-
מה ניתן ללמוד מעשרת השבועות בין י"ז תמוז לראש השנה? ולמה אנו מזכירים את זה עכשיו, בשבת פרשת עקב? וכיצד דווקא בעקבתא דמשיחא מעשה פשוט הופך לכלי עוצמתי לגאולה ושמחה אמיתית? הדרשה נכתבה ע"י הרב ניסים לגזיאל, המותאמת לכל המעונין לומר דרשה בקשר עם פרשת השבוע והגאולה • לקריאה והורדה
יוסי סולומון|ט״ז באב ה׳תשפ״דאמא מוצאת את בנה בגיל ה'טיפש עשרה' במיטה בשעת בוקר מאוחרת
"משל'ה, מה אתה עושה במיטה? מאוחר.."
"אימא, אמרת לי ללכת בעקבות החלומות שלי…אז חזרתי למיטה…"
השבת אנו נמצאים בשבת השניה של "שבעא דנחמתא", שבע הפטרות של נחמה, המתחילות בשבת נחמו ומסתיימות בשבת שלפני ראש השנה. הסתכלות מהירה בלוח השנה העברי מגלה לנו חידוש מדהים, שהחל מי"ז בתמוז עד לראש השנה הבעל"ט, ישנן בדיוק 10 שבתות. כידוע, המספר 10 ביהדות מסמל את "המספר השלם", מספר שלם ומושלם, המרמז על שלל רעיונות רוחניים, שהעיקרי בהם הוא מבנה נפש האדם ע"פ תורת הקבלה והחסידות, מבנה הכולל עשר כוחות. וכידוע, מבנה נפש האדם הוא השתקפות של מבנה העולמות הרוחניים הכוללים, אף הם, עשר ספירות.
מה ניתן ללמוד מהגילוי "המרעיש" הזה על עשרת השבועות בין י"ז תמוז לראש השנה? ולמה אנו מזכירים את זה עכשיו, בשבת פרשת עקב?!
על מנת לענות על שאלות אלו (ואחרות) יש להתמקד לרגע על מבנה הנפש היהודית והכוחות הכלולים בה. עשר כוחות הנפש, שעליהם דיברנו קודם, מתחלקים לשתי קבוצות, כוחות השכל (המכונים בשם ג' מוחין-חב"ד) וכוחות המידות והביצוע (ז' מידות-חג"ת נהי"ם). כמו כן, עשרת השבועות בין י"ז תמוז לראש השנה מתחלקים אף הם לשתי קבוצות זהות, שלכל אחת יש בדיוק את אותו מספר גורמים! בלשון חז"ל נקראות השבתות האלו בשני שמות- "תלתא דפורענותא" ו"שבעא דנחמתא" – שלוש שבתות של פורענות, מי"ז תמוז עד לתשעה באב, סבל לחורבן ולהרס שקרה באותם ימים, ושבע שבתות של נחמה, משבת נחמו עד ראש השנה, כאמור לעיל. זאת אומרת, ששלשת השבועות (י"ז תמוז-תשעה באב) מייצגות את עולם השכל, ואילו שבעת השבתות לאחר מכן (כולל השבת הזאת) מייצגות את עולם המידות והרגש.
אבל, מה זה אמור ללמד אותנו? ואיך זה קשור לביאת המשיח?
כולנו יודעים שכל מה שהקב"ה עושה זה לטובה – "כל דעביד רחמנא לטב עביד". אנחנו יודעים ומאמינים שזוהי היא האמת, אבל קשה לנו להפנים את זה, קשה לנו "לחיות" עם זה, קשה לנו לראות את זה בעיני בשר. קשה לאדם לקבל שגם הדברים השליליים בחיים, ואפילו החורבן והגלות, הם ,בפנימיותם, דברים טובים. והחלוקה האמורה לעיל, לשתי קבוצות של שלוש ושבע, הן בנפש האדם והן בלוח השנה, יכולה לעזור לנו לקבל את זה.
החילוק הכללי בין עולם השכל לעולם המידות הוא, שהשכל מסמל "העלם" בעוד שהמידות מסמלות "גילוי", כי שכל האדם הוא גילוי נפשי לצורך האדם עצמו, בעוד שהמידות הם לצורך ולטובת זולתו. בשלשת השבועות-עולם השכל- הטוב האלוקי הוא בהעלם, יודעים שזה טוב, מאמינים שזה טוב, אבל לא מרגישים שזה טוב…
בשבועות בהם אנו נמצאים עכשיו, שבעא דנחמתא-עולם הרגש והמידות, אנחנו מתחילים להרגיש איך שהכ-ל טוב!
