אבריימקה אייזנשטיין, חב”ד אינפו
אנו שמחים להגיש לגולשים את המדור השבועי חיים שליחות במסגרת המגזין השבועי שישי אינפו, בו מידי שבוע אנו מארחים את אחד משלוחי הרבי מלך המשיח בארץ ובעולם, על הפעילות. השבוע ראיינו את השליח הרב מענדי ליפש שליח הרבי מלך המשיח ומנהל בית חב”ד בלב העיר בית שמש.
איך בעצם הגעת לשליחות בבית שמש? מה הביא אותך לצאת לשליחות דווקא שם?
עוד לפני החתונה כאשר הייתי בשלב הפגישות, קיבלתי מכתב מיוחד מהרבי ב'אגרות קודש' בנוגע לשליחות. במכתב בצד אחד היה כתוב "מז"ט לרגל השידוך" ומזה הבנתי שהשידוך הולך להיסגר במהרה, והמכתב השני היה "בנוגע למקום הדירה" שיש עניין לגור דווקא בסביבה לא דתית ולהשפיע עליהם שם שיתחזקו בקיום מצוות מעשיות, מיד הבנתי שהרבי שולח אותי לגור לאחר החתונה בסביבה פחות דתית.
לאחר מכן, כשסגרנו כבר את השידוך, גילינו שאשתי (שהייתה אז הכלה), כשביקשה ברכה מהרבי לשידוך, גם קיבלה את אותו המכתב בדיוק!
אמנם, עדיין לא היינו בטוחים האם הכוונה היא מההתחלה לגור בסביבה לא דתית או שזה יגיע בהמשך.
אנחנו יותר רצינו להתחיל לגור דווקא בסביבה חסידית, כפי המענות הרבות מהרבי ברוב המקרים שלאחר החתונה צריכים שנה/שנתיים דווקא להיות במקום של קהילה חסידית ואח"כ לצאת לשליחות.
אז התלבטנו וחיפשנו דירה מצד אחד במקום חסידי וקהילת חב"ד, ומצד שני במקום שנוכל להגיע ברכב בקלות להורים של אשתי (המתגוררים בבית שמש), ללא טרחה גדולה. ההתלבטות הייתה בין שלושת הקהילות; ביתר עילית, לוד וכפר חב"ד. לא חשבנו בכלל לגור בבית שמש. חשבנו שזה 'קרוב מידי' כבר להורים.
כתבתי לרבי, ובמענה היה סיפור מהרבי הצ"צ שפעם אמר לגבאי בית כנסת "קרא לשמש ויזרח אור" – "קרא לַשַׁמַּשׁ ויזרח אור", וביאר הרבי הריי"צ שהכוונה היא, ששמש בית הכנסת יש לו את הכוח להאיר את הבית כנסת, והרבי מה"מ מסיים שבזכות זה שאתה תאיר את הבית כנסת השם יאיר את הבית שלך. כך נכתב במכתב.
הבנתי שהרבי מכוון אותי להיכנס בתור שמש בית כנסת, אז גם לאבא שלי בבני ברק וגם לאבא של אשתי בבית שמש לשניהם יש בית כנסת, ולכל אחד מהם יש מה לחזק ולשפר בבית כנסת… ההתלבטות הייתה לאיזה בית כנסת מדובר.
אז החלטנו לשאול את האב"ד הרב יצחק אייזיק לנדא – רבה של בני ברק, וכאשר הסתכל על המכתב של הרבי ואמר "אני מיד ראיתי כתוב שם בית שמש, הרבי כותב "קרא לשמש ויזרח אור" אני מיד קראתי "קרא לבית שמש ויזרח אור, הרבי רוצה שאתה תהיה בבית שמש ושם שיזרח האור"! אמר הרב לנדא.
זה היה הכרעה ברורה, ובצירוף ההוראה הראשונה של הרבי לגור דווקא בשכונה לא דתית, אז אכן חיפשנו ומצאנו דירה דווקא בשכונה הלא דתית בבית שמש, כאשר השווער שלי גר בשכונה הסמוכה היותר חרדית.
היות והשווער גר בסמיכות ורצה לפעול בקירוב גם עם הקהל הלא דתי, הוא הקים מנין חב"ד לקירוב אנשים מ'בחוץ' בשכונה שבה אני גר כיום, והוא היה הולך כל שבת מרחק של כ-25 דקות בהליכה רגלית, בשביל לעשות את המנין דווקא בשכונה הפחות דתית לעת עתה.
