-
אם אתם חובבי יין בוודאי יצא לכם לא מעט לדון בנושא בישול היין, מה זה יין מבושל והאם זה משפיע על טעמו וכשרותו של היין • הסיבה אשר לשמה היקבים מבשלים את היין יכולה לנבוע על מנת להאריך את חיי המדף של אותו יין או למטרות כשרות של היין, שבישראל אגב, זו המטרה העיקרית • לקריאה
חב"ד אינפו|א׳ באדר ה׳תשע״זאם אתם חובבי יין בוודאי יצא לכם לא מעט לדון בנושא בישול היין, מה זה יין מבושל והאם זה משפיע על טעמו וכשרותו של היין, הנה הסבר קצר על הנושא: ישנם סוגים שונים של יינות אשר בתהליך ההכנה שלהם מבוצע בישול של היין כאשר מטרת הבישול משתנה בדרך כלל בין סוגי היין השונים ובין המדינות בהן מכינים את היין. הסיבה אשר לשמה היקבים מבשלים את היין יכולה לנבוע על מנת להאריך את חיי המדף של אותו יין או למטרות כשרות של היין, שבישראל אגב, זו המטרה העיקרית.
תהליך הבישול של היין
ישנם 2 סוגי בישול:
1.בישול היין עד לרתיחה מלאה ולאחריו קירור מהיר ומיידי אשר מבוצע לפני תחילת התסיסה,בישול זה נעשה למטרות כשרות. (יין מבושל)
2.בישול על ידי פיסטור בו היין מגיע לרתיחה אבל לא מלאה ובדרך כלל מטרתו היא הריגת החיידקים ובכך להאריך את חיי המדף של היין.(מבושל ע"י פיסטור)
כיום מכיוון שלא מצוי יין מבושל מקילים להשתמש גם ביין מבושל על ידי פיסטור על מנת למנוע חשש של מגע גוי ביין.
השפעת הבישול על היין
כיום יש סטיגמה שהבישול פוגע באיכות היין,בגדול ההבדל בין יין מבושל לאינו מבושל הוא מאוד דומה להבדל בין פרי טרי לריבה,אך כיום ישנם לא מעט יקבים המייצרים יינות מבושלים באיכות גבוהה מאוד ולפעמים גבוהה יותר מיינות שאינם מבושלים.
בישול יין למטרות כשרות
מבחינת ההלכה יין אשר נגע בו גוי הוא 'יין נסך' וחל איסור לשתות,להנות או לעשות בו כל שימוש אחר.
איסור זה נוגע רק ליינות שלא עברו בישול ולכן בכדי להבטיח כי היין לא יפסל על ידי גוי כשר יש להעבירו בישול. ולכן באולמות אירועים, במסעדות וכדו' משתמשים ביינות מבושלים וכאשר מלצרים שאינם יהודים פותחים את בקבוק היין אין חשש מיין נסך.
יין כשר שיהיה גם איכותי
היום ניתן למצוא, בעיקר בישראל, יקבי יין כשרים אשר מבצעים את כל תהליך הכנת היין על ידי יהודים שומרי מצוות בלבד ותחת השגחה מלאה על ענייני הכשרות. כך,אפשר לרכוש בקבוקי יין לא מבושלים מבלי לחשוש מבעיות כשרות שונות.
יין נסך מבחינה הלכתית
קצת יותר על יין נסך מבחינה הלכתית, ומה כולל האיסור, הנה כמה נקודות חשובות:
יין נסך אסור לא רק בשתייה, אלא גם בהנאה. זאת אומרת, אסור לדוגמא למכור יין נסך בכדי להרוויח ממנו כסף.
המשמעות של הנגיעה היא רק בבקבוק יין פתוח, כמו במסעדה או באולם אירועים, בהם המלצרים או הברמנים פותחים את הבקבוקים ומוזגים את היין. כל עוד הבקבוק סגור וחתום, אפשר לקנותו גם מחנות של גוי ללא כל חשש, כי הנגיעה בבקבוק סגור וחתום אינה הופכת את היין ליין נסך.
איך נדע אם היין שאנו רוכשים הוא מבושל או לא?
על פי כללי הכשרות, על כל בקבוק יין מבושל חייבת להיות חותמת כשרות שתציין כי מדובר ביין מבושל, או לכל הפחות – מבושל על ידי פיסטור. בנוסף, אתם יכולים למצוא בקלות רבה מגוון רחב של יקבים כשרים בישראל אשר תוכלו לרכוש מהם יינות מבושלים.