היכולת להרגיש את הטוב הנעלם והנסתר, היכולת להפנים שבתוך החורבן יש בניה והתחלה חדשה, באה לידי ביטוי דווקא בשבת הזאת, שבת פרשת עקב. פרשת עקב פותחת במילים:"והיה עקב תשמעון", המילה "והיה" כוללת בתוכה את ארבעת אותיות שם הוי', אלא שהם כתובות בסדר הפוך, במקום שהיו"ד והה"א יהיו בתחילת המילה הם כתובות בסופה, ואילו האותיות וא"ו והה"א (השניה) מחליפות את מקומם בתחילת המילה. בתורת החסידות (אגה"ת פרק ד) מוסבר שהאותיות י-ה משם הוי' מייצגות את עולם השכל וההתבוננות, ואילו האותיות ו-ה מייצגות את עולם הרגש והמידות. בדרך כלל, השכל מגיע לפני המידות (י-ה לפני ו-ה), אבל עכשיו, בזמן הגלות, ובעיקר בעקבתא דמשיחא ("עקב תשמעון") עבודת ה' צריכה להתבצע בסדר הפוך, באופן של "והיה", ו-ה לפני י-ה, המידות והרגש לפני השכל וההבנה.
זאת אומרת, שעיקר ההדגשה בעבודת ה' בזמן הגלות היא על המידות והרגש המביאות לידי מעשה וביצוע, ולא כ"כ על השכל וההתבוננות העמוקה. כשיהודי מתנהג וחי באופן כזה. כשהוא חי "וה-יה" (מידות ומעשה לפני השכל וההבנה) בזמן של "עקב", עקבתא דמשיחא, זמן של חושך העלם והסתר, והוא מחליט לא להתפעל מכל מה שקורה סביבו ומקשיב ומציית ("תשמעון") להוראות הבורא, מבטיח לו הקב"ה את השכר הנפלא המופיע בהמשך הפרשה. "ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". ברית, חסד ושבועה, גילויים נעלים אותם הבטיח הקב"ה לאברהם, יצחק ויעקב. דווקא עבודת ה' באופן כזה, ע"י הקדמת המידות והביצוע על פני השכל והמוח, מביאה לשכר הנפלא שהובטח לאבות.
יתרה מזאת, במדרש נאמר: "אין והיה אלא לשון שמחה", עבודת ה' באופן כזה מביאה לשמחה גדולה למעלה, "ישמח ה' במעשיו", ועי"ז הקב"ה מעניק לנו שמחה גלויה וגדולה למטה, "ישמח ישראל בעושיו", שמחה באה אנו זוכים לראות, להרגיש ולהבין שגם הגלות, ההרס והחורבן נהפכים לטוב גלוי ומוחשי!
אבל זה לא נגמר כאן, המדרש אומר: "אמר להם הקב"ה.. שכרו (שכר העבודה על קיום התורה והמצוות) בעקב (אחרית הימים) אני נותן לכם שנאמר והיה עקב תשמעון". זאת אומרת, שהעבודה באופן של "עקב" מביאה את השכר של "עקב"-ימות המשיח ואחרית הימים.
ובמלים פשוטות, היכולת שלנו להפנים את הטוב המוסתר בגלות מתגלה דווקא שאנחנו שמים את השכל בצד ומתחילים לעבוד עם ה"עקב", עם החלק הנמוך ביותר באדם, שמסמל את העשיה הגשמית, את המעשה הפיזי. ייתכן מאוד, שהדברים נשמעים מופרכים, אנו מנסים להבין ולהרגיש את הטוב הנוצר ע"י….מעשה?! ממתי מעשה גשמי יכול לעזור להבנה השכלית? ממתי ע"י שימוש ב"עקביים" אפשר לעזור לראש וללב?
התורה הקדושה מלמדת אותנו מוסר השכל חשוב בכל הנוגע להפנמת רעיונות רוחניים. הדרך האמיתית להצלחה מתחילה מ "והיה עקב"- קודם כל, מידות וביצוע ואח"כ שכל, וקודם רגל (מעשה) ואח"כ הראש (הבנה). ורק ככה מגיעים לשכר הרוחני והגשמי המובטח לנו ולאבותינו, בגאולה האמיתית והשלימה, כשנראה לעיני בשר כיצד הקב"ה מקיים (וקיים תמיד) "ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך".
ונסיים בסיפור, אדמו"ר בעל "צמח צדק" בהיותו ילד קטן, בגיל בו התחיל ללמוד חומש אצל המלמד שלו, נבחן ע"י סבו, האדמו"ר הזקן. שאל אותו האדמו"ר הזקן: מה פירוש הפסוק "עקב אשר שמע אברהם בקולי"?
ענה הצ"צ: אברהם אבינו שמע (הרגיש- דערהערט) את ציווי ה' אפילו בעקבו.
נהנה האדמו"ר הזקן מהתשובה ואמר: זהו שאמר הכתוב: "והיה עקב תשמעון". שאפילו העקב צריך לשמוע את המצוה ולעשותה!
שבת שלום!
____
מבוסס על שיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ט
____________________
שליח? רב קהילה? זה בשבילך! קבלו את משיח בפרשה דרשה שבועית עם רעיונות מתורת הרבי בעניני גאולה ומשיח על פרשת השבוע, מונגשות בצורה מעניינת ואקטואלית עם סיפורים והוראות לחיים.
הירשם עכשיו לקבלת הדרשה בוואטסאפ:
עברית – לחצו כאן
אנגלית – לחצו כאן
רוסית – לחצו כאן
צרפתית – לחצו כאן
תגיות: משיח בפרשה