כשהגעתי לכאן לשכונה התחלתי לפעול בשליחות בהמשך למה שכבר השווער שלי פעל כאן. ובעצם כך הגעתי לשליחות ופשוט 'הרבי זרק אותנו למים' לתוך חיים של שליחות, לא מתוך בחירה, אח"כ במשך הזמן קיבלנו את זה עלינו ברצון ובשמחה… מלכתחילה זה היה פשוט באופן שמיימי מלמעלה – פשוט ללכת לשכונה הזאת ושם לפעול.
אומרים תמיד ש"כל ההתחלות קשות", תן לנו טעימה קטנה מימי התחלת השליחות.
בהחלט! ההתחלות היו קשות.
המנין שהשווער שלי הקים בשבת בשכונה, היה רק בתפילת שחרית, לשאר התפילות לא היה מנין.
בשבת הראשונה שהיינו בבית אחרי החתונה הלכתי להתפלל בבית כנסת סמוך לבית, (אמנם יש כאן אוכלוסייה גדולה של אנשים שלא שומרים תורה ומצוות לע"ע אך יש גם יותר חזקים, ציבור מסורתי, ספרדי וכו') וחזרתי מתפילת 'קבלת שבת' בלב שבור.. אחרי שנים שהתרגלתי להתפלל עם הרבי ב-770, בישיבות, שנים שכל התפילות מלאות בחיות, שירת "לכה דודי", שירת "יחי" עוצמתית… פתאום אני מתפלל בבית כנסת לא חב"ד, זה מרגיש תחושה נוראית בנפש, היה יבש לגמרי…
חזרתי הביתה ואמרתי לעצמי "מה עכשיו כל שבת אתפלל בכזה מקום יבש?.. זה בלתי אפשרי", החלטתי שהחל מהשבת הבאה יהיה כאן מנין של קבלת שבת ונוכל לעשות קבלת שבת במנין חסידי מלא בחיות. הודעתי לאנשים מהשכונה שלנו שהחל מהשבת הבאה יהיה מנין בקבלת שבת.
ואכן מאז אותה שבת, המנין הזה עומד ומתקיים ועם הזמן הצטרפה גם תפילת מנחה של שבת, ותפילות של ימות החול ועם הזמן הלך וגדל המנין.
אני זוכר שאחת מנקודות השבירה החזקות אחרי שהגענו לכאן, זה הסיבה שלא הגעתי לכאן מרצון עצמי אלא מהמכתב של הרבי וזה היה לי קשה. לבוא למקום 'בעל כורחך', בלי סביבה חסידית, בלי קהילה, התוועדויות, אחרי שנים של הרגל בסביבה חסידית, אין שום דבר של חיות.
בתקופה הראשונה, היה לי קשה מאוד עם זה שאני צריך ללכת לדאוג לאחר מאשר לדאוג לחיות שלי… והייתי בכל עת מנסה לברוח לכל מיני התוועדויות ולא הרגשתי בנוח באווירה כאן בשכונה. סוג של תחושה שאין עם מי לדבר, אין חב"דניקים… פשוט יבש. זה גם חסם ממני לפעול כאן בשכונה. פעלתי מעט, וללא חיות מיוחדת.
והנה הגיע חודש אלול (לאחר שהתחתנו בחודש סיוון), ואמרנו 'חודש תשרי – נוסעים לרבי'! "נברח מהשכונה", והתחלנו להתכונן לנסיעה ומכל עבר ראינו שיש הרבה מניעות ועיכובים, ופתאום שום דבר לא מסתדר, אין דירה ואין וויזה, אין כסף ולא מצליחים לסדר את הנסיעה הזאת לרבי מכל הכיוונים.
ישבתי לכתוב לרבי על כל המניעות והעיכובים וביקשתי שהכל יסתדר, שנוכל להגיע לרבי לתשרי.
מהמענה היה משמע שכל ההפרעות האלה הם בכוונה בכלל. מהמכתב היה ברור שאני לא נוסע השנה לתשרי, אני נשאר במקום השליחות שלי!
במכתב היה את הסיפור עם הצמח צדק שהיה לו חסיד שרצה לנסוע לארץ ישראל, כי זה מקום של קדושה, הרבי הצמח צדק אמר לו "עשה כאן ארץ ישראל" שהכוונה היא שבמקום ללכת לחפש קדושה במקומות אחרים, אתה צריך לעשות אווירה של קדושה במקום בו אתה נמצא ולא לחפש לברוח מהשליחות שלך!
