חמש הערות על הרבי, חב"ד והאמונה

הרב שלום בער קרומבי

כמה הערות בשולי הכתבה המצויינת של עופר חדד בערוץ 2 על הרבי, חב"ד והאמונה:

א.

אמונה היא לא ענין רציונלי. במקום בו נגמר השכל מתחילה האמונה. זו אותה אמונה שבגללה אני מניח תפילין בבוקר, מתפלל לתחיית המתים ומאמין שמתים מלפני 2,000 שנה ייצאו מהקברים ואומר בבוקר "אני מאמין בביאת המשיח" ושיום אחד המסגדים באל-אקצה יתחלפו בבית המקדש. הכל הזוי, הכל לא ריאלי. אני בכלל לא בוחן את האמונה שלי במדדי ההגיון. וכן, אני מאמין שהרבי הוא מלך המשיח ושהוא חי וקיים ושהוא יבוא ויגאל אותנו "תכף ומיד ממש".

ב.

רש"י היה גדול פרשני התלמוד. הוא היה רציונליסט ריאלי וגם אדם מוערך שדיבר בשפת העולם. והוא כתב בסוף ספר דניאל "שעתיד משיחנו להתכסות לאחר שנגלה ואחר ישוב ויתגלה". גם רשב"י, שגילה את תורת הקבלה שאחריה נוהרים כל סלבריטי עולם, כתב ש"מלך המשיח ייגנז בגוף ונפש על-דרך גניזת משה רבנו בענן".

ג.

המותג חב"ד לא שייך לאף אחד חוץ מלרבי. החב"דניק הכי מוערך ויוקרתי בעולם הוא הרבי בעצמו, והרבי בחר בכל מפגש עם מדינאי, איש ציבור או אפילו תורם עשיר לדבר על ביאת המשיח הקרובה ושכל מפעל השלוחים נועד "להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו". הרבי גם דיבר בפירוש על כך שדורנו הוא הדור שיזכה לגאולה השלימה וכי נשיא הדור הוא זה שנבחר על-ידי הא-לוהים להביא את החזון להתגלותו – הוא מלך המשיח. נקודה. אז אני חסיד של הרבי, לא של המותג.

ד.

העולם יודע להעריך אנשים שעומדים על העקרונות שלהם גם כשזה לא פשוט עבורם. כשכל העולם יודע שהרבי מליובאוויטש עודד את שירת "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח" יותר פשוט להגיד "אני חסיד של הרבי ומוכן לשלם על מחיר אישי על האמונה שלי" ולהסביר ש"גם לי לא פשוט לצאת ולהכריז בעולם שהרבי חי וקיים, אבל אני חסיד של הרבי וזה חלק מהחבילה"; מאשר לנסות להתפתל ולהסביר שהרבי לא התכוון או לא ידע ח"ו.

ה.

אמונה היא לא תמיד דבר פשוט. גם לי.