מחזיקים מידע פרטי של הלקוחות שלכם? כדאי שתבינו מה החוק אומר.
בעולם המקושר של ימינו, שבו נתונים זורמים בחופשיות מעבר לגבולות ועסקאות דיגיטליות הפכו לנורמה, אי אפשר להפריז בחשיבותן של פרטיות ואבטחת מידע. ארגונים ברחבי העולם נמצאים תחת ביקורת גוברת כדי להגן על נתונים רגישים ולציית לרשת מורכבת של תקנות ותקנים.
מתוקף כך, מחזיקי מידע פרטי נדרשים לעמוד בחוקים ורגולציות שונים ומגוונים. כך, שבישראל חלות תקנות הגנת הפרטיות, באירופה ה GDPR ואף במדינות שונות בעולם הוגדרו רגולציות מקומיות (קליפורניה, ברזיל, קנדה, דרום אפריקה ועוד). אך עד היום הסטנדרט האירופאי מהווה בסיס איתן להגדרת דרישות פרטיות מתקדמות.
המשמעות של GDPR
תקנת הגנת המידע הכללית (GDPR) היא תקנה של האיחוד האירופי שהייתה לה השפעה גלובלית על פרטיות הנתונים. הוא קובע כיצד ארגונים מטפלים בנתונים האישיים של אזרחי ותושבי האיחוד האירופי. היבטים מרכזיים של GDPR כוללים:
- עקרונות הגנת מידע: GDPR קובע עקרונות לעיבוד חוקי והוגן של נתונים אישיים, לרבות שקיפות, הגבלת מטרה ומזעור נתונים.
- זכויות נושא הנתונים: זה מעניק לאנשים שליטה משמעותית בנתונים שלהם, כולל הזכות לגשת, לתקן ולמחוק מידע אישי.
- הודעה על הפרת נתונים: GDPR מחייבת הודעה מיידית על הפרות נתונים הן לרשויות והן לאנשים שנפגעו.
- קציני הגנת מידע (DPOs): ארגונים מסוימים חייבים למנות DPO אחראי לציות להגנה על נתונים.
- עונשים: GDPR מטיל קנסות משמעותיים על אי ציות, שיכולים להגיע עד 20 מיליון אירו או 4% מהמחזור השנתי העולמי, הגבוה מביניהם.
לצד החובות שפורטו, בעת שארגון מחזיק מידע פרטי, עליו לנקוט באמצעים מתאימים כדי להגן עליו. ניתן להתייחס לסטנדרט ה ISO 27001 כבסיס מתודולוגי מוסכם להשגת מטרה זו.
המשמעות של ISO27001
ISO 27001 הוא תקן מוכר בינלאומי למערכות ניהול אבטחת מידע (ISMS). הוא מספק גישה שיטתית לניהול מידע רגיש של החברה, תוך הבטחת סודיותו, שלמותו וזמינותו. התקן כולל מספר מרכיבי ליבה:
- הערכת סיכונים: ISO 27001 מחייב תהליך הערכת סיכונים יסודי. ארגונים מזהים סיכונים פוטנציאליים לאבטחת המידע שלהם ומעריכים את השפעתם הפוטנציאלית.
- טיפול בסיכונים: לאחר זיהוי סיכונים, ארגונים חייבים לפתח אסטרטגיות לטיפול ולהפחתתם ביעילות. זה כולל יישום בקרות ואמצעי אבטחה.
- שיפור מתמיד: ISO 27001 אינו תהליך חד פעמי. הוא מדגיש את החשיבות של שיפור מתמיד, עם ניטור קבוע, סקירות ועדכונים לנוהלי האבטחה.
- הסמכה: ארגונים יכולים לבקש אישור ISO 27001 באמצעות ביקורת חיצונית המספקת הוכחה למחויבותם לאבטחת מידע.
הדומה והשונה בין ISO 27001 ו-GDPR
בעוד ש-ISO 27001 מתמקד בניהול אבטחת מידע, ה GDPR מתייחס לסוגיות פרטיות. כך שבפועל הם משלימים אחד את השני. עם זאת יש לזכור שה GDPR היא רגוצלציה מחייבת, בעוד ה ISO27001הוא תקן וולנטרי.
ניהול סיכונים: גם ISO 27001 וגם GDPR מדגישים את החשיבות של הערכת סיכונים וטיפול. תהליך ניהול הסיכונים של ISO 27001 יכול לעזור לארגונים לזהות ולהפחית סיכונים הקשורים לנתונים אישיים, ולתרום לציות ל-GDPR.
הגנה על נתונים בכל תהליכי זרימת המידע: GDPR מנחה להטמיע את דרישותיות כבר ברמת התכן והפיתוח של מוצרים, כברירת מחדל. הדגש של ISO 27001 על בקרות ואמצעי אבטחה עולה בקנה אחד עם עיקרון זה, ומבטיח שהגנת נתונים משולבת בתהליכים ארגוניים, במערכת מידע, ובמוצרים (כדוגמת מערכות Saas ).
תיעוד ואחריות: שתי המסגרות דורשות תיעוד יסודי של תהליכים, בקרות ומאמצי ציות, תוך הבטחת שקיפות ואחריות.
שיפור מתמיד: עקרון השיפור המתמיד ב-ISO 27001 מהדהד עם הדרישה של GDPR מארגונים להעריך ולשפר באופן קבוע את נוהלי הגנת הנתונים שלהם.
לצד ISO27001, קיימים סטנדרטים מקבילים, עם הקשרים שונים, כגון SOC2, NIST , HITRUST ועוד.
גם ברמת הדרישות הקונקרטיות ישנן דרישות חופפות- לדוגמא פעילות בנושא מודעות עובדים לסיכוני אבטחת מידע, הצורך להדריך ולתרגל, למשל בביצוע בדיקת פישינג.
מצד שני, ישנן דרישות ספציפיות לכל תקן, למשל המיקוד של ISO27001 בפיתוח תכנית המשכיות עסקית (BCP).
לסיכום, ארגונים הפועלים בנוף מונע נתונים של ימינו חייבים לנווט בסביבה רגולטורית מורכבת. ISO 27001 ו-GDPR מציעים מסגרות חשובות להנחות אותם בהשגת נוהלי אבטחת מידע ופרטיות נתונים חזקים. על ידי אימוץ תקנים אלה והתאמה של מאמציהם, ארגונים יכולים להגן טוב יותר על נתונים רגישים, לטפח אמון בין בעלי עניין ולהימנע מקנסות יקרים על אי ציות.