סערה בוועדה בעקבות המס על הכלים החד פעמיים

ועדת הכספים החלה היום (שני) את הדיון במס על הכלים החד-פעמיים, שנכנס לתוקף בתחילת נובמבר, במסגרת הצו שעליו חתם שר האוצר. הוועדה תצטרך לאשר או לבטל את הצו עד ל-18 בדצמבר, ואם לא תעשה זאת הוראותיו יפקעו. הצו עורר התנגדות רבה בעיקר בציבור החרדי, וחברי הכנסת מהסיעות החרדיות הסבירו שהם רואים במס פגיעה ישירה בציבור שאותו הם מייצגים, כצרכנים העיקריים של כלים חד-פעמיים. חברי הכנסת מהאופוזיציה התנגדו בתוקף להעלאת המס בדיון. במהלך הדיון התקומם חבר הכנסת משה גפני ואמר "אנחנו אומנם חרדים, אבל אנחנו לא מטומטמים", אמר. "תפסיקו לעבוד עלינו, תפסיקו לעשות צחוק". חברי כנסת נוספים מהמגזר החרדי התקוממו וטענו כי "החוק פוגע במשפחות מעוטות יכולת.  חברי ועדה רבים התייחסו לעובדה שהמס הינו רגרסיבי – כלומר כזה שפוגע באוכלוסיות החלשות ביותר. ח"כ עופר כסיף טען בעקבות כך כי היה מצפה שההכנסות מהמס, שצפויות להגיע ל-600 מיליון שקלים בשנה, ישקיעו באותן אוכלוסיות שנפגעות ממנו. גם ח"כ שלמה קרעי התייחס לנושא ואמר: "גם שאנחנו באים לתקן את העולם, זה צריך להיות עם חמלה, לא יכול להיות שמביאים שינוי כל כך דרמטי בלי שהיה דיון בוועדה. מי שייפגע זו אותה אימא שתצטרך לשטוף כלים שעה וחצי בערב. ברור לכולם שהדבר יפגע דווקא באוכלוסיות שיותר קשה להם, ואין להם מדיח בבית". קרעי דרש להקפיא את הרפורמה. ח"כ ינון אזולאי התייחס גם לעסקים שייפגעו מהמס: "אתם ממוטטים עסקים, לוקחים להם את הכסף על מלאי, בטרם אישרנו את התקנות. ההליך הוא לא נכון ולא תקין".

חברים נוספים בוועדה התייחסו לבעיית מדידת העובי, שלפיו נקבע המס. יובל לסטר, סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ענה על כך: "לעניין העובי ביצענו בדיקות מקדמיות של רב פעמי וחד פעמי, השווינו זאת לנתונים שקיבלנו ממומחים מהעולם. מבחני העובי סימנו את הרוב המכריע של כלים רב פעמיים. יש מספר כלים רב פעמים שנכנסים בכלל העובי שנקבע ואנחנו בוחנים אמצעים לתת לכך מענה, נשמח שהוועדה תאפשר לנו לחשוב על אופציות. המדד הכי טוב הוא מדד העובי, בחנו תקנים בכל העולם".

ח"כ משה גפני וח"כ אורי מקלב טענו שהמס אינו סביבתי ושמטרתו האמיתית היא גביית כסף מהציבור. "לקחתם כעובדה שהצפי הוא 600 מיליון שקלים הכנסה למדינה, לא הערכתם שאולי יהיה שימוש קטן יותר בכלים", אמר ח"כ מקלב. בתשובה לבג"ץ המדינה השיבה כי יש צורך למסות מיד, כי מדובר בהכנסות של 50 מיליון שקל, הכסף מידי. הריצה להחלטה עוד לפני דיון ציבורי, הביאה למצב של מוצרים שכפי שראינו שלא היו צריכים להיות, ממוסים. אין עוד מס שמכפיל כך ב-100% עלות".

עם כניסת הצו לתוקף הגישו יצרניות, יבואניות ומשווקות הכלים החד-פעמיים, עתירה לבג"ץ בעניינו. בעקבות העתירה הגישה היועצת המשפטית לכנסת, את חוות דעתה המשפטית בנוגע לצו, והביעה בה את מורת רוחה מהעובדה שהמס נכנס לתוקף לפני הדיון בכנסת. היועצת המשפטית טענה כי אם מטרת הצווים היא לשנות את התנהגות הצרכנים למטרות אקולוגיות ובריאותיות, ולא על מנת להגדיל את הכנסות המדינה, לא הייתה סיבה להאיץ באישור הצו.

"בנסיבות אלה, נראה כי אי קביעת מועד מאוחר יותר לצווים ומתן אפשרות לוועדת הכספים לקיים דיון טרם הוחלו הוראות הצווים, יש בה משום פגיעה של ממש וכרסום ביכולת הפיקוח של הכנסת בכלל, ושל ועדת הכספים בפרט בנושא זה", כתבה. "בייחוד נכונים הדברים לנוכח הפרוצדורה הייחודית החלה בעניינו של הצו אשר מקשה על הוועדה בדיעבד להציע תיקונים בוודאי מקום בו הצו כבר נכנס לתוקף".

היועצת המשפטית התייחסה גם לעניין רף העובי, שלפיו נקבע תעריף המס, והציעה שהוועדה תבחן אם קיימת יכולת מעשית למדידה שלו, שאם לא כן לא ברור מה טיבו של הקריטריון וכיצד הוא ייושם. בנוסף התייחסה היועמ"שית לכך שקידום הצו החל רק בשנת 2020 ושלא הוכנס בו אף תיקון בעקבות הערות הציבור, זאת בניגוד לצו המס על המשקאות המתוקים שעבודת המטה עליו החלה לפני כ-5 שנים ושולבו בו תיקונים רבים.