פיקוד העורף: מה לעשות במקרה של רעידת אדמה?

"המערכת תתריע מספר שניות לפני שתתרחש רעידת אדמה בעוצמה גבוהה", מסביר טסלר, "היא כוללת גלאים סיסמיים שהוצבו ברחבי המדינה, על ידי המכון הגיאולוגי ורשות החירום הלאומית. לאחרונה היא חוברה למערכת ההתרעה של פיקוד העורף, כדי לספק לציבור התרעה מצילת חיים. ההתרעה תופעל במקרה והמערכת מזהה רעידת אדמה מתקרבת החל ממגניטודה של 4.5 ומעלה, שלה פוטנציאל לגרום נזק רב ואף לסכנת חיים. ההתרעה תושמע גם במערכת הצופרים של פיקוד העורף וגם ביישומון של פיקוד העורף. התנהגות נכונה של הציבור בשניות שלאחר ההתרעה, עשויה להציל את חייכם ואת חיי היקרים לכם".

אזור מועד לרעידות אדמה

רעידות אדמה חזקות בארץ ישראל תועדו כבר בתקופת התנ"ך. בספר עמוס מתואר כיצד רעש עז בממלכת יהודה גרם לנזקים בבית המקדש. רעידת אדמה חזקה במיוחד התרחשה בשנת 749, גרמה למותם של עשרות אלפים ולנזקים נרחבים ביישובים רבים ובהם ירושלים, טבריה ובית שאן. לזכר אירוע זה שמכונה במקורות "רעש שביעית" גם נהגו בעבר לצום בכ"ג שבט. בעת החדשה היו רעידות אדמה בעוצמה חזקה, בממוצע של פעם בכמאה שנים. האחרונה שבהן היתה בי"א בתמוז ה'תרפ"ז (11 ביולי 1927). המוקד שלה היה בצפון ים המלח והיא גרמה נזקים רבים בערים ירושלים, יריחו, רמלה, לוד, טבריה ושכם. קרוב ל-300 איש נהרגו אז ורבים נותרו חסרי קורת גג.

לדברי מומחים, ריבוי רעידות האדמה בארץ ישראל נובע מ'השבר הסורי-אפריקאי' שעובר באזור. המומחים סבורים כי העובדה ששנים רבות לא הייתה רעידת אדמה חזקה, מגדילה את הסכנה לתרחיש הזה.

על השאלה מה היכולות של מערכת ההתרעה החדשה, משיב רס"ן (מיל.) טסלר: "כיום לא ניתן לחזות מראש התרחשות של רעידות אדמה, אבל כאשר היא מתחילה להתרחש, בעזרת המערכת החדשה של הגלאים, המזהים את התנועות הראשונות של הקרקע, תהיה התרעה מוקדמת".

"מרגע השמעת ההתרעה, יש שניות בודדות עד עשרות שניות בודדות, לנוע לעבור למקום בטוח, תלוי במרחק מהמוקד, אבל מכיוון שלא ניתן לדעת בזמן אמת מה מוקד הרעש, חייבים לקחת בחשבון שיש רק שניות ספורות כדי לפעול. האתגר הוא לנצל נכון את הזמן המועט שיש ברשותנו.

"מניסיון שנצבר בעולם, ידוע שכאשר מתרחשת רעידת אחד חזקה, חולפות מספר שניות של בלבול, עד שמבינים את מהות ההתרחשות ועוד זמן יקר עד שמתחילים לפעול. אותן שניות הן קריטיות ולכן חשוב לדעת מראש כיצד יש לפעול מדין 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'.

"במשפחות ברוכות ילדים, האחריות היא גדולה במיוחד, מאחר ופעמים רבות הילדים שומרים על האחים והאחיות הקטנים. לכן כפי שמחנכים אותם לזהירות בדרכים, כך יש לוודא שגם הילדים הקטנים וגם סבא וסבתא יודעים כיצד יש לפעול בזמן רעידת אדמה".

איך פועלת ההתרעה מפני רעידת אדמה?

"באזורים שבהם יש סיכון תופעל מערכת הצופרים של פיקוד העורף ותישמע התראה שחלקה הראשון נשמע כמו צליל האזעקה ולאחר מכן תושמע מספר פעמים הקריאה 'רעידת אדמה'. הקריאה הזו מאפשרת לנו לדעת בוודאות כי אין איום של ירי טילים, אלא התרעה מפני תזוזה של הקרקע.

"במקביל, תישמע התרעה גם בטלפונים סלולריים מתקדמים שבהם פועל היישומון של פיקוד העורף. לכן למי שיש 'טלפונים חכמים' כדאי לוודא עוד היום שהיישומון מותקן בטלפון הנייד לשהם, כדי לקבל התרעה מצילת חיים – גם במקרה של רעידת אדמה".

מה הלקח המרכזי מרעידות האדמה שאירעו לאחרונה?

"בזמן אמת אין זמן להסביר לילדים את ההוראות, לכן במיוחד במשפחות ברוכות ילדים, חשוב לוודא שהם כבר יודעים לאן עליהם להתפנות בזמן רעידת אדמה ושהיציאה לשטח פתוח צריכה להיות במהירות, אבל לא בריצה, כדי שלא להפיגע בזמן הפינוי.

"יש לחדד אצלם להם את המסר, ולפיו היכולת לדעת כיצד לפעול, זמן קצר לפני רעידת אדמה, היא ההבדל שבין הצלת חיים לבין פגיעה ח"ו.

בפיקוד העורף מציינים כי התשובה לשאלה מה המקום הבטוח ביותר לאחר רעידת אדמה, הוא בהתאם למקום בו אנחנו נמצאים.

*  במבנה – אם ניתן, יש לצאת לשטח פתוח. אם לא ניתן לצאת מהמבנה תוך שניות ספורות, יש להיכנס לממ"ד ולהשאיר את הדלת והחלונות פתוחים או לצאת לחדר המדרגות ולהמשיך לרדת עד ליציאה מהמבנה. רק אם לא ניתן לפעול כך, יש לשבת בפינה פנימית של החדר או תחת רהיט כבד ולהגן על הראש באמצעות הידיים.

*  בחוץ – יש להישאר בשטח הפתוח ולהתרחק ממבנים, מעצים, מכבלי חשמל ומפריטים שעלולים ליפול ולסכן אתכם.

* ברכב – יש לעצור את הרכב בצד הדרך לחכות בתוכו עד שרעידת האדמה תיפסק. יש להימנע מעצירה מתחת לגשר או על מחלף.

* בקרבת חוף הים – מחשש לצונאמי, יש להתרחק מחוף הים קילומטר אחד לפחות (קיים שילוט המורה על דרכי המילוט) ואם לא ניתן, לעלות לקומה רביעית ומעלה.