אז הבחירות מאחורינו, ב"ה ובשעטו"מ.
אבל הלקחים שלה עוד נלמדים בקרב אי-אלו עסקנים מכל המגזרים.
גם אני עדיין לומד את הלקחים שלה, אחרי שזכיתי להיות מן העבר השני – לא מצד המשוכנע, אלא מהצד המשכנע, זה שבונה את האסטרטגיה של קמפיין הבחירות, כותב את התכנים, מדריך את צוות עריכת הסרטונים ומוביל את המסרים לאורך הקמפיין, מצאתי את עצמי צופה בפרקים המדהימים מספר התניא על מלחמת היצרים מתרחשים אל מול עיניי:
1. אני קובע את סדר היום!
כשבנינו את האסטרטגיה ואת מהלך הקמפיין, תכננו את השלבים בצורה עקבית ומסודרת, כאשר מסר אחד מוביל למשנהו, ומשנה אט אט ובעקביות את תודעתו של הבוחר הפוטנציאלי.
בתכנון הכל נשמע נפלא. אך בשטח, אתה נדרש לשקלל את הצעדים הבאים על פי הקמפיינים הנוספים של היריבים. חלק מן המסרים שם 'מכריחים' אותך להגיב להם…
אך החלטנו להתעלם!
יש לנו תכנית. יש לנו מסרים שברצוננו להעביר לציבור הבוחרים.
אם נחשוב כל הזמן על הקמפיינים האחרים – נחרוג מהתוכנית שלנו, ובמקום לקבוע את סדר היום – ניגרר אחרי הקמפיינים האחרים ולא נצליח להעביר את המסרים שלנו כראוי!
כך גם בעבודת השם האישית > פעמים רבות אנו מקבלים החלטה טובה, רוצים לצאת לדרך חדשה, שיעור חדש או הידור נוסף.
הכי קל לנו להיגרר מבלי לשים לב ל'נסיבות החיים', ירוצו לנו משפטים בראש בסגנון של 'לא ידעתי שבערב זה כל כך קשה!' או 'החומר קשה ללמידה בזמן ממושך, אולי אקצר אותו משמעותית? עדיף קצת מאשר כלל לא…'
החכמה היא להיצמד לתכנית ולהתמיד בה.
בעבודת השם – אנחנו קובעים את סדר היום!
לא אף אחד אחר…
2. כשאני בשיא – גם האויב בשיא!
בשיא הלחץ כמובן.
ראינו במוחש לאורך כל הקמפיין, שבכל פעם שאנו יצאנו לאוויר עם מסר עוצמתי שנוגע בבטן – הרשימה המתחרה שלפה את נשק יום הדין.
השמצות, שקרים, עלבונות – כל הדרכים כשרות על מנת לגרום לקמפיין שלנו להשפיע פחות על ציבור הבוחרים!
ובכן, במקום להגיב, גם לעלבונות ש'העולם' ממש חייב תגובה עליהן, העדפנו להסתכל על הדברים כאות הוכחה לכך שעשינו משהו טוב.
שתקנו. המשכנו בשלנו. אנו לא נגררים למלחמה שלא ביקשנו.
כך גם ברגעי ההצלחה שלנו בעבודת השם האישית > דווקא כשאנחנו בעליה, הצד השני שולף את הנשק המפחיד ביותר שלו.
בדרך כלל זו תהיה הנחיתות, 'כל הכבוד שאתה מתמיד בהחלטה הטובה שלקחת על עצמך, אבל תזכור שאתה לא באמת כזה מוצלח. בפעמים אחרות אתה נכשל בלי סוף!' העלבונות שהוא יטיח בנו יהיו קשים ומרים.
אך אנו לוקחים את זה כאות לכך – שאנחנו בדרך הנכונה! עוד קצת – וניצחנו את המערכה!
3. שם המשחק: להפתיע!
הטעות הגדולה ביותר בקמפיין בחירות – היא לחזור על אותו המסר במנטרה שאין לה סוף!
הקהל בשלב מסוים כבר משתעמם.
וגרוע מכך, היריב לומד אותך, אתה הופך לצפוי מדי, וכך קל לו יותר לתכנן את התגובות לקמפיין שלך, ולדבר אל ליבם של הלקוחות בצורה טובה יותר ונוגעת יותר.
לכן, חשוב מאוד להפתיע בכל פעם מחדש, להעביר את המסר בצורה שונה ומיוחדת, בכל פעם בפלטפורמה אחרת, בזמן אחר, בסגנון כתיבה אחר.
ככל שהקמפיין יותר מפתיע – כך הקהל יותר קשוב לך, מצפה לך, ומרותק אליך.
כך אתה שובה אותו בקסמייך, ומשאיר ליריב להילחם על התודעה בצורה קשה ומלוכלכת…
וכמובן, בעבודת השם האישית שלנו > 'הזריז מנצח!' כך מלמד אותנו אדמוה"ז בתניא.
כאשר עובדים את השם בשמחה ובזריזות – היצר הרע לא 'עומד בקצב'.
אם אנו חוזרים על אותם 'פעולות דתיות' שלנו כמנטרה החוזרת על עצמה יום אחרי יום – אנו צפויים כל כך, שיהיה ליצר קל יותר לגשת ולבלבל, לשחוק, לשעמם אותנו, ולגרום לנו לחפש עניין במקומות אפלים…
אך אם אנו מפתיעים אותו בכל פעם ממקום אחר – יום אחד מאריכים יותר בתפילה. ביום השני לומדים עוד יותר חסידות. בשבוע שלאחר מכן לוקחים על עצמינו הידור נוסף או משקיעים יותר בשולחן השבת – אנו הופכים ללא צפויים. היצר לא יעמוד בקצב, ואילו אנחנו – נישבע בקסמיה של הנפש האלוקית – עד שקמפיין הבחירות שלנו בין הרע ובין הטוב, בין החיים ובין המוות, יגמרו בהכרעה מוחצת.
ובחרת בחיים!
יפה מאוד! יישר כח!