אז למה לא פרשתי מהממשלה? השר סמוטריץ' מסביר

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית

אז למה לא פרשתי מהממשלה? כי יש לי אחריות לאומית לניצחון ולביטחון, ואני מוכן לשלם על זה מחיר. כי אני לא בורח משדה המערכה באמצע המלחמה גם אחרי הפסד צורב באחד מקרבותיה רק כדי להשאיר את ידיי נקיות. אני ממשיך להילחם ולחתור לניצחון.

***
כשיצאתי מהישיבה ונכנסתי לפוליטיקה היה ברור לי שאני הולך ללכלך את הידיים. עובר ממגרש תיאורטי של אמת צרופה וחסרת פשרות למגרש יישומי שכולו תמרון במטרה לממש מקסימום מהערכים בסבך המציאות המורכבת ומגבלותיה. הרבה פחות חמים ונעים, הרבה יותר אמיתי ומשפיע. חלק אינהרנטי מהמחיר של זה זה להיות "רצוי לרוב אחיו".

***
בניגוד לכל מיני ספינים ילדותיים, בשלב שאליו הגיע המשא ומתן, אי אפשר היה לעצור את העסקה. גם לא באמצעות איום בהפלת הממשלה.

אולטימטום שלנו היה גורר אולטימטום נגדי של דרעי והחרדים. גם להם יש עמדות וערכים ורבנים, ולשיטתם בהלכות פיקוח נפש כבר מזמן צריך היה ללכת לעסקה ולהציל את החטופים. הם גם לא יכולים להרשות לעצמם למחול על עלבונם ולהידרס תחת אולטימטום של שותפים אחרים.

לנו יש לנתניהו חלופה, ולו זמנית עם רשת ביטחון של השמאל עד למועד מוסכם לבחירות. זאת, כמובן, בתמורה להפסקת המלחמה ונסיגת צה"ל מהרצועה תוך השארת חמאס בעזה בשלביה הנוספים של העסקה.

לחרדים, לעומת זאת, אין לנתניהו חלופה מימין וזה אומר בחירות מידיות. הוא לא היה עושה את זה.

בנוסף, נתניהו לא היה נכנס לעימות חזיתי עם נשיא ארה"ב הנכנס טראמפ. זה גם לא נכון ואפילו מסוכן להפוך את ראש ממשלת ישראל לברווז חלש וצולע, שמצד עצמו רוצה עסקה אבל תלוי לחלוטין בשותפיו מימין ונכנע להם. טראמפ הוא איש של וו'ינרים חזקים ורק איתם הוא אוהב לעשות עסקים. אנחנו לא רוצים אותו תופס את ראש ממשלת ישראל בצד של החלשים שלא שווה להיות בצד שלהם.

וגם: פיצוץ העסקה על ידי נתניהו ברגע האחרון "משיקולים פוליטיים של שרידות הממשלה", בשלב הזה כשכבר ברור שיש עסקה שאפשר לחתום עליה, זה פיצוץ גלקטי שאני לא בטוח שמי שדחף אליו מבין את משמעותו. זה לשים את נתניהו בעימות ישיר וחזיתי עם רוב העם (שלמרבה הצער נכנע לרגש המיידי ותומך בעסקה), עימות שיושב על נקודת כאב אדירה (ומשותפת לכולנו) שהיא כמו חבית אבק שריפה, עימות עם רוב הקואליציה שלו והמפלגה שלו, עם ראשי מערכת הביטחון, עם הנשיא היוצא של ארה"ב, שנשארו לו עוד כמה ימים להעביר לנו על הראש כנקמה החלטות מסוכנות במועצת הביטחון, ועם הנשיא הנכנס שדרש את ההישג הזה מסיבותיו הוא. זה פיצוץ גלקטי בחברה הישראלית והבערה של הרחובות ומשבר חברתי ופוליטי אדיר. אין שום סיכוי בעולם שנתניהו היה עושה את זה ולכן לא ניתן היה לעצור את העסקה.

