גינתה מנהלת מסעדה – ותשלם לה עשרות אלפי שקלים

לקוחה שלא הייתה מרוצה ממנת השניצלונים שקיבלה בתה, הוציאה את תסכולה על מנהלת המסעדה בפני הסועדים והתבטאה במילים קשות על רקע המוצא העדתי. בית המשפט חייב את הלקוחה לשלם למנהלת המסעדה פיצויים וקבע כי מדובר על "אמירות קשות ובלתי נסלחות".

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום בהרצליה, נדונה תביעה לקבלת פיצויים בגין לשון הרע. מפסק הדין עולה, כי התובעת ששימשה כמנהלת מסעדה, והנתבעת התארחה כלקוחה באותה מסעדה יחד עם בני משפחתה, ובמהלך שהותה של הנתבעת במסעדה התפתח בינה לבין התובעת ויכוח באשר לטיב השירות שניתן לנתבעת במסעדה.

לחצו כאן לקריאת מדריך על לשון הרע ותקצירי פסיקה.

טענות התובעת

במסגרת ההליך טענה התובעת, כי הלקוחה ובני משפחתה נכנסו למסעדה והתיישבו באופן עצמאי באחד השולחנות והנתבעת הזמינה לבתה מנת שניצלונים. לאחר מכן מלצר הגיש לבתה את המנה, אך כעבור מספר דקות הנתבעת קראה למלצר וביקשה להחזיר את המנה תוך שטענה כי היא אינה אכילה.

לטענת התובעת, לאחר שהנתבעת ביקשה להחזיר את המנה היא ניגשה לשולחנה בפנים מאירות והסבירה לה שהטעם של השניצלונים שונה מאחר והוא עם פירורי לחם הכשרים לפסח, והציעה לה להחליף לה את המנה. אולם הנתבעת סירבה לכך בתוקף ודרשה ממנה בתוקפות שלא לחייב אותה על מנה, ולכן התובעת השאירה את המנה על השולחן והבהירה ללקוחה כי במקרה כזה היא תחויב במחיר המנה.

לאחר מכן קמה הנתבעת ופנתה למלצרית שהייתה באותה העת במסעדה וביקשה לשוחח עם מנהל המסעדה. אותה מלצרית אמרה לה שהתובעת היא מנהלת המסעדה. בשלב זה הנתבעת הרימה את קולה לפני כמאה סועדים שנכחו במסעדה לרבות צוות עובדי המסעדה ותוך כדי שהתהלכה במסעדה בחזרה לשולחנה היא המשיכה לקרוא לעברה בהתבטאויות הנ"ל.

לדברי התובעת למרות האלימות המילולית שהטיחה כלפיה הנתבעת היא ניגשה לשולחן שלה על מנת לסיים את המחלוקת, ולאחר שראתה שנשארו בצלחת של בתה רק שני שניצלונים היא הבהירה לנתבעת כי לא ניתן לקבל זיכוי על המנה, ובתגובה המשיכה הנתבעת בהתבטאויות על רקע עדתי כלפיה.

בעקבות האירוע הגישה התובעת תלונה במשטרה כנגד הנתבעת, ולאחר שהמשטרה חקרה את הצדדים וגבתה עדויות מעדים שהיו במסעדה בעת האירוע, הושג הסדר מותנה בין הנתבעת לבין המשטרה במסגרתו נקבע בין היתר, כי הנתבעת תפצה את התובעת בגין האירוע בסך של 1,000₪.

עוד טענה התובעת במסגרת התביעה, כי האמירות שאמרה כלפיה הנתבעת הן אמירות המהוות לשון הרע והן פגעו בה קשה לאחר שהן נאמרו במסעדה בעת שהיא הייתה מלאה בסועדים, ומטרתה של הנתבעת באמירות אלה היו לפגוע בשמה הטוב ולפגוע במעמדה ובעבודתה, וביקשה במסגרת תביעתה לקבל בין היתר פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 144,055₪.

