זהירות כשמצטטים את דברי הרבי הקדושים • הרב גרשון אבצן

פעם, כאשר החתם סופר מסר שיעור, הוא אמר חידוש נפלא בגמרא. לאחר מכן אמר לתלמידיו: "לעולם לא אכעס אם תאמרו את החידושים שלי בשמכם (כאילו הם פרי רעיונכם), אבל אכעס אם תאמרו את החידושים שלכם בשמי!"…

רבים שאלו אותי כיצד הרגשתי לאחר שאנשים מסוימים פרסמו בריש כל חוצות מאמר מזויף תחת שמי, בו ביטאו במכוון רעיונות ודעות שאני מתנגד להם בתוקף. אשקר אם אומר שלא נפגעתי; הרי הדבר היחיד שבאמת שייך לאדם, זה שמו הטוב. אך לאחר זמן קצר מאוד הבנתי שעליי לשנות את כיוון המחשבה. במקום להתמקד בחוצפה שבמעשה, עדיף לחשוב איזה לקח אני יכול להפיק מאירוע זה.

כולנו הרי מאמינים שכל מה שקורה לנו הוא בהשגחה פרטית. לכן, כשדבר כזה קורה – מבלי להצדיק את העושים – יש לקחת זאת כלקח בעבודת השם. זו הגישה שהרבי מלך המשיח לימד אותנו, וכך עלינו לגשת לכל מצב.

הצער של הרבי

ישנם לקחים אישיים רבים שלקחתי מזה, ואני רוצה לשתף אחד מהם עם הציבור, כי זה משהו שכולנו צריכים להתייחס אליו ברצינות רבה יותר: החשיבות של ציטוט מדויק של דברי הרבי, והצער שיש לרבי כשחסידיו אינם זהירים בנושא חשוב זה.

אספר לכם מעשה שהיה: בשנת תשמ"ב כתב פרופסור מסוים מאמר בקשר לגיל העולם – והוא טען כי אין סתירה בין דעת תורה לבין המדע הסבור כי העולם קיים מיליוני שנים! הוא הוסיף כי אין בעיה לומר שגם לפי התורה העולם נברא בשלבים, ולכן העולם קיים במשך מיליוני שנים. כדי לגבות את טענתו המגוחכת, הוא "ציטט", כביכול, מכתב של הרבי וטען שהרבי מסכים (חס ושלום) עם התזה שלו.

חסידי חב"ד זעמו שמישהו יכול בחוצפה לצטט את הרבי בצורה מסולפת שכזו, והרב יוסף הכט, שליח הרבי ורבה הראשי של אילת – התקשר באותם ימים לפרופסור כדי להביע את מחאתו על מעשיו. הפרופסור שמע את דברי הרב הכט, והשיב בניחותא כי יש לו זכות להבנה משלו בדברי הרבי…

הרב הכט שהיה המום מתשובה זו, כתב את כל הסיפור לרבי. הרבי השיב תשובה מפתיעה בחריפותה (אגרות קודש כרך ל"ה אגרת יא'תתקלא): "גודל העגמת–נפש וכו' הוא לא כל–כך מזה שהנ"ל עושה כך, אלא מזה שאנ"ש שי' נוהגים ככה ועוד יותר".

תשובה זו מהרבי צריכה לגרום לכל חסיד לרעוד ולדחוף אותנו לעשות חשבון נפש אמיתי: האם אנחנו נזהרים שלא לתת לדעות ורעיונות מוקדמים שלנו להשפיע על הדרך בה אנו מבינים את דברי הרבי ומשתפים אותם הלאה? האם אנחנו מבינים כמה צער יש לרבי מהתנהגות מעין זו?

אחריות של 'אהרן'

אבקש להוסיף כאן תחושה אישית: בעולם של היום, כל דבר שחסיד חב"ד אומר נתפס בעיני החוץ כדברי הרבי. זה נכון גם כשהחסיד אינו מצטט – או מצטט לא נכון – את דברי הרבי ישירות.

בג' שבט תשנ"ב, הרבי אמר לנו שבמצב בו לא ניתן לשמוע פיזית את דברי הרבי, החסידים של הרבי הופכים להיות ה"אהרן" שלו – הדובר שלו – לעולם כולו. כך העולם רואה אותנו ואם כן, עלינו לחשוב, לדבר ולפעול בהתאם. בעיניהם ובתפיסתם, זו האמת. אנחנו, הנציגים האמיתיים של הרבי, לעולם לא נבקש לומר משהו שיבייש את שמו של הרבי ויגרום לו צער.

אתם מוזמנים לשתף את מחשבותיכם על הנ"ל איתי על ידי שליחת מייל אישי: rabbiavtzon@gmail.com