האמת היא שאני גם לא בטוח שמצד האמת נכון היה לדחוף אותו לשם בכח. אני לא פירומן חסר אחריות שמוכן ללכת עם האמת שלו על עיוור ובכל הכח מול מחירים בלתי נסבלים.

***
עכשיו, אחרי שברור היה שלא ניתן לעצור את העסקה, השאלה שנשארה היא האם לפרוש למרות זאת, פשוט כדי לא להיות חלק ולא לקחת אחריות על החלטה רעה ומסוכנת כזו.

ברמה האישית והאנוכית זה הצעד הנוח והמתבקש ביותר. ידיי נקיות ולא שפכו את הדם הזה. המצפון נקי, וגם כשמחיריה הנוראיים של העסקה יתפוצצו לנו בפנים הרבה אחרי שיסתיימו חגיגות השמחה על החזרת חטופינו, זה לא יהיה על הידיים שלי. סביר גם להניח שאקבל על זה חיבוק מהאנשים הקרובים והיקרים לי. אנחנו אנשים של אידאולוגיה צרופה ומעריכים את מי שעומד עליה ללא פשרות. פשרות שמתחייבות מהצורך לממש את האידאולוגיה בסבך המציאות המורכבת תמיד משאירות טעם פחות טוב בפה וגם קשות יותר להסברה והבנה מנאמנות אידאולוגית מוחלטת שגורמת לנו להרגיש, בצדק, שיש מי שמייצג אותנו נאמנה ואומר בדיוק את מה שאנחנו רוצים לשמוע.

אבל זה חוסר אחריות לאומית – בראי המלחמה, הניצחון והביטחון, ובראי שלל אתגרים והזדמנויות שעומדות על הפרק.

זה לברוח משדה המערכה בעיצומה של המלחמה רק כי הפסדנו באחד הקרבות.

מעבר לסיכונים הגדולים שבשחרור מחבלים, חזרת עזתים לצפון הרצועה וכו', הנזק האסטרטגי הגדול ביותר בעסקה הזו נעוץ בעובדה שהמסר שמהדהד ממנה הוא שחטיפת ישראלים מורידה את מדינת ישראל אל הברכיים. זו סכנה לכל יהודי בכל רחבי העולם. הדרך היחידה לתקן את הנזק הזה ולהפוך את העסקה להפסד טקטי בקרב ולא לתבוסה אסטרטגית במלחמה היא לחזור להילחם עד להשמדת חמאס. לוודא שהמסר שיהדהד מהמלחמה הזו בסופה הוא שמי שחוטף יהודים מת, מושמד, נמחק. גם אם בדרך היו לו ניצחונות טקטיים, בתמונה הכוללת הוא איננו וזה לא משתלם. אם תרצו "צוחק מי שצוחק אחרון".

ובשביל לוודא שזה קורה אנחנו חייבים להישאר בממשלה. בלהבטיח את זה בכל דרך חבריי ואני עסקנו לילות כימים שבוע שעבר ובכך נעסוק גם בהמשך עד שזה יקרה בעזרת השם.

***
בראי המלחמה, מטרת העל היתה ונשארה ניצחון מוחלט על חמאס בעזה. המשך המהלכים המוצלחים שזכו להמון סיעתא דשמיא בשנה האחרונה בכל גזרות הלחימה והביאו להישגים כבירים במחירים אדירים וכואבים. המשך הרוח הגדולה שפיעמה ומפעמת בעם הזה ועמידה על המשמר לבל נמוסס אותה חלילה ונוריד את הדמים המרובים לטמיון. השמדה מוחלטת של חמאס, צבאית אזרחית ושלטונית, הסרת האיום הנשקף מרצועת עזה לעבר אזרחי ישראל לשנים רבות והחזרת כל החטופים.

הפלת הממשלה היתה מביאה בהכרח לעצירת המלחמה. השמאל היה מעניק לנתניהו רשת ביטחון לחודשים ספורים ורק מול התחייבות להמשיך לשלביה הנוספים של העסקה ולסיים את המלחמה ללא השמדת חמאס והפלת שלטונו בעזה. הישארות שלנו בממשלה על תנאי של המשך החתירה לניצחון מעניקה סיכוי גדול להצליח בכך.

העסקה הזו לוקחת אותנו אמנם אחורה מהיעד הזה בצורה רצינית ומערימה קשיים גדולים בפני השגתו במעלה הדרך, אבל לא סותמת עליו את הגולל. לא אם יישארו בקואליציה מי שימשיכו לחתור לשם מבלי לוותר, ויוודאו בכל כוחם שבעזרת השם ורוח העם זה אכן יקרה.

בשביל זה אני נשאר בממשלה. משאיר את חרב האיום על שרידותה תלויה ועומדת לחודשים הבאים. על זה ניהלתי מו"מ עיקש עם רה"מ ואנשיו בימים האחרונים בכדי ליצור וודאות ולעגן את המשך המלחמה ואת ניהולה מכאן והלאה בצורה נכונה יותר שתביא בעזרת השם למימוש מלוא מטרותיה:

– לא עוד "פשיטות" של כניסה ויציאה שעולות לנו בדמים מרובים אלא השתלטות מלאה כל כל שטחי הרצועה וטיהורה השיטתי מקיני הטרור של חמאס.

– ניהול המאמץ ההומניטרי באמצעות ממשל צבאי זמני ובאופן שבו הסיוע לא יגיע לחמאס ולא ישמר את שלטונו. זה אחד המחדלים החמורים ביותר בניהול המלחמה עד כה ובלי לתקן את האיוולת הזו לא נוכל להשמיד את חמאס.

– תפיסת שטח לצורך צריבת תודעת ההפסד אצל האויבים שלנו. ועוד כמה נקודות חשובות שעדיף לא לדבר עליהן כרגע.

– כל אלו מחייבים את החלפת צמרת צה"ל שלמרבה הצער לא יודעת ולא רוצה לממש את ההישג הזה, ועל כך נידרש להרחיב עוד הרבה בהמשך.

מטבע הדברים, אני לא יכול לפרט את כל המרכיבים שהניחו את דעתי במידה רבה של וודאות שלשם אנחנו הולכים. אבל אם חבריי ואני החלטנו להישאר בממשלה למרות הקושי והמחיר, אז תנו אמון שהשתכנענו בכך.

***
הצלחות וכשלונות, ובכלל נכונותן של החלטות, נמדדים לאורך זמן. זה יקח כנראה קצת זמן ויתברר אם צדקנו או טעינו. אני מאמין ומקווה שיתברר שצדקנו. כך היה בעסקה הקודמת ולמול החשש שלא נחזור ללחימה וכך היה גם בהפסקת האש בלבנון למול החשש שההסכם לא יאכף בנחישות.

***
ובמבט יותר רחב, אני מאמין בכל ליבי שבפנינו אתגרים קיומיים דחופים מחד, והזדמנויות היסטוריות אדירות מאידך, שניתן לקדם בשנתיים של ממשלת ימין בגיבוי ממשל טראמפ. אין ספק שהעסקה הזו, והלחץ של טראמפ ללכת עליה, משקפים התחלה ברגל שמאל ומשאירים טעם חמוץ בפה, אבל אפשר וצריך לקוות שזה לא מלמד על ההמשך.

שנתיים ממשלת ימין בגיבוי הנשיא טראמפ וכוורת המינויים שלו, שאם להודות על האמת נראית טובה מידי בכדי להיות אמיתית, יאפשרו בע"ה לשנות את פניו של המזרח התיכון ולבצר את עוצמתה של ישראל לשנים רבות קדימה.

