אהליאב אבוטבול, מנהל 'בית משיח' באה"ק
אף כותרת, עם ניקוד או בלי, בהדגשה, עם תמונת אילוסטרציה כזו או אחרת לא תצליח לבטא ולהעביר את התחושה של אלפי החסידים שהתאספו בט' ניסן בהיכל ארנה בחולון. אנשים, נשים וטף שאותות עבודות הפסח ניכרו עליהם, בין המטלית לסדן, עמוסים בעבודה לפני החג המתקרב, השאירו הכל והגיעו לכאן בשביל הרבי. העיניים אמרו את הכול. אף מסך לא יכול היה להסתיר את הברק של ההתרגשות שניבט מהם.
ניתן היה למשש את ה'ונפלינו אני ועמך' ששרר בקהל. תחושת הלכידות, השייכות וההתחברות לאבא הגדול אשר ליוותה אותנו במהלך כל המעמד. דמותו של מלכנו האוהב הביטה מכל פינה בכל רגע בכנס. ההרגשה היתה יותר ממוחשית כי הרבי כאן. מנווט, מנחה, מעודד ובעיקר רווה נחת מבניו האהובים.
ייחודיותה של התוכניה היא בכך שהצליחה לגעת בכל אחד ואחת שישבו בקהל. הפקות המולטימדיה חסרות התקדים, ביצועי הרגש המיוחדים של הבעלי מנגנים החסידיים (כאן המקום לומר בשם כל האלפים לר' מענדי ג'רופי, חסיד צעיר ברוחו, עם חן וטעם נדירים במחוזותינו, על ההשקעה האדירה בתוכניה המוזיקלית לערב מיוחד זה: יישר כוח!) ומעל כולם המתוועדים הראשיים. הרבנים שהיטיבו להרגיש את לב הקהל ונגעו בנקודות הנוגעות לחיי היום- יום ולרומם את כולנו.
כמות המסרונים באישי ו'בקבוצות' לא מפסיקות לזרום. שלוחים, רבנים, משפיעים, אנ"ש ואפילו ילדים מתקשרים למארגנים ומבקשים להגיד תודה. כולם מרגישים כי היה כאן משהו שונה. אחר לגמרי ממה שהכרנו.
כשיצאנו לדרך, זה לא היה נשמע כך. הגלות המתמשכת הצליחה לנמנם חלקים מאיתנו. מכתבי אזהרה של שלוחים ואנ"ש שאכפת להם – זרמו בשפע…
כעת, לאחר הכנס המוצלח והמיוחד, בו התעוררנו יחד בהוראותיו הק' של הרבי, בחיזוק תקנותיו הקדושות ובעיקר בנבואתו ש'הנה הנה משיח בא', זה הזמן לקרוא לכל מי שאכפת לו: הרימו את דגל האמונה בגאון!
נמשיך קדימה עם כל המרץ והחיות, לא ננוח ולא נשקוט עד להתגלות השלימה.
"אהבת אותנו, רצית בנו, ורוממתנו!"