-
הגאון הרב ראובן אלבז חבר מועצת חכמי התורה וראש מוסדות 'אור החיים' אירח אותנו בלשכתו הצמודה להיכל הישיבה לשיחה בלעדית ורוויה בהערצה עצומה לרבי מלך המשיח לרגל כינוס השלוחים העולמי • בעיצומו של הראיון הוא מכריז בגאווה: "בהפצת יהדות אני תלמיד של הרבי" • מרתק
chabadinfo editor|כ״א במרחשוון ה׳תשע״ז"לא חידשנו דבר, זה הכל תוצרת הרבי"
אהליאב אבוטבול
תוספות הבניה בבנין הענק של מוסדות "אור החיים" בשכונת בית ישראל בירושלים, מעידות כאלף עדים על הצמיחה הרוחנית המתחרשת כאן ובעיקר על ראשיתה. בנין ישיבת אור החיים הנמצא בלב השכונה החרדית מאה-שערים בירושלים מתנוסס כיום בתפארת לגובה רב. אנחנו מתיישבים במשרדו הצנוע של הרב ומקיימים את הראיון המיוחד.
הרב ראובן אלבז נולד בשנת תש"ד בפאס שבמרוקו ועלה לארץ לבדו בגיל 10. הוריו ואחיו הצטרפו אליו לאחר מספר שנים. את לימודיו התורניים הוא החל לאחר הבר-מצווה בישיבת תפארת ישראל הליטאית ולאחר חתונתו חבר למוסדות התורה הספרדיים בירושלים.
ידוע שאחת המהפכות הראשונות של הרבי מלך המשיח החלו בקרב יהודי מרוקו. מה כבוד הרב זוכר מחב"ד במרוקו?
"השליח שהרבי שלח, הרב ליפסקר ע"ה היה דמות להערצה אצל כולנו. הוא עשה עבודת קודש ממש. ולמרות שלא כולם פגשו אותו פנים בפנים, השם שלו הלך לפניו בכל מרוקו. החל מגדולי הצדיקים ועד האנשים הפשוטים, כולם העריכו והעריצו אותו ממש".
""לצערי אני לא זכיתי ללמוד במוסדות חב"ד שם, מכיוון שהייתי צעיר מידי ולא נשלחתי ללמוד שם היות שגרנו רחוק מהעיר המרכזית קזבלנקה, אך אחיי ואחיותיי זכו ללמוד במוסדות החינוך של חב"ד 'בית רבקה' וב"ה קיבלו שם חינוך על טהרת הקודש. זה היה דבר פלא ממש, את כל התורה הם עשו שם כל מי שלמד במוסדות חב"ד ניתן היה לראות את זה עליו הם היו מגיעים אחרת מכולם, גדושים ומלאים בתורה ומצוות בקדושה ובטהרה.
איך מגיע תלמיד ישיבה ליטאית לעסוק בהפצת המעיינות ועוד לפני עשרות שנים, הרי אז ההתנגדות לדרך זו הייתה מאוד גדולה?
הרב מתקרב אלי ומבקש לגלות לראשונה "אגלה לך סוד, לא סיפרתי על כך ורק אני וחבריי יודעים זאת. למרות שלמדתי בישיבות ליטאיות, כל שנה כשהגיע י"ט בכסליו הייתי יוצא יחד עם חבר-שניים והיינו נוסעים לחגיגה המרכזית בכפר חב"ד. אני מדבר על לפני יותר מחמישים שנה, היינו מטלטלים בדרכים אבל הגענו בסוף. את ההתחברות שלהם, האהבה, הידידות והאווירה המיוחדת ששררה במקום אי אפשר בכלל לתאר. ראית שם חסידים בעלי ציור, רבנים בעלי קומה לצד עמך בית ישראל. זה מה שנקרא כשרבים עושים מצווה.
כשהייתי חוזר מכפר חב"ד אחרי החוויה האדירה שהתרחשה שם הייתי חושב לעצמי שחייבים להביא ולחבר עוד יהודים לה'. עם אותה ההתעוררות גדולה שבה הייתי שרוי חזרתי לבית הורי בטבריה והחלטתי לנצל את הכישרונות שה' נתן לי על מנת לחבר עוד יהודים אל הטוב הזה. אז ב"ה ה' נתן לי כוח דיבור וכך התחלתי. הייתי מוסר דרשה בבית הכנסת בשבת, לאחר מכן בבר מצווה וכו' וכו' וראיתי שהדבר משפיע וזה חיזק אותי להמשיך.
"אחד האנשים שהכי השפיעו עלי ודחפו אותי לעניין הזה הוא גם חסיד חב"ד. הרב הצדיק משה וובר ע"ה". הרב מספר בערגה כשעיניו נוצצות " כשהייתי לומד בעיר העתיקה הייתי רואה אותו עומד בכותל שעות על גבי שעות ומניח תפילין ליהודים, אפילו כשכבר היה מבוגר מאוד המשיך לעשות זאת. פעם אחת ניגש אלי וסיפר לי שהקים רשת "שיעורי תורה" וביקש ממני ללכת למסור שיעורים תמורת תשלום מועט בשכונת מוסררה בירושלים, זו הייתה שכונה שהחלה להידרדר. הסכמתי לכך, אך ר' משה שאל אותי האם אני לוקח את זה כקנין? הסכמתי. ב"ה מידי ששבוע מסרתי שם שיעורים ומשם הכל התייסד ".
