-
״בה בשעה שהיהדות כולה בנויה לתלפיות על יסודות הסדר והזמן, קביעת החודשים, זמני כניסת ויציאת שבת, סוף זמן קריאת שמע, חצות ונץ החמה – ישנו ׳חג׳ אחד ביהדות, הגדול מבין כולם, שאינו כפוף לתכתיב זמן כזה או אחר. הוא פשוט מגיע, ללא הודעה מוקדמת וללא טיימר מדויק״ • טורו השבועי של הרב מנחם מענדל ששון, באדיבות מגזין בית משיח׳ • לקריאה
עורך תוכן|י״ח בסיון ה׳תשפ״דהרב מני ששון, מגזין בית משיח
אפקט ההתפעה
בתקופתנו המורכבת, בה לצערנו המלחמה בישראל נכנסה לתמונת השגרה של חיי היומיום בארץ הקודש, הפכו מושגי הלחימה ללשון שגורה בפי כל, כאשר אחד ממונחי המלחמה הידועים הוא ׳אפקט ההפתעה׳.
כל בר דעת מבין עד כמה חשובה מכת הפתע הבלתי-מתוכננת, המכוסה והמעורפלת, במטרה להקפיא את האויב מתגובה ולשנות את איזון כוחות הלחימה כחלק מאסטרטגיית הניצחון.
דוגמא לטובה ניתן לדלות ממלחמת ששת הימים בה הלביש הקב״ה את הנס בטבע, כאשר ׳מתקפת הפתע׳ של חיילי ישראל על חיל האוויר המצרי שינה את כללי המשחק במציאות המלחמה המורכבת, ודוגמא למוטב היא אירועי שמחת-תורה האחרון בה אויבי ישראל ימ״ש נטלו בידם את ׳אפקט ההפתעה׳ אשר תוצאותיו מהדהדים עד לרגעים אלו ממש.
דומה לכך, אך לא ממש, הוא הרגע ההיסטורי של גאולת עם ישראל.
בה בשעה שהיהדות כולה בנויה לתלפיות על יסודות הסדר והזמן, קביעת החודשים, זמני כניסת ויציאת שבת, סוף זמן קריאת שמע, חצות ונץ החמה, זמן הדלקת נרות וסוף זמן ביעור חמץ – ישנו ׳חג׳ אחד ביהדות, הגדול מבין כולם, שאינו כפוף לתכתיב זמן כזה או אחר. הוא פשוט מגיע, ללא הודעה מוקדמת וללא טיימר מדויק – רגע הגאולה האמיתית והשלימה.
הגאולה אימצה את ׳אפקט ההפתעה׳ לאחד ממונחיה הבסיסיים – וכחלק עיקרי מעצם האמונה בביאת המשיח, כאשר מחויב האדם להאמין אשר כל יום ממש, ללא חילוקי עונות, שנים ותקופות, הוא פוטנציאל ליום הגאולה ההיסטורי – ״אחכה לו בכל יום שיבוא״, ובכל רגע נתון באפשרותה להגיע – ״לישועתך קיווינו כל היום״, כל רגע ורגע במהלך היום.
לפתע פתאום
מקורות רבים בתורה עוסקים בנושא ׳רגע הגאולה׳ הפתאומי, כאשר הפסוק הראשוני שמכוון זאת נמצא בנביא מלאכי (פרק ג׳ פסוק א׳): הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי, וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר ה׳ צְבָאוֹת״. וכפירוש המפרשים על מי מכוונים הדברים (מצודות דוד): "זה מלך המשיח אשר עין כל אדם מצפה ומייחל לו".
מדרש יפה ופחות מוכר על פסוק זה מבטא במיוחד את רגע הגאולה הבלתי-מתוכנן (מדרש פרקי היכלות הקדמון פרק לו): "מפני שישראל שבאותו הדור אומרים – אפשר עולם כמנהגו נוהג ויש גאולה בשנה זו? והם אינם יודעים שפתאום יבוא".
כך ניתן לראות גם מהמעשה בגמרא (מסכת סנהדרין, צז-א), בו ישבו גדולי החכמים ועסקו בחישוב קץ הגאולה, וכאשר ראה זאת ר׳ זירא ביקש מהם שלא להתעסק בחישוב הקץ המעכב את הגאולה, כיון ש״משיח בא בהיסח הדעת״ דווקא, ללא חישוב של זמן מדויק ותאריך נקוב.