הסרת אמברגו הנשק וכלי ההנדסה והדרישות ההזויות שהטיל עלינו ממשל בידן בתחום ההומניטרי ומגבלות הלחימה יאפשרו לחזור להילחם בעזה בצורה אפקטיבית שתביא לניצחון, הסרת איום הגרעין האיראני וריצוץ ראש התמנון, הורדה מסדר היום לתמיד את סכנת מדינת הטרור הערבית ביהודה ושומרון והחלת ריבונות ישראלית על כל מרחביה, הרחבת מעגל הסכמי אברהם בבריתות מבוססות אינטרסים כלכליים ואזוריים עם פוטנציאל פיתוח אדיר לאזור כולו, וכמובן, שימור ממשלת המחנה הלאומי וברית הציבור המאמין לחיזוק זהותה היהודית של המדינה, תיקון מערכת המשפט – גם אם בפשרות וצעדים מדודים יותר ממה שניסינו לפני המלחמה, שיקום צה"ל ובניין הכח על בסיס תפיסת ביטחון מפוכחת וחזקה הרבה יותר, ועוד משימות רבות שניתן וצריך לקדם בכמעט שנתיים שנותרו לנו עד הבחירות.

הפלת ממשלה, מעבר להפסקה מידית של המלחמה והטבעת חותמת תבוסה על עסקת החטופים, תביא לבחירות שלאחריהן במקרה הטוב נקבל ממשלה דומה לנוכחית בראשות נתניהו, ובמקרה הפחות טוב ממשלת שמאל עם תומכי טרור אויבי ישראל.

***
עם כל הכאב על העסקה הקשה, הלב מתרגש ומצפה לראות את חטופינו חוזרים הביתה בשבועות הקרובים. חובה קדושה זו של החזרת כל חטופינו לביתם מלווה אותי בכל החלטה במהלך ניהול המלחמה. אף עין, כולל אלו של מתנגדי העסקה, לא תישאר יבשה כשנזכה לראות בעזרת ה' בשובם של חטופינו.

***

ומילה אחת לגיבורי האומה – הלוחמים והמפקדים בסדיר ובמילואים, בני המשפחות התומכות שלהם שנושאות בעול בגבורה בעורף, משפחות שכולות שאיבדו במלחמה את היקר להם מכל, פצועי צה"ל ומשפחותיהם – אתם לנגד עיניי תמיד. מעמיסים על שכמי מחויבות עמוקה להמשיך עד הניצחון כדי שמאמציכם ומחיריכם לא יהיו חלילה לשווא. נמשיך לשאת בע"ה רוח גדולה של גבורה ואמונה, מסירות והקרבה מתוך ערבות הדדית ואמונה יוקדת בצדקת הדרך ובחובה להמשיך לצעוד בה בנחישות עד הניצחון.

***
ובעת נעילה ראוי לזכור – אנחנו לא מנהלים את העולם. רק משתדלים לפעול בעולמו של רבוש"ע ולעשות את הטוב ביותר ככל יכולתנו ולפי שיקול דעתנו. לא בטוח שאני צודק. יכול להיות שאני טועה. לא כל האמת אצלי והמציאות והדילמות והניתוחים והערכות המצב והערכים המתנגשים מורכבים מידי בכדי שאפשר יהיה להישבע שמשהו אחד הוא הנכון. אין לי שום טענות כלפי מי שכועס עלי מצד זה או מי שמאוכזב ממני מצד שני. צריך הרבה ענווה מול המציאות ועוד יותר מכך תפילות שהקב"ה יתקן אותנו בעצות טובות מלפניו. זה מה שעניתי לכל מי ששלח לי הודעות חיזוק או ביקורת בשבוע שחלף. אני משתדל ללמוד ולהעמיק, לחשוב ולהתייעץ ולקבל את ההחלטות הטובות ביותר לפי מה שעיניי רואות. בתקווה ותפילה שלא תצא תקלה תחת ידי. מקווה שכיוונתי לרצון השם ועמו גם הפעם.

עם ישראל היקר, נרים ראשנו! נאזור כוחות יחד, נחבק את החטופים שחזרו הביתה, נשמח עם משפחותיהם ויקיריהם, נתבונן במציאות נכוחה ונדע שיש עוד הרבה לתקן אך לא נרפה. נסתער קדימה ונמשיך את הרוח הגדולה המפעמת בכלל ישראל וביחד בעזרת השם ננצח.