"השקט. השלווה. האוויר. אין לכם מושג כמה זה נתן לנפש שלנו שחיה ביום-יום בחרדות בלתי פוסקות" – כך בחרה אלמנה ממרכז הארץ לסכם שלושה ימים של נופש ייחודי במצפה יריחו שארגן 'כולל חב"ד' עבור קרוב למאה אלמנות ויתומים מכל רחבי הארץ.
במעגל השנה, עורך ה'כולל' פעימות של נופשים לאלמנות ויתומים, אולם מה שהפעם ייחד את הנופש, הוא העיתוי והאווירה המשפחתית שליכדה את כלל המשתתפים.
ימי הנופש נמשכו שלושה ימים ובמהלכם נהנו המשתתפים משרשרת חוויות שמחות ומעצימות, עם מיטב האומנים, שהאירו ושימחו את המשתתפים. היו שם סדנאות מתוקות, מופע קסם, תיאטרונים, מופעי זמר ושירה, וכל מה שמרגיע ומעצים את הנפש.
הנופש השנתי היה השנה חשוב ונחוץ יותר מכל שנה אחרת, לאור מצב המלחמה והמתח הגדול, והוא כלל ארוחות מלאות, טיולים חווייתיים ותוכניות הווי לילדים ובני הנוער היתומים. עבור אותם משפחות, האלמנות והיתומים, לא היה מדובר בעוד נופש, אלא בצורך חיוני, לו מחכים מידי שנה.
הצוות המסור של 'חסד מנחם מענדל', זרוע הפעילות הייעודית של ה'כולל' עם משפחות האלמנות והיתומים, הופקד על ההפקה והארגון המוקפד, בניווטו של הרב משה קוט. הנופש הוא נדבך אחד מתוך שרשרת פעילות של 'חסד מנחם מענדל' לרווחתם של האלמנות והיתומים במעגל השנה, הכוללת בר ובת מצווה ליתומים וליתומות, ליווי ותמיכה, דירבון בלימודים, ועוד. כל המשפחות המשתתפות בימי הגיבוש קשורות לפעילות זו בכל ימות בשנה.
"העובדה שיש לנו את האפשרות לפגוש נשים במצב דומה, נותנת לנו את האפשרות להתעודד יחד, לקבל ולהעניק האחת לשנייה מהנסיון האישי שלנו", סיפרה אחת האלמנות, "גם הילדים שלנו, היתומים, נהנים לשחק ולשוחח בפתיחות עם חברים במצב זהה, בלי להרגיש במחסור כלשהו".
התגובות של האלמנות בסיום ימי הנפש, סיפר את הסיפור כולו. "תודה לכל אחד ואחת שגרם לנו לנשום ובימי חג – כשהחוגג הראשי חסר בכל בית", כתבה אחת האלמנות, "נתתם לנו פינה חמה להיות עם משפחות, נשים וילדים, יהלומים מקסימים. אשריכם שתמיד תהיו מין הנותנים".
אלמנה נוספת כתבה: "גם אנחנו מצטרפים לברכות החמות על עצם זה שאתם קיימים וזוכרים אותנו. אין לתאר את היחס החם, אפילו הכבוד… הפינוק, האהבה, תודה על התנאים המפנקים, הטיולים, המתנות, תשומת הלב, היחס המדהים של כל אחד ואחת העוסקים במלאכת הקודש".
"דווקא בחגים, תחושת האובדן והשכול צפה ועולה כל פעם מחדש", אמר מנהל ה'כולל' הרב שלום דוכמן, "הנופש הזה – שיותר נכון להגדירו כצורך חיוני-נפשי ראשון במעלה – נועד להקל על אותם משפחות, לסייע במצוקה הנפשית, ולהשכיח מהם, ולו לזמן מה, את הכאב שלא מרפה".