הרב גדליהו אקסלרוד, רב קהילת חב"ד ואב"ד, חיפה
שאלה: האם בעת קריאת המגילה צריך השומע לומר בלחש את המגילה יחד עם הקורא?
תשובה: בטור אורח חיים סימן נ"ט כתב: שצריכים לומר את ברכת 'יוצר אור' עם השליח ציבור מילה במילה ואין סומכים על השמיעה מפיו, זאת מכיוון שאין האדם יכול לכוון כל הזמן בשתיקה, ואם אינו מכוון הרי דינו כהפסיק באמצע הברכה. אבל כאשר קורא עם השליח ציבור, אפילו אינו מכוון מקצתה יצא ידי חובה.
אותו הדבר בדין קריאת המגילה (סימן תר"צ), אם קרא את המגילה כאשר הוא מתנמנם הואיל ולא נרדם בשינה לגמרי, יצא. אבל אם שמע את המגילה מתנמנם לא יצא, מכיוון שבהכרח שהחסיר איזה מילה בשמיעה ולכן לא יצא. וכל אחד יודע שאפילו שיש לכל אחד סידור לא קורה כמעט שאדם מתפלל ברכת קריאת שמע או תפילה וכדומה ולא יסיח דעתו באמצע.
בקריאת המגילה, אם מונחת לפניו מגילה כשרה והחסיר אפילה תיבה קורא אחרי הבעל-קורא ואז יוצא את המצווה ללא שום פקפוק, אפילו אם הסיח דעתו בינתיים ולא ידע מה שהוא קורא. וכן אם אין לפניו מגילה כשירה, אלא חומש שיש בו את המגילה וקורא בלדש עם הבעל קריאה יוצא לכתחילה, אפילו אם הסיח דעתו מהקריאה. זאת מכיוון שהדין שהקורא את המגילה בעל פה פחות מחציה יצא. (רמ"א תר"צ סעיף ג') וזה לא רק עצה טובה אלא חיוב מדינא.
שאלה: מדוע היושבים בכרכים המוקפים חומה אין להם שום חיוב יום-טוב בי"ד?
תשובה: בדרכי משה סימן תרצ"ה וכן ברמ"א בשם ספר המנהגים כתב, "וחייב במשתה ושמחה קצת בב' הימים בי"ד וט"ו שנאמר: את שני הימים האלה". והקשה בספר מנחת יצחק: מדוע צריכים בני העיירות החוגגים בי"ד לחגוג גם בט"ו ואילו ה'מוקפים' החוגגים בט"ו פטורים מלחגוג בי"ד, הרי כתוב "שני הימים האלה".
ויש מקום לתרץ: שבני הכרכים כאשר שמעו בט"ו על הניצחון של יהודי שושן במלחמתם ועמדו על נפשם והקב"ה עשה להם ניסים, שמחו יחד עם יהודי שושן על הניצחון ועל הניסים. אך בני המוקפים אין עליהם דין שמחה ביום י"ד כי ביום זה היו במצב של מלחמה מרה כנגד אויביהם, ולא היה אז במעמד של שמחה. ולכן, גם היום אין עליהם דין חיוב שמחה בי"ד.
שאלה: האם משלוח מנות צריך להיות דווקא על ידי שליח או שאפשר לקיימה ללא שליח?
תשובה: במגילה כתוב "ומשלוח מנות איש לרעהו", דהיינו בשליחות. אך לכאורה פשוט הוא שאפשר לקיים את המצווה ישירות וללא שליח. ויש ראיה כפי שמובא לעניין גירושין שכתוב "שלחה" (אין כאן המקום להאריך בכך, אך משם מוכח שהעברת הגט לידי האישה נעשית על ידי הבעל , מידו לידה, למרות שכתוב שהיא עושה שליח וגם הוא עושה שליח).
ולעניננו במגילה: מה שכתוב "ומשלוח מנות" אין הכוונה כאן למצווה בגופו של האדם, כדוגמת מצוות הנחת תפילין שבה האדם מחוייב דווקא בגופו לעשותה ולא מספיק בשליח שיעשה את המצווה. את מצוות משלוח מנות אפשר לעשות גם על ידי שליח שיעביר את המשלוח. אך מי שיש בידו יכול גם בעצמו לתת, כמו שמובא בגמרא במסכת מגילה דף ז': "אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי", ומשמע מפורש מדברי הגמרא שנעשה לא על ידי שליח אלא בגופם. וגם ענין השליחות במשלוח מנות לא הוזכר בגמרא ובפוסקים.