הזעקה לפני עשור: חסידים התעוררו!

"כל שעה עגולה יוצא מבית חב"ד, אוטובוס לכיוון אופקים, הנוסעים יצויידו בעלוני הסברה ושלטים, כולם חייבים לבוא בפקודת רבני חב"ד… כל שעה עגולה יוצא מבית…", ממשיך הכרוז להכריז ברחוב, ואני רצתי מהר לבית חב"ד לראות בעצמי את ההתפכחות החב"דית.

'כנראה, החסידים החליטו סוף כל סוף להציל את עם ישראל היושב בציון. הנה, נתחיל לפעול כמו בקמפיינים האדירים בהם חב"ד הצליחה לשנות את דעת הקהל מקצה לקצה.

הגעתי לבית חב"ד, כולי מתנשף, וכמוני רבים. והנה לוח-המודעות מכוסה מצד אחד בלוח זמנים של ההסעות היוצאות לאופקים וחסימות כבישים בכל הארץ, ומהצד השני מפה ובה מחולקת עירינו הגדולה, לפי קבוצות שאוטוטו יוצאות לחלוקת עלונים. 'בערב – לחשו לי- יצאו התמימים לביקורי בית אצל משפחות החיילים האמורים לפנות'.

בערל ידידי החל להתרפק על זיכרונות נוסטלגיים:

"יהיה ניצחון כמו בג'. אז הרבי הורה, ותוך חודש חב"ד הביאה כמה מנדטים. אז, למדנו בישיבה, וכמה שעות ביום סגרנו את הספרים, והלכנו לפעילות. ידענו שהכל מדווח לרבי, ונכנסנו לפעילות סוערת ולא מוכרת עם חיות חסידית אמיתית, עד לניצחון הסוחף.

בערל לא הסתפק בזכרונות, והסיק מסקנות:

"כך גם בימינו אנו, נצא כולנו לפעילות, בהפגנות ובצמתים, לחלוקת עלונים וביקורי בית. וה' יעזור. הבית דין הורה לשלוחים ולכלל החסידים לפעול, ואנחנו נפעל בכל כוחינו!!!".

טרררר….. טרררררר…… טרררררררררר… טררררררררר………

השעון המעורר, מצלצל למראשותיי. התעוררתי והנה חלום.

* * *

חסיד, מה לך נרדם? לך פעל והצל את עם ישראל היושב בציון. אם חס ושלום נפסיד, ההתנתקות תמשיך ליהודה ושומרון, ותסתיים חס וחלילה גם ב'זכות השיבה'. ואז עם ישראל היושב בציון ימצא עצמו בסכנה גדולה.

נכון, ידידי החסיד, אולי יחלפו שנים רבות עד שיצליחו להתנתק מיהודה ושומרון, ועוד יותר זמן יעבור עד שיבצעו את זכות השיבה. אבל אז, מה תשיב לנכדיך? הם יתבעו לדעת למה שתקת אז? למה לא פעלת?

חסידים, בואו נתעורר יחדיו, ונצא למלאכת הקודש בשם הרבי ובשם חב"ד!!!

כתב בלב קרוע ומורתח: שניאור זלמן ברגר