זה היה תשובה שטלטלה אותי ולמרות ששנים רבות לא פספסתי שום תשרי אצל הרבי, עכשיו הרבי כותב לי פשוט להפסיק לברוח מהשליחות שלי!
לכמה ימים היה לי נפילת רוח מזה, אך כעבור כמה ימים התאוששתי והבנתי שפשוט אין לי ברירה ואני חייב לעשות מה שהרבי רוצה. וכך היה… נכנסנו יותר חזק לפעילות ולשכונה, והפעילות הולכת וגדלה מאז ועד היום וכמובן השליחות הפכה להיות ברצון ובשמחה.
מהם התחומים העיקריים בהתעסקות ביום-יום בבית חב"ד בעבודת שליחות?
ב"ה יש עבודה מסביב לשעון בהרבה תחומים: מניני תפילה קבועים בבית חב"ד, כיום גם בימות החו"ל וכמובן בשבת.
בהתחלה הכל היה רק בגדר 'פעילות ברחבי השכונה', כשלצד התפתחות הפעילות שכרנו מבנה שישמש את פעילות הבית חב"ד, ולאחרונה ב"ה עברנו למבנה גדול יותר שיספיק להכיל בתוכו את הפעילות הגדולה.
כמובן שבכל יום יש פעילות בבית חב"ד של שיעורי תורה סביב מעגל החיים, בדיקות תפילין ומזוזות, כתיבה לרבי וכו'.
בכלל, אנחנו כאן הכתובת היחידה לענייני יהדות ולעניינים של הרבי מלך המשיח. בחגים כולם יודעים שבית חב"ד זה המקום שמקבלים את כולם באווירה טובה, נעימה ושמחה, אפשר להגיע ובאמת להרגיש את החג. עם הזמן, המקום הופך להיות מקום שכולם יודעים עליו וצריכים אותו.
בנוסף, בשנה האחרונה פתחנו בשיתוף כמה שלוחים מהאזור, גן חב"ד המיועד לציבור לא דתי שישלחו את הילדים שלהם לגן חב"ד וב"ה רואים בזה הצלחה מאוד גדולה!
התכנון הוא בשנה הקרובה שיפתחו לפחות שתי גנים כאלה, השנה היה אחד, בעז"ה בשנה הבאה עוד אחד ואפילו שלושה גנים.
האם יש לכם תוכניות מיוחדות לעתיד?
בוודאי!
בארבע שנים הראשונות היינו בבית חב"ד מאוד קטן, שכרנו חנות קטנה במרכז המסחרי של השכונה. אמנם מקום מרכזי אך קטן מאוד, שלא נתן לנו את היכולת להגדיל את הקהילה ואת הפעילות.
בשעה טובה לאחר אינספור השגחות פרטיות וברכות מהרבי, לקראת ראש השנה האחרון עברנו למבנה גדול שיכול להכיל כמות גדולה יותר, כשרק באולם המרכזי ישנם יותר ממאה מקומות ישיבה מרווחים!
ישנם עוד חדרים לטובת הפעילות וחצר רחבת ידיים, וניתן עוד להרחיב בחצר וכו' – השטח כולו של הבית חב"ד יחד עם החצר מגיע לגודל של למעלה מחצי דונם – אוצר ענק!
את המבנה המדובר קיבלנו לפני החגים כשלד, ומיד עשינו את העבודות הבסיסיות בשביל שנוכל להיכנס למבנה, ריצוף, חשמל, שירותים ועוד. אך יש עדיין עבודות רבות שלא גמרנו, עדיין אין חלונות ודלת. ובעז"ה בשבוע הבא אנחנו מקיימים כאן דינר להצליח לגייס את הסכום ולהשלים את הבניה, להפוך את המקום כפי הייעוד שלו – מקום גדול ועוצמתי, שיהיה בסיס להפצת המעיינות ובשורת הגאולה, להאיר את בית שמש!
כמובן, שיהיה מקפצה אדירה לכל הפעילות, הרחבת הקהילה ומעגל האנשים המקורבים לבית חב"ד ועוד.
סקופ נוסף; בשבועות הקרובים הולכים להצטרף אלינו עוד זוג שלוחים שיצטרפו אלינו לעבודה בשכונה, דבר שימנף עוד יותר את הפעילות שתהיה מנוע לעשייה גדולה מאוד וקפיצה גדולה ביותר של כל הפעילות בבית חב"ד.
איך אנשים מקבלים אצלכם את המסר של בשורת הגאולה וקבלת פני משיח צדקנו?