אמנם לא ניתן להקיף את הנושא התורני די צורכו ביריעה קצרה זו, אך ציטוט נוסף בשם ר׳ אלימלך מליז'נסק יציג בפנינו את סגנון פתאומיות רגע הגאולה (הובא בספר ׳שומר אמונים׳ עמ׳ שנ): "נאמרו כמה פסוקים אשר בשעת ביאת משיח יהיו מלחמות גדולות ומלחמות גוג ומגוג, אמנם הוא הפעיל בתפילתו שלא יהיו אז מלחמות, רק המוכר קמח יעמוד בהמידה וימכור הקמח, והמוכר סחורה על מלבוש יעמוד עם האמה וימכור הסחורה, ופתאום יבוא אליהו ויבשר אשר הנה משיח בא".
העסקים יתנהלו כרגיל, מחוגי השעון ינועו כסדרם, העולם ינהג כמנהגו – ״והם אינם יודעים שפתאום יבוא״.
וכך מוצאים אנו (ספר מגיד מישרים, פרשת צו) בשפה צבעונית בעדותו של ר׳ יוסף קארו על התגלות ה״מגיד״ בחלומו שאמר לו תוכן דברים אלה (מעניין לציין שגילוי זה היה בערב י״א ניסן, וד״ל): ״דרך העולם, כאשר בא מלך לחזור לביתו באים כמה מבשרים לבשר. המבשר הראשון אומר שהוא רחוק מכאן עשרה ימים, והמבשר השני אומר שהוא רחוק חמישה ימים, והשלישי אומר ארבעה ימים, וכך עד שהאחרון אומר שהוא סמוך לעיר. אך אמר הנביא – שבגאולת ישראל לא יהיה כך, אלא תהיה ״כהרף עין״ . . וכל כך בפתע פתאום יהיה . . ולא ירגישו בו בני העיר . . וזה יהיה עבורם בשורה ומילה חדשה שלא הרגישו בה עד אז״.
מ-סיבת הפתעה
כשאנו יושבים ומתבוננים מעט בקביעה האלוקית, אשר רגע הגאולה יהיה פתאומי ללא טיימר של שנים, חודשים ואפילו ימים ושניות לפני כן, אנו מבינים שטמונה כאן כוונה כמוסה ומסר עמוק בעצם הפתאומיות של רגע הגאולה.
אם מועד הגאולה היה ידוע מראש לתאריך מסוים בלוח השנה, הרי שכל עוד לא הגענו לתאריך זה – הוא מוגדר במוחנו ובנפשנו כ׳עתיד׳ הרחוק ממציאות חיינו, בטח ובטח שאין בכוחו להשפיע על מהלך חיינו הסדירים, כיון שכעת חיים את ה׳הוה׳ – את מציאות החיים הסדירה, והגאולה היא ׳עתיד׳ הרחוקה מהמציאות הקיימת.
אך ״כאשר הקץ אינו ידוע – וביחד עם זה יודעים בוודאות שהוא יכול להיות בכל רגע ומצפים שיהיה ברגע זה – אזי היחס לגאולה הוא כמו לדבר השייך להווה. היינו, שההנהגה בהווה היא באופן המתאים למעמד ומצב דגאולה העתידה, דכיון שהגאולה יכולה לבוא תיכף ומיד ממש, הרי בכל רגע ורגע צריכים להיות מוכנים לגאולה״ (משיחת ש״פ צו תש״נ, סעיף ז).
ובכן, גם השפיץ-חב״ד – העוסקים יומם וליל בלימוד עניני הגאולה ובפרסום הבשורה והנבואה – יופתעו ברגע האמת בו יתקע בשופר גדול לחירותנו. עובדה שנאמרת אלינו במטרה לעוררנו כבר כעת משנת הצהריים הגלותית ולהתאים את אורח חיינו במציאות הקיימת לרגע הגאולה הפתאומי שיכול להתרחש בכל רגע.
כן, יש סיבה למסיבת ההפתעה הגאולתית.
תגיות: הרב מני ששון, מגזין בית משיח