בפרשתנו מסופר על ציווי הקב"ה להכניס לאוהל מועד מקל מכל נציג של שבט, והמקל שיצמח ממנו – הוא מסמל על השבט שקיבל את הכהונה. נשאלת השאלה: אם כבר הקב"ה עשה נס, למה זה לא היה בבת־אחת? ומדוע זה גם לקח כל־כך הרבה זמן? • נקודה משיחה לפרשת קרח, והפעם בהגשת: הת' דוד מדר ממתיבתא חב"ד ליובאוויטש לוד • צפו

בפרשה שעברה קראנו על עשרת הדברות, ואילו בפרשתנו מדובר על עניינים שלכאורה פחותים יותר. שואל הרבי מה"מ: מדוע התורה העבירה אותנו מן עשרת הדברות ישר לעניינים של אדם לחבירו? • נקודה משיחה לפרשת משפטים, והפעם בהגשת: הת' מענדי שהרבני, ממתיבתא ליובאוויטש בלוד • לצפייה

אחר יציאת מצרים, ארע לנו פלא גדול: קריאת ים סוף. אבל אם לא נתבלבל ונתבונן שנייה. זה לא היה סתם נס, זה היה נס גדול. במקום שהים יהיה מחסום לבנ"י – הוא הפך לדרך הסלולה של בנ"י לארץ כנען • נקודה משיחה לפרשת בשלח. והפעם מגיש: הת' איתי עטיה ממתיבתא חב"ד ליובאוויטש לוד • לצפייה

בפרשתנו מסופר, שהקב"ה מצווה את עם-ישראל לקחת שה, מי' ניסן עד י"ד ניסן ולשמור אותו בבית. שואל הרבי: בשביל מה היו צריכים עם-ישראל לשמור על השה ארבעה ימים, ולא לקנות את השה מאוחר יותר? • נקודה משיחה לפרשת בא, והפעם מגיש: הת' שניאור פרסקי שיחי', ממתיבתא ליובאוויטש לוד • לצפייה

בתחילת הפרשה, רש"י מצטט מהפסוק את המילה "וארא" ומפרש: אל האבות. שואל הרבי מה"מ: למה רש"י מסביר לנו ש-'וארא – אל האבות' אנחנו יודעים הרי שבהמשך הפסוק כתוב 'אל אברהם, אל יצחק, ואל יעקב'? • נקודה משיחה לפרשת וארא, והפעם מגיש: הת' מני מנדלסון, ממתיבתא ליובאוויטש לוד • לצפייה

בפרשתנו, מסופר על גזירת פרעה: כל הבן הילוד היאורה תשליכהו, וכל הבת – תחיון. שואל הרבי מלך המשיח: לכאורה גזירת פרעה הייתה רק על הבנים בלבד, ולא על הבנות. אם כן – מדוע נכלל בגזירה "כל הבת תחיון"? • נקודה משיחה לפרשת שמות, והפעם מגיש: הת' שמואל מלכיאלי ממתיבתא ליובאוויטש לוד • לצפייה

בפרשתנו מסופר על פגישתו של יעקב עם בניו של יוסף, ועל כך שהוא "שיכל את ידיו". שואל הרבי: לכאורה לא מובן, מדוע שיכל יעקב את ידיו? הרי ה'גדולה' היא לבכן הבכור • נקודה משיחה לפרשת ויחי, והפעם מגיש: הת' דוד מדר ממתיבתא ליובאוויטש לוד • לצפייה

בחג החנוכה אנחנו מציינים במיוחד את נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים, וכך גם מצוות היום – הדלקת נרות – מדגישה זאת. נשאלה השאלה: הרי לכאורה, הנס הגדול הוא 'מעטים מול רבים', הניצחון במלחמה מול היוונים?! • נקודה משיחה לחג חנוכה, והפעם מגיש: הת' אלישע שטרן ממתיבתא ליובאוויטש לוד • לצפייה

פרשתנו פותחת במילים "וישב יעקב". חז"ל מוסיפים, שביקש לשבת בשלווה, ועוד: שגם הצדיקים מבקשים לשבת בשלווה. נשאלת השאלה: איך יכול להיות שיעקב וכל הצדיקים מבקשים דבר שאינו רצוי בפני ה'? • נקודה משיחה לפרשת וישב, והפעם מגיש: הת' עוז וולקני ממתיבתא ליובאוויטש לוד • לצפייה

המלאך בירך את יעקב, ושינה את שמו ל'ישראל'. מדוע א"כ המשיכו לקרוא ליעקב בשמו הקודם 'יעקב' – לאחר שהשתנה שמו ע"י המלאך, בשונה מאברהם ושרה? • נקודה משיחה לפרשת וישלח, והפעם מגיש: הת' נריה דיין מלוד • לצפייה

בפרשת ויצא, מסופר על יציאת יעקב לחרן, לישא אישה. "חרן" – מעיד על אופי יושביה: חרון אף של מקום, שמעוררים את זעמו של הקב"ה. ובכל זאת, מוכן לצאת מ"אהלה של תורה' – לחרן. ההוראה אלינו היא: אם אדם חווה נסיונות, אל לו להתייאש, ולהיפך, לדעת שהתגברות על נסיונות אלו הם התכלית של חייו בעולם • נקודה מרתקת משיחה של הרבי על פרשת ויצא, והשבוע מגיש: הת' זכריה מדוויל מלוד • לצפייה

בפרשתנו מסופר, ש"ויתרוצצו הבנים בקרבה" – יעקב נמשך לבית-המדרש, ואילו עשו – נמשך לעבודה זרה. חז"ל מוסיפים, ששניהם רבו על שתי העולמות. נשאלת השאלה: איך שניהם רבו על שני העולמות, הרי היו להם רצונות מנוגדים?! • נקודה מרתקת משיחה של הרבי על פרשת תולדות, והשבוע מגיש: הת' שמואל אקרמן מלוד • לצפייה