בכללות זה מתחלק לשניים; אנשים שהם לא חב"דניקים, הם מלכתחילה מקבלים את המסר יותר בפשטות, כי הם מבינים שהרבי הוא צדיק גדול בעל רוח הקודש וניסים וכו', אז אחרי שהם מבינים שהרבי הוא לא דמות רגילה, יותר קל להם לקבל את זה שהרבי הוא מלך המשיח ואת זה שהוא חי וקיים וכו'.
ולכן מי שלא חב"דניק אני רואה שהוא מקבל את המסר בקלות יותר. אגב, בסעודת משיח האחרונה חזרתי במילים פשוטות את המאמר 'אנא נסיב מלכא' על כך שגם בתוך הקדושה יש דרגות, והאדם יכול לבחור בקדושה אבל לא לבחור ברצון המלך בעצמו… שהרצון המלך בעצמו הוא להביא את הגאולה, שיהיה דירה בתחתונים ומי שבוחר במלך בעצמו, מתמקד בהבאת הגאולה ובגילוי המשיח ובזמן גילוי משיח יש לקבל את מלכותו של הרבי וכו'. דיברתי על זה באריכות כשעה והיה קהל גדול מאוד וכולם יצאו בהתפעלות גדולה מאוד וביקשו שאגיע עוד לדבר שם באופן קבוע ומדובר בציבור שהוא לא חב"דניק…
אצל הציבור החב"די זה קצת שונה. ראיתי לדוגמא שאצלנו בבית כנסת ישנם כמה חב"דניקים שהעניין הזה של "יחי אדוננו" ושהרבי הוא מלך המשיח יוצר בינינו מתיחות כלשהי..
כשהייתי אצל הרבי באחד הפעמים כתבתי שלא יהיה מריבות וויכוחים סביב ענייני משיח והמסר מהמענה היה שכל החיכוכים האלה, זה רק כשהאדם לא חי את העניינים ורק חוזר על מה ששמע פעם וזה מתקבל אצל האנשים בתור 'סיסמאות' ויכול להפריע לאנשים ולגרום למתחים מסויימים, אך אם אתה חי את העניינים ומונח בדבר מלכות ובשיחות, אז אתה יכול לומר יחי אדוננו ולדבר על זה שהרבי הוא משיח וחי וקיים וזה מתקבל בקלות ו'דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב' ונכנס ולא עושה שום מריבות וכו'.
אני רואה זאת במוחש בזמן הדרשות בבית חב"ד, אני מכניס בדבריי עניינים של משיח ושהרבי חי וקיים, ובמיוחד שיש שבועות שאני חי ומונח בנושאים אז דווקא אני מדבר על זה בבית הכנסת ומחדיר את זה בקהילה כולה ורואים איך מזמן לזמן גם החב"דניקים נהיים יותר כלים לקבל ויותר מקבלים את העניין בהבנה ובשמחה ומתחברים לזה בעצמם.
במשפט אחד: זה שאתה חי גורם שהמסר יתקבל!
לסיום: מה יש לך למסור לאחיך השלוחים ולאנ"ש בכלל, בעמדנו בשנת 'הקהל'?
מסר שנכון תמיד לא רק ב'הקהל'; אני מסתכל לפעמים על כל מה שבנינו והגענו עד היום בבית חב"ד, בנין גדול ונכנסים להיקפים של כספים גדולים (והנה, תיכף אנחנו כבר צריכים לעשות קמפיין, והסתכלנו כמה כסף אנחנו צריכים ומדובר ביותר ממיליון שקל(!)) אז פתאום ניתן לראות איך הדברים הולכים וגדלים.
כשהתחילה השליחות לא היה נראה לי בדמיון כזה היקף של פעילות וכספים ולא הרגשתי שייך לכאלה סכומים…
אבל כאמור, כשקופצים למים הרבי נותן את הכוחות ועם הזמן גם הכלים הולכים וגדלים, ולומדים כיצד לפעול נכון ואיך להגדיל את השליחות.
אז המסר הוא לא לחשוש מלקחת את השליחות של הרבי בכל עניין! בכל תחום! פשוט לקפוץ למים להתחיל לשחות! ואז רואים שלאט לאט מבינים יותר את העניין ומקבלים יותר כוחות מהמשלח – הרבי מלך המשיח, וכמובן הכלים נהיים רחבים יותר לקבל את כל השפע העצום והברכה שהרבי משפיע!
מערכת מרכז החדשות החב”די – חב”ד אינפו, מאחלת לרב ליפש ומשפחתו הצלחה רבה בשליחות היחידה קבלת פני משיח צדקנו!
להצצה לפעילות: