ד"ר זאב קרומבי
בימים הקשים מאד שכולנו עוברים יש רבים שנופלים ברוחם מול הזוועה הבלתי נתפסת והפחד והחרדה מפני העתיד. אנו מבינים שבזמנים אלו חשוב להיות יותר אופטימים ולכן ננסה להסביר מה היא אופטימיות, למה היא חשובה ואיך ניתן לחזק אותה, וגם מה יכולה להיות הבעיה עם אופטימיות.
מחקרים רבים מצאו שאנשים אופטימיים מצליחים יותר בחיים, בעבודה וביחסים האישיים להם ושאופטימיות משפיעה לטובה גם על הבריאות הפיזית ואפילו על אריכות ימים. אנשים אופטימיים לא מרימים ידיים כאשר הם נכשלים אלא מתעלמים מהכישלון וממשיכים להתמודד.
את החשיבות של אופטימיות גילה בשנות בשישים אחד מגדולי הפסיכולוגים הפסיכולוג היהודי ד״ר מרטין זליגמן (Martin Seligman ). זליגמן התחיל לחקור את נושא האופטימיות אחרי שבמשך מספר שנים חקר דווקא את נושא הפסימיות והדיכאון. זליגמן מצא שדיכאון נובע מהאופן הפסימי בו אנשים מסבירים לעצמם את ההצלחות והכשלונות שלהם. הסבר פסימי להצלחות או לכשלונות עלול לעורר אצל אנשים מסוימים ״חוסר אונים נרכש״ (learned helplessness ). חוסר אונים נרכש הוא האמונה שכל מה שהם יעשו לא יצליח לשפר את מצבם ושאין להם שליטה על נסיבות חייהם. חוסר אונים נרכש עלול להתפתח בעקבות חוויות ילדות שליליות או בעקבות אירוע טראומטי שהאדם עבר, כגון מלחמה.
ההבדל שבין חשיבה אופטימית לבין חשיבה פסימית הוא באופן שבו אנו מסבירים לעצמנו את הכשלונות שלנו ואת ההצלחות שלנו. כאשר אנשים פסימיים נכשלים הם מסבירים את הכשלון בשלושה מאפיינים שהם הופכיים מאשר המאפיינים של חשיבה אופטימית. הראשון הוא הכללה בזמן (permanent ) “תמיד קורים לי תמיד לא טובים״ וזאת בניגוד לחשיבה אופטימסטית ״הפעם הזו אמנם נכשלתי אבל בדרך כלל אני מצליח״. השני הוא האשמת האדם עצמו (personal) במקום להאשים את הנסיבות החיצוניות ״איך פישלתי? כנראה שאני ממש בעייתי״ וזאת לעומת חשיבה אופטימית שמטילה את הכשלון על גורמים חיצוניים ״זה לא הלך בגלל בגלל שהתנאים לא היו מתאימים״. המאפיין השלישי הוא השלכת הכשלון על כלל החיים (pervasive) ״אם נכשלתי בסיפור הזה כנראה שאני באמת כשלון״ לעומת חשיבה אופטימית ״בנושא הזה לא הצלחתי אבל אני אצליח בדברים אחרים״.
באופן הפוך מההסברים לכשלונות, אנשים פסימיים מסבירים את הצלחות שלהם כנובעות מהנסיבות חיצוניות ולא מהיכולת האישית שלהם ״פשוט היו תנאים טובים אז הצלחתי״, שהצלחות הן זמניות בלבד ״ההצלחה הזו לא תימשך הרבה זמן״, ושההצלחות רלוונטית רק בתחום מצומצם ״ההצלחה הזו לא אומרת שום דבר לגבי החיים שלי״. לעומתם אנשים אופטימיים מסבירים את ההצלחות שלהםצכהצלחה אישית שלהם בלי קשר לנסיבות החיצוניות ״ידעתי לעשות את הדבר הנכון״, שההצלחה תימשך לתמיד ״זו הצלחה לכל החיים״, ושהיא תשפיע על כל תחומי החיים ״ההצלחה שלי מראה לכולם שאני באמת אדם מוצלח״.
לאחר שד״ר זליגמן מצא שדיכאון נובע מהסבר פסימי להצלחות ולכשלונות נפתחה הדרך לשנות את הגישה הפסימית לגישה יותר אופטימית. מאחר שגישה פסימית או אופטימית נובעת מהאופן בו אנשים מסבירים לעצמם את ההצלחות והכשלונות שלהם הרי שניתן ללמד אנשים לפרש את הכשלונות או ההצלחות שלהם באופן אופטימי במקום באופן פסימי. כאשר אדם נכשל הוא יכול להגיד לעצמו שהכישלון הזה היה חד פעמי, שהוא לא נבע מהתנהגות שלו אלא מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו, ושהוא כשלון נקודתי שאינו משליך על שאר תחומי החיים שלו.
עם כל המעלות שיש לגישה אופטימית, לגישה אופטימית יש גם חסרונות, כפי שכולנו נוכחנו בימים קשים אלו כאשר ראשי הצבא היו אופטימים בזמן שנדרש מהם להיות דווקא פסימיים. מחקרים רבים מצאו שאנשים מדוכאים ופסימיים מעריכים את המציאות בצורה הרבה יותר מדוייקת מאשר אנשים אופטימיים. נראה שאנשים אופטימיים מעוותים את המציאות כדי שהיא תתאים לתפיסתם האופטימית. אנשים פסימיים מתכוננים כראוי לבעיות וכך מתמודדים איתן בצורה מיטיבית.
מאחר שיש מעלות רבות לגישה אופטימית, אולם יש לה גם חסרונות, איזו גישה כדאי לאמץ? התשובה היא שכדאי לאמץ גישה של ״אופטימיות זהירה״, דהיינו שאנו אמנם אופטימים, אבל גם נזהרים לא להיות אופטימים מידי ונזהרים מדברים שעלולים לפגוע בנו.
_____
ד״ר זאב קרומבי הינו דוקטור לטיפול זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגויות. להערות ושאלות: 0547-822686