המשיחיסט הראשון • החסיד ר' אברהם פאריז

החסיד הנודע ר' אברהם פאריז זכה להיות מגדולי המקושרים לרבותינו נשיאינו, בתולדות חסידות חב"ד לדורותיה ובדור השביעי בפרט. נפתח בדברי הרבי מלך המשיח שליט"א שנאמרו עליו בהתוועדות ש"פ במדבר תשכ"ט, בתוך שנת האבלות על ר' אברהם. מהם נלמד על מהותו של חסיד זה והיחס המתאים למורשת ההתקשרות שהנחיל לנו.

"אברהם פאריז איז געווען א חסיד'ישער איד, ער האט געלערנט חסידות, און ער איז געווען א אמת'ער חסיד'שער תמים, און דער רבי נ"ע האט אויף איהם געזאגט "אז תבוא עליו ברכה, און הלוואי וואלטן אויך אנדערע גנב'ענען"…" [- אברהם פאריז היה יהודי חסידי, הוא למד חסידות והוא היה תמים-חסידי אמיתי, והרבי נ"ע אמר עליו "תבוא עליו ברכה והלוואי שגם אחרים היו גונבים"…].

בהתוועדות ש"פ בשלח תשכ"ד סיפר הרבי: "נכנסתי פעם אל הרבי ואמר לי א ווארט אודות עצמו.. דבר שהיה קשה לשמוע. באותו הזמן הגיע מכתב מאברהם פאריז.. ואמרתי לרבי "הנה, אברהם פאריז כותב כך וכך" השיב לי הרבי "באם אני הייתי חושב על עצמי כפי שאברהם פאריז חושב אודותיי וכו'. הרי שהרבי לא שלל שאברהם פאריז לא צריך לחשוב כך אודותיו (מסתמא היו עוד כאלו שחשבו כן רק שהוא כתב זאת), שניצוץ מנשמת משיח ישנו בכל אחד, ומכל אחד בנשמת משיח.."

אם בכך לא די, הבה נביט ונתבונן כיצד הרבי 'משתף אותו במחשבותיו' כביכול, במילים המיוחדות ומרעידות הלב, אותם כתב לו הרבי באופן אישי, בהוספתו בעצם גוף כתב יד קודש, על המכתב-כללי מתאריך ט' שבט ה'תשי"א, ערב קבלת הנשיאות: "ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער – סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת – הוא קשה מידי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?].

את יסודות השקפתו ודרכו בהתקשרות, קיבל ר' אברהם, בזמן נשיאותו של הרבי הריי"צ מידידו הקרוב באותם ימים, הרמ"ש – הרבי, שר' אברהם היה שותפו למלאכת הקודש בשליחות הרבי הריי"צ, להפצת הבשורה 'לאלתר לגאולה' וגליונות 'הקריאה והקדושה'. לימים, העיד ר' אברהם כי באותה תקופה נהג לנסוע בסבאויי יחד עם הרבי, ששוחח עמו במשך שעות ארוכות, במיוחד בענייני התקשרות.

החסיד ר' דוד גולדשטיין שיחי' מספר כי בהתוועדות שנערכה ב-‏770 בשבת י"ב תמוז תש"ט, סיפר הרמ"ש – הרבי: לפני נסיעתו של ר' אברהם מארה"ב, הוא בא אלי לביתי כדי להיפרד לשלום. כשנפרדנו, הוא הושיט לי את ידו ואמרתי לו "תן לי ברכה", הוא איחל ואמר "מיר זאלן זיך זעהן צוזאמען מיט דעם רבי'ן אין [- שנתראה יחד עם הרבי ב]ארץ-הקודש". כששאלתי אותו מדוע אינו מאחל "זאל מען זעהן זיך מיט משיח'ן" [שנתראה עם משיח] הוא השיב: הרי אמרתי זאת, דער רבי איז [-הרבי הוא] משיח"…"

מעניין לציין כי לפני השבת שקדמה לנסיעתו, אמרו לרבי "אז אברהם ביינקט שוין" [- מתגעגע כבר] ואמר הרבי "זאל שוין משיח קומען וועט ער נישט דארפן ביינקען" [- שמשיח יבוא כבר והוא לא יצטרך להתגעגע].

להרגיז את העולם עם מדבקות 'לאלתר לגאולה'

בתקופה בה יצא הרבי הריי"צ בקריאה 'לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה' התעסק ר' אברהם בזה ב'קאך' גדול ובפרט שם את הדגש על זהותו של הרבי הריי"צ כמלך המשיח. שנים לאחר מכן, בהתוועדות ש"פ נשא תש"כ, סיפר הרבי: "כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר פירסם את ה'קול קורא' בנוגע 'לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה' – הפיצו חסידים את ה'קול קורא' והוסיפו שזה 'הוא הוא…'"

ר' אברהם נהג אז להסתובב יחד עם הרמ"ש – הרבי שליט"א, ויחד היו מדביקים בתחנות ה'סאבויי' ובכל רחבי העיר ניו-יורק מדבקות צהובות עליהם התנוססה הסיסמה 'לאלתר לגאולה'. לימים, סיפר ר' אברהם לנכדו, כי במהלך פעילות זו, התבטא פעם הרבי באוזניו כי אבן-הבוחן להצלחתם היא "באם נצליח להרגיז את הרחוב, את העולם, מלשון 'העלם והסתר' – סימן שהצלחנו, ואם לאו – סימן שלא".

איזה רבי יש לך בלב?…

קטעים ממכתבו באותם ימים לא' החסידים שגילה חלישות באמונה ובפרסום של 'לאלתר לגאולה'. במכתב זה נחשפים גם גילויים והתבטאויות מיוחדות ששמע ר' אברהם מהרבי:

"אינך מכיר את אבינו הקדוש משיח ה' כ"ק אדמו"ר שליט"א. מילותיך מגלות מה שמונח אצלך בהיחבא בתוך הלב, שאתה חושב שתיתכן אפשרות ומציאות שהרבי יחזור בו מדבריו. מותר לך להתבייש עם הרבי שנמצא בלבך! איזה רבי יש לך בלב?"

הרי כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא המשה רבינו, והוא איש האלוקים, שכתוב עליו "לא איש א-ל ויכזב". במילא, באם הוא אמר משהו – הוא לא יאמר אחרת, וכך יהיה, דבר ה' יקום לעולם!"

פעם ביחידות, כאשר הראתי לאבינו הקדוש משיח ה' כ"ק אדמו"ר שליט"א, מכתב ואמרתי לו אז: "רבי, מילותיך אינם הולכים לאיבוד!" הינך יכול לשער באילו פנים אמרתי זאת; בקול שפל ורפה ובפנים סמוקות ומבוישות.

בתגובה פנה אלי הרבי, בפנים רציניות … ואמר לי בלשון הזו: "מילה שלי אינה הולכת לאיבוד לא למעלה ולא למטה, וצריך לומר זאת עם "דגש" ולא עם "רפה" הרבי חזר על דברים אלו כמה פעמים, כדי שאשמע את הדברים היטב ואקלוט כל מילה ומילה.

ממילים אלו ניתן 'לקחת' מאוד מאוד הרבה. ניכר שהוא יודע שלמעלה אפילו מילה שלו תופסת מקום גדול וחשוב, ועוד משמע מכך, שעלינו לראות להפיץ בכל העולם ולהכריז בקול רם ובוטח, מי הוא. הדבר נוגע לטובת כלל ישראל".

"דער רבי איז משיח!"

כפי שהעידה אחת מנכדותיו, הכרזה זו הייתה נשמעת מפי ר' אברהם כמעט בכל הזדמנות..

מספר החסיד ר' משה סלונים: הוגה הרעיון בקרב החסידים, כי הרבי הוא הוא מלך המשיח היה החסיד הנודע ר' אברהם פריז. את המסר על כך שהרבי הוא משיח הוא פשוט העביר בעצמו – מהרבי הריי"צ – לרבי שליט"א.

ר' אברהם פריז היה טיפוס אחראי, זהיר ואיש סוד. הרבי העביר דרכו הרבה עניינים סודיים. כל יומא דפגרא היה בין מקבלי המברקים. המברקים הגיעו על שמות מוסדות כמו צא"ח, "רשת", אגו"ח ופריז. הוא גם היה אחראי להפצתם לבתי-ספר של ה"רשת" על יד משלוח גלויות. בכותרת הגלויה היה ת : " כבוד בית ספר… להלן נוסח המכתב ששלח כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח".

היו שלא יחסו משמעות למילים "מלך המשיח". היו ששמו לב – ומחקו. חשבו שהוא משוגע. אבל ר' אברהם היה עקבי ומסודר, הלך צעד אחר צעד עד שקיבץ סביבו קבוצת אברכים. לא שהלך לשכנעם להסכים איתו. הוא שיכנע את עצמו, וכל הזמן היה חי סביב התוכן הזה, עד שהדבר פשוט קרן ממנו.