בנוסף, במסעדות כשרות למהדרין יהיו בקבוקי יין שאינם מבושלים רק במקרה בו הצוות כולו הינו צוות של יהודים, לכן היום ישנן מסעדות רבות כשרות למהדרין שאינן מחזיקות בקבוקי יין כלל. יחד עם זאת, באולם אירועים ובמקומות דומים אתם יכולים לבקש בקבוקי יין סגורים לפתוח אותם בעצמכם, וכך להיות בטוחים כי היין אינו יין נסך, גם אם איננו מבושל.
לקראת פורים 5+1 מתנה על כל היינות שבאתר,ציינו בהערות שהגעתם מחבד אינפו וקבלו פותחן דו שלבי מתנה!
וידאו-
ArrayArrayArrayArrayArrayחדשות חמות
-
אבל כבד: בן למשפחה חב"דית מצפת נרצח הבוקר בפיגוע
-
היכן מתוועדים ביו"ד שבט? כל ההתוועדויות במקום אחד!
-
טרגדיה נוראה: השליח הרב לוי יצחק וולוסוב ע"ה
-
טרגדיה בבת עין: החייל בצבאות השם התינוק לוי יצחק אסייג ע"ה
מוזיקה-
ArrayArrayArrayבחירת העורךגאולה ומשיחמגזין
-
לדעתי יש לכם טעות. יין נסך הוא יין שנוסך לצורך עבודה זרה, בעוד שיין שנגע בו גוי יש לו ג'ין של ״סתם יינם״. אמנם גם האחרון אסור בשתייה, אבל מדובר באיסור שונה מאיסור של יין נסך.
לפני כמה זמן התפרסמה כתבה ארוכה בנושא זה. להלן כמה קטעים מכתבה זו ועכ"פ בצורה כללית:
האם סומכים על יין המבושל ע"י פסטור?
יין המבושל ע"י פסטור: יין ששהה בבקבוק פתוח וראה אותו גוי נוהגים לאסרו בשתייה ובהנאה (כדין "סתם יינם"). דין זה שייך גם היום כשאין עבודה זרה מצויה ומביאים על עניין זה את מאמר הזוהר (ח"ג מ,א) ש"זאת המצווה של יין צריכים לשמור אותה יותר מכל הלאוין" ועל לאו זה נאמר "קדש עצמך במותר לך" (של"ה) ורבותינו נשיאינו נזהרו בדין זה מאוד.
במידה שהיין מבושל אין שייך בו הדין של "יין נסך" ולכן הוא מותר בשתייה אף שגוי רואה אותו ונוגע בו בידיו. בשביל שהיין יחשב כמבושל הוא צריך לרתוח ושיחסר ממנו משהו. ברמת הטמפרטורה של רתיחת היין חלוקים הרבנים: חלק טוענים שהטמפרטורה צ"ל מעל 80 מעלות ואז היין נחשב למבושל (הר"מ פיינשטיין, הרא"ס אברהם (-נשמת אברהם) ועוד), אך יש שחולקים על זה וסוברים שהטמפרטורה צריכה להיות כ- 94 מעלות צלזיוס (-משתנה) (הרש"ז אויירבך, הרב לנדא ועוד).
לפני כ 150 שנה גילו שעל ידי חימום יין לטמפרטורה מסוימת החיידקים מתים והיין נשאר 'נקי' מחיידקים. פעולה זו נקראת 'פסטור'. בתהליך פסטור היין יש ג' סוגים והמצוי היום בארץ הוא: פסטור היין בחום של 84 מעלות למשך כ- 9 שניות. לכן לפי הדעות הסוברות שהחל מרמת חום של 80 מעלות היין נחשב כמבושל דינו של יין מפוסטר כדין יין מבושל, אך לפי הדעה השנייה יין זה אינו נחשב כיין מבושל.
לעיון: אוצר דינים ומנהגים (אייזנשטיין) ערך יין נסך. חקרי מנהגים (הוצאה חדשה) ח"ד סק"ה.
להעיר שבנושא זה יש ריבוי דעות וחילוקים ויש לשאול ע"כ רב מוסמך ולא את בעלי האתר לקניית יין.