טענות הנתבעת

הנתבעת הכחישה מנגד בתוקף כי התבטאה כפי שנטען כלפי התובעת וטענה בין היתר, כי דווקא התובעת כינתה אותה בגינויים לא הולמים, וכן טענה כי היה מדובר באירוע נקודתי וקצר במהלכו היא הגיעה למסעדה יחד עם בעלה.

עוד טענה הנתבעת, כי לאחר קבלת המנות לשולחן התברר לה כי המנה של בתה מקולקלת ואינה ניתנת לאכילה ולכן היא פנתה למלצר בבקשה להחליפה, ולאחר מכן התובעת סירבה להחליף לה את המנה ונהגה כלפיה בתוקפנות ובזלזול.

עוד טענה הנתבעת, כי האמירות לא נאמרו מפיה וכל האירוע נסב סביב טיב השירות שקיבלה במסעדה ולא סביב מוצאה של התובעת, והיא לא אמרה אמירות בעלות אופי גזעני כלפי התובעת במהלך האירוע, וככל וייקבע כי אמרה כלפי התובעת אמירות המהוות הוצאת דיבה, עומדת לה הגנת תום הלב מכוח חוק איסור לשון הרע.

החלטת בית המשפט

בית המשפט דן בטענות הצדדים והחליט לקבל את התביעה בחלקה וחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך של 55,000 ₪, בצירוף שכר טרחה בסך 12,000 ₪ והוצאות משפט בסך 2,500 ₪, לאחר שהחליט לקבל את גרסת התובעת בהתחשב בעדויות שנשמעו בפניו, וכן ציין כי פרוטוקול העדות של הנתבעת במשטרה מעיד על כך כי התייחסה למוצא של התובעת, ולכן יש לדחות את ניסיונה של הנתבעת להתכחש לדברים בדיעבד.

בית המשפט קבע כי אמירותיה של הנתבעת מהוות פרסומי לשון הרע באופן מובהק, שנועדו לבזות ולהשפיל את התובעת: "מצאתי כי הנתבעת פרסמה דברי לשון הרע חמורים על התובעת וכי אין לה הגנה מכוח הדין", תוך שהתייחס לחומרת האמירות הגזעניות: "האמירות של הנתבעת באירוע הינן אמירות קשות ובלתי נסלחות. הנתבעת בחרה לעלוב בתובעת אמירות אשר כל מטרתן הייתה להשפיל ולבזות את התובעת לאור מוצאה העדתי".

עוד קבע בית המשפט כי אמירותיה של הנתבעת כלפי התובעת לא נאמרו בתום לב ולכן דחה את טענתה להגנת תום הלב וקבע כי: "האמירות נאמרו הן בפני קהל סועדים רב והן בפני צוות העובדים של המסעדה מכאן, כאשר אין מדובר באמירה שנאמרה בחוג חברים מצומצם, אלא באמירה שנאמרה במקום העבודה של הנתבעת, לפני קהל משמעותי, כולל אנשים זרים וכן צוות העובדים, יש באמירות אלא לא רק לפגוע בכבודה של התובעת, אלא גם במקור פרנסתה" כך ציין בית המשפט בפסק הדין.

בנוסף בית המשפט התייחס לחומרת אמירותיה של הנתבעת כלפי התובעת שנאמרו וציין, כי אין ספק שהביטויים בהם השתמשה הנתבעת מהווים פרסומי לשון הרע חמורים ושהתובעת נפגעה והושפלה מהן, וכי כל התבטאות שכזו תחייב בפיצוי משמעותי וגבוה: "אין מדובר  אמירות כלליות בגנות התובעת, אלא באמירות שהמוטיב המנחה שלהם הוא גזעני. על אמירות כאלה קבעה הפסיקה באופן ברור וחד משמעי כי פגיעתם רעה וכי הפיצוי בגינם ראוי שיהיה משמעותי" כך ציין בית המשפט בפסק הדין.

מאמר זה נכתב על-ידי עו"ד אהוד פאי, בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית,

העוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות לשון הרע והוצאת דיבה.

לשאול בנושא דוא"ל: office@felaw.co.il, טל. 077-6596951.

• • •

מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי