הרב יהודה גינזבורג
השבוע שוחחתי עם אחד הידידים, שהתלונן על כך שהוא עובד קשה, ויש אנשים מסביבו שעושים הרבה רעש ובפועל לא עושים מאומה.
הסברתי לו את גישתו של הרבי מלך המשיח לפי דברי המשנה "לא המדרש עיקר, אלא המעשה", שהעיקר הוא העשייה בפועל והמחשבות והדיבורים הם רק הכנה לעיקר.
במשך עשרות שנות נשיאותו ייסד הרבי 'מבצעים' שתפקידם להוריד את הקדושה ולבצע אותה באמצעות מצוות מעשיות ודברים טובים, ודוגל בשיטה שכל אחד צריך להיות 'שליח' ולהוסיף במצוות ומעשים טובים לקירוב הגאולה.
הרבי כותב עשרות אלפי אגרות, דיבר במשך אלפי שעות של תורה, ויצאו כבר מאות ספרים תורניים מתורתו הקדושה, ועדיין מוכר בכל העולם כאיש עשייה חוצה גבולות, ולא (רק) כאיש רוח ופילוסופיה למרות שרוב זמנו הוקדש בכלל ללימוד.
מה אתם חושבים על זה?
*
בפרשת השבוע 'ויצא' נקרא על יעקב שנושא לאישה את רחל ולאה, אוהב את רחל ושונא את לאה.
למה להתחתן עם לאה אם אינך אוהב אותה?
יש מפרשים שמסבירים שזה בגלל שהיא הגיעה אליו ברמייה של לבן, אבל החסידות מראה את זה באור אחר לגמרי.
ב'פרשה החסידית' מבאר אדמו"ר הזקן את החילוק בין רחל ולאה לפי תורת הסוד.
דוד המלך אומר "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", יש שתי ארצות כלליות, העולם הגלוי (בארמית עלמא דאתגליא), והעולם המכוסה (עלמא דאתכסיא).
החלוקה הזו היא גם בין עולם הדיבור, בו המחשבות והדברים המכוסים שהיו במחשבה מתגלים לזולת.
זהו ההפרש בין רחל, שמקבילה לאותיות הדיבור (ומקור הדברים בפסוק 'כרחל לפני גוזזיה נאלמה', שמדובר על הכבשה שנקראת גם 'רחל' שותקת בזמן הגזיזה, ומכך למדים שבד"כ רחל מקביל לדיבור), ולאה, שמקביל לאותיות המחשבה (האמת שלא מצאתי את ההסבר לדבר בתורת חסידות חב"ד, ובמקום אחר ראיתי שלאה בגימטריא ל"ו כנגד הצדיקים הנסתרים).
הילדים של לאה גם הם מחוברים לעולמות המכוסים. ראובן – מקביל לראיה (ראו-בן), שמעון – לשמיעה (שמע ה'), לוי – להתחברות (מלשון 'להתלוות'), ויהודה לביטול (הודיה).
אברהם אבינו מקביל למידת החסד, ולכן השפיע חסד לכולם גם לערביים. יצחק למידת הגבורה, כנאמר 'ופחד יצחק'. ויעקב עליו נאמר שהוא מידת האמת ומידת התפארת, על כך שהוא מחבר את שתי השיטות של חסד וגבורה,
וזו מידת הרחמים (שמחברת בין החסד והגבורה), שלכן כשראה יעקב את רחל ריחם עליה ועזר לה להוריד את האבן מהבאר.
בלשון הקבלה נקרא יעקב 'בריח התיכון', בהשוואה לאחד מבריחי המשכן שחדר את קרשי המשכן באמצעם והצליח בדרך ניסית להתקפל לאורך ולרוחב, ולחדור את כל הקרשים, כך יעקב מצליח להביא שפע מהעליון ביותר עד התחתון ביותר, ולכן אנו נקראים על שמו 'עם ישראל'.
מכיוון שיעקב יודע שהעיקר היא העשייה בפועל ושזה לא יישאר בעולמות עליונים אלא ירד למטה, הוא אוהב יותר את עבודתה של רחל – עולם הדיבור, ו'שונא' (מתרחק) מאותיות המחשבה והרוחניות.
לא שנאה במובן הפשוט, שהרי הוא מתחתן ומביא איתה ילדים לעולם, אבל החיבור האמיתי של יעקב הוא לרחל.
שהאורות הגבוהים לא יישארו בהסתר אלא יתגלו כאן למטה.
*
בשבת נחגוג את ט' בכסלו שהוא יום ההולדת של אדמו"ר האמצעי רבי דובער, בנו של בעל התניא, שיום זה הוא גם יום ההסתלקות שלו.
רבי דובער היה חדור בקדושה ובאלוקות ברמה גבוהה עד כדי שאמר עליו חתנו רבי מנחם מענדל (הרבי הצמח צדק): שאם היו חותכים את האצבע שלו לא היה יוצא דם אלא חסידות, וביחד עם זה הרבי עבר וייסד את מקום החסידות בעיר ליובאויטש דאג למאות משפחות של חב"ד שיהיה להם מקום עבודה גשמי, בנה מושבות ברוסיה הלבנה ודאג לטובתם של החסידים ולשליחת כסף לתושבי ארץ הקודש, כי עם כל הרוחניות החשובה, המעשה הוא העיקר.
*
כמובן צריכים ומוכרחים להשקיע זמן בלימוד, בפרט לימוד התורה ועוד יותר בפרט, סודות ופנימיות התורה, אבל המבחן נמדד במעשה, בגילוי למטה.
אז בפעם הבאה אם יהיה לכם ספק פשוט תעשו. כלשון הזוהר 'עשיה לעילא', שדווקא המעשים הקטנים הם העיקר ויביאו את הגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
שבת שלום ומבורך!