באחד מחגי תשרי התוועד ב-‏770 ודיבר על כך שהרבי משיח. שאל אותו הרב דז'ייקובסאן ע"ה: "מה פשר הדיבורים הללו"? ענה לו ר' אברהם: "הרבי אמר לי לדבר על כך. כיצד? אני ת רבי בתדירות על אודות מה שאני מדבר בהתוועדויות עם האברכים – וכמובן, אני מדבר רק על כך שהרבי משיח – והרבי הורה לי להמשיך ביתר שאת".

בשלב מסויים היו לי ספיקות לגביו. הדבר היה בתשכ"ג כשפירסם את ה"קול מבשר", שם כתב ש"הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח" ופיזר על ידי הליקופטר בחוצות תל-אביב, ושמעתי שהרבי אמר לשרוף את זה. אח"כ כשהתבררו לי פרטי הדברים הסקתי להיפך, שעצם הדבר היה חיובי בעיני הרבי:

כאמור, ר' אברהם היה אדם אחראי וזהיר וכך נהג גם כאן. הוא כתב לרבי על התכנית והרבי ענה לו שהמכתב נתקבל. אח"כ כתב שכבר הדפיס וצירף דוגמא. הרבי לא הגיב. אחר-כך כתב שהולך לפרסם ולהפיץ זאת ברחוב ושוב הרבי לא הגיב. לאחר שהפיץ כתב שהפיץ, וגם כאן לא היתה שום תגובה שלילית! רק לאחר משך זמן, כשכתבו אנשים מאנ"ש לרבי וטענו שיש כאן חילול-ה' ואם הרבי לא מגיב סימן שהוא מסכים – הורה לו הרבי לשלוח אליו את היתר…

קטע מיוחד ממכתבו של ר' אברהם לנכדו הצעיר:

"…הקשב ישראלי'ק. הרבי שליט"א מוכרח להתפרסם מסוף העולם עד סופו, היכולת לכך מצויה, וההתחייבות על כך מוטלת רק עלינו. יש לנו את הכוחות לכך חובה עלינו להיות מונחים בכך עם כל מיני התחכמויות. אף אחד שלא יאמר, מה ביכולתי לעשות, ואף אחד שלא יאמר: אמתין עד שהרבי שליט"א יצווה עלי.

שני ילדים, שמעון ולוי – הרגו עיר שלימה, שכם, וכל זאת מכח האמונה והביטחון על יעקב אביהם ששום רע לא יאונה להם ממעשה זה, משום שהוא יגן עליהם. כך צריך להיות גם אצלנו: ביטחון ואמונה טהורה ברבי שליט"א שהוא יסוכך ויגן עלינו, הן למעלה והן למטה, מכל מיני רע.

עלינו לפעול ולפעול, אבל ללא פניות אישיות, כגון שהרבי שליט"א ילטף אותנו על הלחי על-כך, או שמישהו אחר יאמר לי שאני עושה מעשה טוב. או שבכלל ילעגו לנו או שיהיו לנו בזיונות דומים על כך, ועוד ועוד. שני הקווים הללו צריכים להיות אצלנו במידה שווה.

העיקר היא העשיה, ואם אחר-כך יאמרו לנו להפסיק, יש לציית לכך מיד. צריך לבצע את אי- העשיה באותו העונג כמו העשיה עצמה. הקשב נא ישרא'ליק, אם תאמר כי זו מדרגה נעלית מדי עבורך, דע לך כי: לא ולא, מחשבה זו היא רק מתחבולות היצר! רק לא לישון, ולפעול ברצינות".

קטעים מהפ"נים שכתב ר' אברהם ל"כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א":

"נא לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים האמיתיים שיזכנו השם ית' בחסד חינם, שאנחנו כל אחד ואחת מאנ"ש יחיו ומכלל ישראל – נכיר ונראה שכ"ק אדמו"ר מנחם מענדל בן חנה שליט"א שהוא הוא מלך המשיח…".

"שירחם על משיחו כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיהיה בבריאות כדבעי, ושמו יתגדל מסוף העולם עד סופו, וישלח לו השם ית' אוצרות גדולות בגשמיות, שיוכל להביא בפועל כל רצונותיו. ויצליח בהצלחה גדולה בכל אשר יפנה, וימלא השם ית' משאלות לבבו בכל הפרטים, וישלח לו ה' אוצרות גדולות בגשמיות שיוכל למלא כל רצונותיו".

"אים זאל אנקומען גרינג להכניע אותנו אליו ונמסור ונדבק אליו בכל לב ונפש ומאד עד שנהיה חד ממש עמו אתו שליט"א. וכל העם יפול לפניו ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ, ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה ת"ו בקרוב קרוב ממש בחסד וברחמים אמן כן יהי רצון".