"אני חייב לומר לך, בעניין הזה של הפצת יהדות – כולנו תלמידיו של הרבי. אני תלמיד של הרבי. אין מי שיכול לעשות את מה שהרבי עושה. הוא הכניס את כולו לעניין הזה והתמסר לזה בצורה הכי חזקה. לקח אברכים, לא משנה אם יודעים את השפה, יודעים את שם המדינה, מייד אחרי חתונתם ובמסירות נפש ללכת לקרב אותם. מי יכול לעשות עוד דבר כזה? מי השריש את הדבר הזה בעם ישראל? העוצמה של הרבי, הקדושה, זה דבר שאי אפשר לתאר בכלל".
כידוע, מאז המהפכה של הרבי להפצת יהדות, קמו ב"ה עוד עשרות ומאות ארגונים שעוסקים בתחום. האם הרב יכול להצביע על גישות שונות בעניין?
הכול זה התוצרת של הרבי. שהרים, הרים את עם ישראל. אי אפשר להתכחש לזה. כולנו בסך הכול ממשיכים את הדרך, הדרך שהרבי התחיל בה. אנחנו לא המצאנו שום דבר!
אברהם אבינו מה עשה? את הנפש שעשו בחרן! עושים נפשות. הגישה שאני למדתי זה לפנות אל הרגש היהודי אל הנשמה של הבנאדם. האורח חיים הקדוש רואים בתורתו דברים עמוקים מאוד של שכל, אבל הכול עם להבה, רואים איך הוא מגביר את להבת הקודש להבה של קדושה. התלהבות, שמחה. הוא מכניס את ההתרגשות לתוך דברי התורה. יש אנשים שסוברים שצריך ללכת בדרך של מדע, אבל מה אני יגיד לך? בזמן שהם מקרבים אחד-שניים אני יכול כבר להביא כמה מאות וזה בדוק. ישראל זה ביישנים רחמנים וגומלי חסדים – הכל רגש.
וזה המוטו של חב"ד, זה מה שעושים, פונים אל הרגש היהודי, אל הנשמה שלו. אני בטוח שאם כל המוסדות שעוסקים בהפצת יהדות היו לוקחים לתשומת ליבם את השיטה הזו מזמן כל עם ישראל היה חוזר בתשובה.
לדעתכם, כמה חשוב ללמוד חסידות?
הרב צוחק. "לגלות לך עוד סוד?" הוא שואל –אומר "יש לי חברותא בספר התניא"… מהספר הזה שואבים אמונה. זוהי אמונה אמיתית. אם תעשה סיבוב כאן למטה בבית מדרש תוכל לראות כמעט את כל ספרי החסידות של חב"ד.. אצלי בישיבה ובדרשות אני משלב דברי חסידות וגמרא לצד מוסר ועניני הגאולה. אך אצלנו יש דגש יותר על לימוד גמרא והלכות היום-יום.
כבודו מוזמן להרבה מקומות בעולם, תוכלו לשתף אותנו על מפגשים עם שלוחי הרבי?
"לפני תקופה הייתי צריך לנסוע ללאס וגאס , לעשות חלאקה לנכד של גביר מאוד גדול שעוזר לנו, שלדון אדלסון. ב"ה הייתה שמחה גדולה, כשסיימנו שאלתי היכן נתפלל מנחה קפץ הגביר ואמר: כבודו, יש לנו כאן בית חב"ד. ממש ממול האולם היה בית חב"ד, נכנסתי ולא הפסקתי להתפעל.
לפני מספר שנים הייתי בדרום אפריקה, בקייפטאון, גם שם ביקרתי בבית חב"ד. מקום מאוד יפה על הים. אבל שם מאוד התרגשתי. פגשתי בבנו של הרב, נמצאים בין גויים, קצה העולם, ילד זך וטהור, עדינות , קדושה וטהרה. זה הכוח של הרבי". וכך בכל מקום שבו אני נוסע אני משתדל להיכנס לבית חב"ד.
הרב ידוע כמי שבדרשותיו מעורר מאוד על הזמן בו אנו נמצאים – זמן הגאולה – גם עם אלו שאינם שומרים תורה ומצוות לע"ע. האם הדבר מתקבל אצלם?
(מתפלא על עצם השאלה ודופק על השולחן): מתקבל! וודאי שמתקבל! יש להם ברירה אחרת? את מי רוצים את דאעש?.. זה מהדברים עליו אמרו חז"ל אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת. כל מה שקורה היום בעולם זה הסחת הדעת, שמנסים להכניס קרירות בצפייה והאמונה בביאת המשיח. הרי כל אחד ייתבע ויישאל האם ציפית לישועה? אסור לתת לקרירות הקטנה הזו להיכנס בכהוא זה לאמונה.
בימים אלה מתכנסים אלפי שלוחי הרבי לכינוס השנתי במרכז חב"ד העולמי 770, מה תרצו לאחל להם?
אני מאחל לכל חסידי חב"ד ובפרט לשלוחים של הרבי הצלחה גדולה בכל אשר תפנו תצליחו. תביאו את ברכת ה' לכל מקום. תעלו ותצליחו! והעיקר שייזכו לסיים את המלאכה בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן!
תגיות: הרב ראובן אלבז