יו"ד שבט תשי"א (17/1/50), הרבי מלך המשיח עורך את ההתוועדות-סעודת ה'הילולא' לרבי הקודם.
ולפתע הוא פותח באמירת מאמר חסידות "דברי אלוקים חיים".
רגעים רציניים ביותר, שבמהלכם נטל על עצמו להיות הרבי הממשיך של שושלת חב"ד המעטירה, מאדמו"ר הזקן בעל התניא.
באמצע המאמר הרבי מתחיל לספר סיפור, אירוע לא רגיל כלל באמצע מאמר חסידות.
ומה הוא מספר?
על אדמו"ר הזקן, שפעם באמצע יום כיפור "הפסיק בתפילתו והלך וקצץ עצים ובישל מרק והאכיל בעצמו ליולדת, מפני שלא היו אנשים שם בבית".
תארו לעצמכם את קהל המתפללים ביום כיפור, אצל הרבי בעל התניא – שדרש מהחסידים "מידת אמת".
להיות אמיתיים ולא מן השפה ולחוץ.
לפתע ביום כיפור, הוא עוזב הכול, והולך "לחלל את החג", לחטוב עצים ולהכין סיר מרק ליולדת.
*
עשרים ושלש שנים עברו למחרת יום כיפור תשל"ד, יום אחרי הצום והתפילות של יום כיפור, נסע הרבי לציון מנוחת הרבי הקודם ללא הכנה מוקדמת שהה שם הרבי שעות ארוכות, וחזר רק בלילה.
הוא ביטל את הפגישות והאירועים המתוכננים, ונסע להתפלל על העם שבציון – בעיצומה של המלחמה.
זה בסוכתו וזה בלולבו, אבל מנהיג אמיתי דואג למי שצריך.
עוד שלש שנים עברו.
יום כיפור תשל"ז (1976).
בהפסקה בין תפילת מוסף לתפילת מנחה, קרא הרבי למזכיר שלו, וביקש לייסד את "שפרה ופועה". קרן עזרה ליולדות.
מאז ועד היום, באלפי מקומות בעולם, מקיימים שלוחי הרבי מערכי עזרה למאות-אלפי-יולדות, כי אצל הרבי – זה מה שחשוב ביום כיפור.
*
כשניגשים ליום כיפור, לבקש סליחה ומחילה, מלמד אותנו הרבי דוגמא אישית מהו יום כיפור אמיתי.
עזוב את עצמך, את מקומך.
תדאג לטובת הזולת. זה שאתה לא מכיר, זה שצריך כרגע עזרה.
זהו יום כיפור אמיתי.
שיהיה לכולנו חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!