hope 1290
    • האם צמחונות מתאימה להשקפת התורה?

      צפיות
      1370 וידאו שיתוף

      האם צמחונות מתאימה להשקפת התורה?



      Name*
      Email*
      Message

      תגיות: ,

      1. לה"ו
        – אין ספק שהיתר אכילת הבשר הינו היתר דחוק כמובא במפרשים השונים.
        – יש להבין ולהדגיש שכמו שאין איסור אכילת בשר כשר, אין גם שום חיוב לדעת רוב רובם של הפוסקים לאוכלו, גם אם מדובר בשבתות ובימים טובים בהם ישנו חיוב העונג והשמחה.
        – סבוכות הבעיות הכשרותיות המועלות
        בנוגע להכשר הבשר התעשייתי-ההמוני
        בשיטת "הסרט-הנע".
        – יש לציין גם את הסכנות הבריאותיות הנובעות מצריכת הבשר (הכוללת לעיניין זה גם את העופות והדגים), עליהן מעידה הספרות המקצועית המדעית בכל תחומי הרפואה המחקרית והקלינית, המוכיחה בבירור את רמות הסיכון הגבוהות במיוחד, הקושרות את אכילת הבשר מן החי למוצריו השונים בגרימת מוגבלויות ונכויות פיזיות קשות לאדם עד הסיכון הגבוה למוות. נתונים "מכאיבים" אלו מציבים
        כמובן סימן שאלה גדול בקרב שומרי התורה והמצוות החרדים לדבר השם בנוגע לקיום הציווי האלוקי של "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" עד כמה שאדם יכול, ובנוגע לכלל ההלכתי של "חמירא סכנתא מאיסורא" כפי שהוא מופיע במסכת חולין.
        – יש לציין את השפעות ההרס האקולוגי המשמעותי הן המקומי והן ברמה הגלובלית, שהוא פועל יוצא עקב פיזור מזהמים סביבתיים הנוצרים כתוצאה מתנאי כליאת אותם בעלי החיים המיועדים לאכילתם, שהוא בחינת גורם משפיע, אומנם עקיף אך קריטי בנוגע לבריאות הציבור ואוכלוסיית בעלי-החיים הכללית, דבר הפוגע אף הוא בסופו של דבר בטיב הבשר הנאכל.
        – מבחינה אידאולוגית, יש לציין שרום מעלת האדם היא בהחלט לחזור לאותה המדרגה שבה אין לו שוב כל צורך באכילת הבשר תוך נטילת חיי בעל החי, כפי שהיה בתחילת הבריאה, או כל צורך בזביחתו. עיניינים אלו מפוזרים למכביר בדברי קבלה מדרש והלכה. וכמו שמביא הראי"ה קוק בספרו "לנבוכי הדור" (המכונה: "מורה נבוכים חדש"), בפרק י': "אומנם אחרי דור המבול שהותר בשר לאכילה, ודאי לא הותר שישאר כך לעד לעולם, כי איך אפשר שישאר מצב מוסרי חולף ומתבטל אחרי שכבר היה נוהג, ומעלין בקודש ואין מורידין (ברכות בבלי כ"ח)".
        – יכירו בכך או לא, אבל אנו נמצאים ב"ימות המשיח", והרבי כבר הסביר שצריך… ""לחיות עם הזמן" דימות משיח, על-ידי-זה שהשכל נעשה ממולא וחדור בהבנה והשגה בעניני משיח וגאולה שבתורה, ומהשכל מתפשט וחודר גם ברגש הלב, ועד להנהגה בפועל במחשבה דיבור ומעשה באופן המתאים לזמן מיוחד זה, שעומדים על סף הגאולה" – מובא בשיחת קודש ש"פ בלק, י"ז (טו"ב) תמוז.
        וגם אם קשה למישהו לקבל עובדה והשגה פשוטה זו, הרי שמובא באגרות קודש של הרבי, כרך כ"ג, אגרת ח'תרצה, י"ז חשון, תשכ"ד, וזה לשונו: "גם בעקבתא דמשיחא, סוף הגלות, אף שעדין עוד קודם אתחלתא דגאולה (- עוד קודם התחלת הגאולה), צריך להיות משהו מעין זה, וכמנהג ישראל המקובל אשר בערב שבת כבר טועמים ממאכלי שבת קדש", עיין שם לעומקם של דברים – משמע בפשיטות, שאנו צרכים למשוך משהו מתוך קדושת השבת כבר לתוך יום השישי/ערב שבת קודש (כבר למשוך מטעימת הגאולה אל תוך סוף תקופת הגלות), כהכנה ותוספת מן הקודש אל החול, כפי שאנו מקבלים את השבת להלכה זמן כלשהו עוד לפני כניסתה בפועל. לכן, לימוד עיניניי גאולה ומשיח וודאי מעודד הסתכלות מחודשת על המושג חמלה, והסתכלות מחדש על כל נושא אכילת הבשר והצורך בקורבנות מן החי לעת"ל, שהרי בסופו של דבר השאיפה היא שתגיע כל הבריאה בפועל לאותה האוטופיה, כפי שמבטא ומסביר זאת הראי"ה קוק בספרו שהוזכר לעייל, וזו לשונו: "אז (בזמן הגאולה האמיתית והשלמה) ודאי סנהדרי(ן) (ה)גדולה היושבת במקום אשר יבחר ד' יעמיקו בתורה, אם יתכן לזב(ו)ח אז לד' כל חי, כאשר אין האדם יכול לרצות בזה בשום אופן מצד הכרתו המוסרית, ונאמר "לרצנכם תזבחו". וכיון שאי אפשר שיהיה בזה רצון אנושי שלם, ודאי יהיה כח ביד בית דין הגדול להחליף את הקרבנות של הבהמות למנחות מן הצמחים, ועל זה נאמרה התעודה האחרונה "וערבה לד' מנחת יהודה וירושלים", דוקא מנחה ולא זבח … וכל אשר יגזרו בפירוש התורה והגבלתה, בין על פי טעמא דקרא, בין על פי שימצאו סמך מן התורה, כיון שחוברה לזה דעת בית דין הגדול הרי זה תורה שלמה, והחולק על זה הוא זקן ממרא, שלא ימצא חוטא מגונה כזה בזמן השלימות".

        נ.ב. מצורף בזאת מסמך נאה וממצא בנושאים שהובאו לעייל, כולל פרק מרתק בנושא סיום עבודת הבירורים ומשמעותו:
        https://drive.google.com/file/d/0B6LFBh4p3eUibkp1WG1IQk4yMk0/view?usp=drivesdk

        משה
      *רק תגובות מתאימות יתפרסמו