצה הפרמידה', הוא בנקודה הגבוהה בהיררכיה, ולא תמיד יש לו עם מי להשיח את לבו ודאגותיו. אגב, לא תמיד מחפשים פתרונות, אבל העובדה שיש מישהו באותה פוזיציה שלך, שיכול לשמוע וגם להבין את הקושי באמת, זה חלק מאד משמעותי. בעבר עשיתי את זה הרבה; הייתי מבקש לדבר עם מנהלים גדולים ממני ולהשיח את הקשיים. ברוך השם, צברתי וותק וניסיון, וכיום פונים אלי חבר'ה צעירים בתפקידי ניהול ומבקשים לדבר. בהתחלה הרגשתי מוזר, אבל אני מבין שהם רוצים לפרוק תסכול, או קושי מול בנק, או לשוחח על יחסי עבודה שלא הולכים כדבעי. צריכים לפרוק. זה חלק מאד חשוב בקיבוץ המנהלים הזה כאן. יש כאן חוויה עוצמתית בחיבור שבין האנשים כאן.
ר' אבירם: כשאנחנו יושבים כאן יחד, כמאתיים מנהלים ויותר, אוטומטית אנחנו הופכים להיות חזקים יותר. רק הבוקר היו כאן מנהלים בכירים מבנק מרכנתיל דיסקונט, הבנק שנתן חסות לכנס המנהלים. הם באו במיוחד כדי להיפגש עם מנהלי מוסדות. ישבנו אתם, כשלושים מנהלים, וביחד היינו כוח שהנהלת הבנק התייחסה אליו ברצינות רבה, מה שלא היה קורה מול מנהל בודד. זה נותן המון כוח ועוצמה. כשמנהל מרגיש את הכוח, זה נותן לו את הדחיפה להמשיך לפעול הלאה, כי העבודה לאורך השנה, היא באמת לא קלה.
ר' שלמה מרגליות: נוצרים פה גם שיתופי פעולה מבורכים. לפני שנתיים או שלוש, היה פה מרצה שבתפקידו הוא מנהל חשבונות שעבדתי אתו. במהלך ההרצאה החבר'ה העלו את הבעיות שיש להם. כשראיתי שכך, תיווכתי בין המנהלים כאן לבינו, והרבה אכן עברו לעבוד איתו, ובאמת מאז הוא מנהל בהצלחה רבה את עניני הכספים של כמה וכמה מוסדות חב"ד.
כשיש בעיות, ולכל מנהל יש בעיות, הוא מוצא כאן עם מי להתייעץ. כשכולם נמצאים כאן יחד, זה נותן יותר את עזרה הדדית וכוח.תוכלו לסכם כל אחד מכם, במשפט מפתח, מוטו ניהולי, שמלווה אתכם בעבודתכם?
ר' שלמה מרגליות: יחס טוב לעובדים ואווירה של משפחתיות בקרב הצוות, כך הצוות מרגיש מחובר יותר לעבודה, וממילא נותן תפוקה יותר גבוהה. עצם העובדה שהעובדים מרגישים בבית וטוב להם, הם נותנים את הנשמה ומשקיעים יותר, הרבה יותר.
ר' שניאור ליפסקר: אמר לי פעם אברך, אימרה יפה: כתוב שהתורה חסה על ממונם של ישראל. 'חסה' ראשי תיבות: חריצות סדר התמדה. בכל פעם שהפעלתי את שלושת הנקודות הללו, ראיתי שאכן התורה חסה על ממונם של ישראל. זה המוטו.
ר' אבירם מגור: אני חושב כמו ר' שלמה, שהעובדים הם המפתח להצלחה. הם עובדים מאד קשה והם הבסיס של התנהלות המוסדות ברמה היומיומית. מאז שנכנסתי לתפקידי, אני חושב על כך, שכל עובד שנכנס בבוקר בשער המוסדות, שיעשה זאת בשמחה.
מהו סוד ההצלחה שלכם?
ר' שניאור ליפסקר: מבחינתי, סוד ההצלחה של ניהול הוא – כל פעולה שתעשה, לבקש לפני כן מהרבי ברכה להצלחה.
ר' שלמה מרגליות: כפי שאמרתי קודם: יחס טוב לצוות נותן את ההצלחה.
ר' אבירם מגור: כשעובד מקבל את כל מה שמגיע לו, בזמן ובאווירה טובה – זה סוד ההצלחה.
כלי עבודה חדשניים ומקצועיים
כנס המנהלים ננעל בשעות אחר–הצהריים של יום שלישי, כשהמנהלים מתפזרים לבתיהם, לאחר שלושה ימים גדושים ומלאים בסדנאות תוכן עשירות ומרתקות, שהעניקו כלי עבודה חדשניים ומקצועיים בעולם הניהול העכשווי. הכנס העצמתי ננעל מתוך תחושה, כי כל פעילותם הינה כדי לזכות תיכף ומיד לעמוד מול הרבי ולומר לו "רבי, עשינו את מלאכתנו נאמנה", בקבלת פני משיח צדקנו.
תגיות: כנס המנהלים, ראשי
כתבות נוספות שיעניינו אותך: