-
תשרי מתקרב, ושוב מחירי השכרת הדירות בקראון הייטס מאמירים. המחירים נופלים על כתפי ההורים או על הילדים החוסכים כל השנה בשביל לנסוע לרבי. המצב יוצר התמרמרות רבה בקרב האורחים • האם המצב אכן כה קשה? האם האורחים צריכים לשלם כל כך הרבה? ומה אומרים המארחים ומשכירי הדירות? • מאת: מנחם זיגלבוים, מגזין בית משיח • לכתבה המלאה
אבריימקה אייזנשטיין|י׳ באלול ה׳תשפ״דרוצים להתעדכן ראשונים בכתבות המרתקות ובחשיפות של מגזין 'בית משיח'? הצטרפו לקבוצת העדכונים החדשה של בית משיח בוואטסאפ
מנחם זיגלבוים, מגזין בית משיח
כמו בכל שנה, לקראת תשרי הולכת ומצטיירת תמונה מדאיגה נוכח מחירי הדירות לשכירות בחודש תשרי בשכונת קראון הייטס. המחירים זינקו עוד יותר מבשנים קודמות, ומותירים אלפי אורחים במצוקה ובתסכול עמוק.
התופעה אינה בלעדית בשנה האחרונה, אך הולכת ומחריפה בשנים האחרונות. בעלי דירות ומתווכים מנצלים את הביקוש העצום, ומעלים את המחירים. האורחים והאורחות המבקשים להגיע, מבררים בזהירות לגבי עלויות של שכירת דירה או בייסמנט, ומיד מחשבים בכמה זה יחולק, ומה תהא התוצאה, זאת בנוסף לעלות כרטיסי הטיסות, השהות; כן, וגם שופינג קטן…
ידיעה שהתפרסמה בימים האחרונים כאן במרכז החדשות החב"די – חב"ד אינפו מספרת: "בימים אלה כאשר אלפי תמימים ואנ"ש נערכים לקראת הנסיעה לחודש החגים, יוצאים ראשי ישיבות ועסקני חב"ד בקריאה לבעלי דירות להתחשב במצב ולהציע מחירים הוגנים יותר, בתקווה כי בכוח האחדות ימצא פתרון שיאפשר לאלפי אנ"ש והתמימים לשהות ב'בית חיינו' בחודש השביעי כרצון הרבי".
האם כך הם פני הדברים? האם המצב כה קשה? האם האורחים צריכים לשלם כל כך הרבה? ומה אומרים המארחים על כך?
בשורות הבאות ביקשנו לברר את הנושא לעומק, דיברנו עם הורים מהארץ (רובם לא הסכימו להתראיין בשמם), עם אנשי הארגונים השונים – בשיחות לציטוט ושלא–לציטוט – וכמובן, איך לא, עם ראשי ארגון אש"ל – הכנסת אורחים.
התמונה, כמו תמיד, מקבלת צבע חדש כשהזווית משתנה. עניין של גישה ופוזיציה.
הגענו למצב שאי אפשר עם התשלומים הגבוהים
אין חולק כי הנסיעה לרבי היא חשובה מאין כמותה. ראשית – ההשפעות הגדולות נמצאות אצל הרבי ובמחיצתו. אין זמן מתאים יותר לקבלת השפעות, מאשר חודש השביעי – שבע בגילויים והשפעות–שמים.
הנסיעה לרבי היא מיסודות החסידות, אלא ש'בעלי בתים' לא תמיד יכולים לעזוב את המשפחה בחגים, או את העבודה, ולנסוע הרחק. זה לגמרי לא פשוט. דווקא צעירי הצאן, הנערים והנערות, בשנים אלה בחייהם, בהן אין מחויבות משפחתית – מחד גיסא, וההשפעה נקלטת בכלים רכים של שנות חינוך וצמיחה – מאידך גיסא, הם אלו המתאימים לנסוע למלא את המצברים בחוויות חסידיות לכל השנה, ובעצם לכל החיים.
בעוד בעבר – הנסיעה לרבי הייתה כרוכה בתשלום משכורת של כמה חודשי עבודה, הרי בעשרות השנים האחרונות, הטיסות הפכו למצרך זמין יותר (כן, גם בשנה האחרונה, כאשר המחירים האמירו…) והדור הצעיר מרשה לעצמו לחסוך את הכסף במהלך השנה – ולקיים מצוות עליה לרגל.
הרב אברהם רוזנבלט הוא שליח הרבי בשכונת 'נווה שאנן' בחיפה. כבר בשנה שעברה דיבר בכאב עם כותב השורות על המצב שהולך ומחמיר. בימים האחרונים התקשר שוב, והשיח את אשר על לבו. ההסתכלות שלו היא מזווית של אב השולח את ילדיו אל חצרות קדשנו ב'ירח האיתנים'.
"נוצר מצב, שכדי לשלוח ילד לרבי לחודש תשרי, צריך להיות עשיר", הוא אומר באירוניה. "עלות האירוח מגיעה לסכומים גבוהים, ובמקומות מסוימים היא מגיעה לכאלף דולר אירוח, וזה עוד לפני כרטיס הטיסה ודמי הכיס!…
"זכיתי לעסוק בשליחות של הרבי מלך המשיח בשכונת 'נווה שאנן' בחיפה וחיי מוקדשים לכך. בחרתי בשליחות במקום לצאת להתפרנס ברווח במקצועות חופשיים שיש בשוק. מכיוון שכך, נוצר צורך לפרוס את הסכום לשלושה תשלומים. לא ביקשתי הנחה, אבל כן פריסה נוחה יותר. קיבלתי תשובה שלילית. 'הכול מזומן, איננו נותנים בתשלומים'. רק לאחר שדחקתי שוב ושוב, נעניתי, לא לפני שנאמר לי 'אף אחד לא מבקש מאתנו תשלומים'…
"צריך לזכור שתשרי מגיע אחרי חופשת הקיץ. שילמנו במיטב כספנו לישיבת קיץ, לקעמפים, עלויות הצטיידות ושכר לימוד לקראת השנה החדשה. כדי לשלוח כעת ילד או ילדה לרבי לחודש תשרי – צריך לשלם 1300 דולר עבור כרטיס טיסה, דמי כיס 200 דולר, ו–400 דולרים (במקרה הטוב) עבור הדירה ששכרה הישיבה לתשרי. בסך הכול כשבעת–אלפים ₪ לילד אחד ולחודש אחד! (עוד לא הזכרנו את הבית עצמו שזקוק לכסף יותר מן הרגיל בחודש החגים)".
אתה סבור שמישהו 'עושה קופה' על חשבון המשפחות או הבחורים והבחורות הצעירים?
"חלילה! אינני טוען שמישהו עושק את ההורים. אני יודע שהעלויות הן גבוהות. אם בעבר היה אפשר לשכור דירה או בייסמנט בסכום נורמלי, הרי שהיום הסכום הוא פי שלושה ופי ארבעה, אם לא יותר מכך. אף ארגון לא לוקח מההורים יותר ממה שצריך, אבל המצב הופך להיות בלתי אפשרי…
מצד שני – יש שיגידו 'אז שלא יסעו'. ברור שטיעון כזה הוא מעוות הן מבחינה חסידית והן מבחינה יהודית. בעבר נסיעה לרבי לחודש החגים הייתה יסוד בחסידות – ואולם בדורנו, דור השביעי, הנסיעה הפכה ל'מוצר צריכה בסיסי שאי אפשר בלעדיו'. על מה נגדל את הילדים? נסתפק בוידאו ובסיפורים? הרי תשרי עצמו זועק 'רבי'! בעשרות השנים האחרונות, אלפים מהדור הצעיר לא מכירים תשרי זולת תשרי אצל הרבי. אז כן, אתאמץ ואשיג חמש מאות דולר נוספים כדי שהילדים יידעו מהו תשרי חסידי אצל הרבי, אבל עדיין הטענה עומדת בעינה והיא נוקבת: כמה השיעור שאפשר לגבות?!
אני מקפיד שלא לדבר נגד מישהו, או נגד ארגון ספציפי – אלא על עצם התופעה. אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולומר שגם בשנים עברו, רק מעטים, אחד מעיר ושניים מקהילה, נסעו לרבי. הדור של היום כבר התרגל לנסוע בהמוניו לרבי, ואין לי ספק כי זה גם הרצון של הרבי".
הבעיה לדעתך היא רק בנקודה הזאת?
"ממש לא!" אומר הרב רוזנבלט, והכאב נשמע היטב בקולו. "זה באירוח של תשרי, בקייטנות, או בארגונים שונים ומבורכים. כדי להצטרף יש להירשם דרך אינטרנט, יש קוד ותשלם באשראי. אין אפילו עם מי לדבר. נגמרו הימים בהם אפשר היה לפנות, לדבר על לב המארגנים, לבקש הנחה, לפרוס לתשלומים וכדומה. לא שילמת? דבר אל הקיר, ותשאר בחוץ!
"אנחנו מתפרנסים מעיסוקי כשליח ומעבודתה של רעייתי כמורה וסגנית–מנהלת. רק לאחרונה בימות הקיץ עמלתי על קייטנת קיץ לילדי שכונת 'נווה שאנן'. אני נאבק לממן קייטנות, ועם זאת לסייע למקורבים כדי להכניס כמה שיותר ילדים לאווירה של תורה. יש משפחות שלא היה די בידם לשלם את עלות הקייטנה, ועשיתי מאמץ והכנסתי את כולם. האם הרבי התיר לי להשאיר ילד מחוץ לקייטנה חסידית לאורך קיץ שלם רק בגלל קושי כספי? חלילה! אלו החיים שלנו, חיי חסידים.
"כלפי 'חוץ' לכולנו יש אחריות – אבל בתוך הקהילה שלנו, המצב לא כזה. להיפך, המצב הולך ומחיר".
מה אתה מבקש בעצם?
"אינני רוצה חלילה לעורר מלחמה, אבל אני כן מבקש להציף את הנושא. במקום שנעודד את ה'נפלינו', לפתוח את השורות ולהכניס כמה שיותר ילדים לאווירה, אנחנו הופכים את היוצרות והורסים דורות בהם נתינה, קהילה, חיבור ואכפתיות זה לזה היו יסוד בחיי משפחת החסידים.
"אומר לך בכנות", אומר הרב רוזנבלט באמת יוקדת: "בסופו של דבר כולנו משלמים כמה שדורשים מאתנו. אין לנו באמת הרבה ברירה. אבל דומה שיש אנשים המנצלים את הרצון להגיע לרבי בכל מקרה, והם עושים הכול כדי להרוויח פי כמה. נגמר העידן שבו יהודי הסתפק ברווח סביר. היום אנשים הם בעלי תיאבון גדול ורעב שלא נגמר…"
היום זה לא אתמול
הרב אברהם רייניץ, תושב קראון הייטס, ישראלי במקור, פותח צוהר לנעשה בתוככי השכונה. הרב רייניץ הוא אורח לשעבר ומארח כיום. הוא מכיר מקרוב את שני צידי המתרס.
""הרבי מלך המשיח חינך אותנו לקבל את האורחים שלו. ואכן, לאורך השנים כולם אירחו, וזה היה חלק מה–DNA של תושבי קראון הייטס. בשלב מסוים דברים החלו להאט, ופחות תושבים יכולים לארח בחינם לחודש שלם".
מה גרם לשינוי?
"שילוב של שני פרמטרים. האשמה המרכזית, היא העלייה התלולה של מחירי הדירות בקראון הייטס. אם לפני 25 שנה היה אפשר לקנות בית ב–200,000 דולר, היום בית כזה שווה 2,000,000 דולר. כפול עשר. את המשכורות לא הכפילו כפול עשר, ורוכשי הבתים מוצאים עצמם עם משכנתא של 10–15 אלף דולר בחודש. התשלום כמובן קשה להם מאוד.
"כעת תוסיף את הפרמטר השני, שאותו תושב שנאנק תחת עול המשכנתא, שומע ששכן אחד משכיר שני חדרים בבית, ובכך משלם אלפיים דולר מתוך המשכנתא החודשית; שכן שני בכלל עוזב את הבית שלו לכל התשרי, ועם התשלום שהוא מקבל מהאורחים הוא מכסה את כל המשכנתא החודשית בסך 15 אלף דולר…
"הוא עושה 'אחד ועוד אחד' ואומר לעצמו, אם האורחים מוכנים לשלם את המחירים האלה, למה לכרוע תחת עול המשכנתא? הרי חודש תשרי מרובה במועדות ומרובה בהוצאות, ואז הוא אומר לעצמו: 'הנה, יש לי הזדמנות להוריד מעצמי קצת מהעול המעיק של כל השנה'. קשה לבוא אליו כעת ולבקש ממנו 'תפתח את הבית שלך בחינם עבור האורחים'
"מעבר לעובדה שמחירי הדירות והמשכנתאות עלו מאוד בשנים האחרונות, הרי גם יוקר המחיה האמיר וטיפס גבוה! זו גם נקודה שגורמת לאדם שמחזיק בחדר מיותר, להשכיר אותו כדי 'לסגור את החודש'!
"יחד עם זאת, אני רוצה להדגיש שני דברים: א. גם אלו שמשכירים בתשרי, רובם לא הפכו את העניין לביזנס, והם עדיין מארחים בחינם לתקופות קצרות לאורך השנה. ב. ב"ה יש עדיין משפחות רבות הפותחות את ביתן לפני האורחים גם בחודש תשרי.
"ונקודה נוספת, לא פחות חשובה, המאירה את הדמות האמיתית של תושבי קראון הייטס – גם מי שמשכיר חדרים או בתים לאורחים, וגם מי שרוצה אך לא יכול לארח לשינה – כמעט כולם מזמינים את האורחים לסעודות שבת מלאות! יש המזמינים אורחים בודדים, ויש שמקבלים לביתם עשרות אורחים לסעודות שבת. אם דיברנו על יוקר המחיה, אז רק האירוח הזה לסעודות שבת יכול לעלות למארחים סך של אלפי דולרים במהלך חודש תשרי, וכולם עושים זאת בשמחה, כיוון שהם מייקרים ואוהבים את 'אורחי המלך'".
איך זה אצלך כאורח בעבר ומארח כיום?
"ראשית – סיפוק עצום לזכות להיות בצד הנותן. בשנים עברו היינו יכולים לארח אורחים רבים, אך עם השנים המשפחה גדלה והתרחבה ב"ה, וכבר אין מקום. עם כל זה, בתשרי הקרוב יהיו אצלנו שתי אורחות לכל החודש. נכון שהן אחייניות שלנו, אבל עדיין אורחות…
"ככה זה עם משפחות גדולות וותיקות, שאירחו בעבר, ועם השנים המקום הפנוי בביתן הלך והצטמצם.
"באשר למשפחות צעירות או זוגות צעירים – גם הם מושפעים ממחירי הדירות, ולכתחילה לא שוכרים בית עם חדרים מיותרים. שוכרים בדיוק מה שצריכים למשפחה הגרעינית, וכאשר מגיע תשרי – פשוט אין מקום לאורחים…
"כך או כך, מלאי הדירות שיש בהן חדרים פנויים, ירד תלולות."נקודה נוספת שחשוב להכיר מקרוב (או מרחוק…): הדור של היום השתנה. ילדיי התרגלו להכנסת אורחים, ב"ה, וכשמגיעים אורחים, הם מצטופפים בשמחה רבה כמה בחדר. אבל יש ילדים בדור של היום, שלא מוכנים לקבל את זה כך. אם יש חדר פנוי בבית, הם רוצים את החדר הזה בשבילם… עבור האורחים מדובר בחודש אחד בשנה, אבל עבור תושבי קראון הייטס האורחים נמצאים לאורך כל השנה, והם רוצים חיים נורמליים מבלי להצטופף חמישה בחדר".
מאחורי הקלעים של האירוח
אי אפשר שלא להרחיב את היריעה עם מנהל ארגון 'הכנסת אורחים', הרב מנחם מענדל הכהן הנדל. לראשונה הוא מתייחס באומץ מול הטענות הרבות, ומספק הצצה אל מאחורי הקלעים של אירוח אלפי האורחים.
בתשרי תשנ"ה – לפני בדיוק 30 שנה – הרב הנדל יחד עם כמה מידידיו התמימים חיילי בית דוד, לקחו על עצמם את הזכות לקבל את פני האורחים של הרבי מה"מ. מנהל ארגון 'הכנסת אורחים' הוותיק והנודע הרב משה ירוסלבסקי נפטר שבעה חודשים קודם לכן. בנוסף לכך, תשרי תשנ"ה – זמן קצר לאחר ג' תמוז – אופיין בבלבול עצום לראשונה בליובאוויטש: האם יבואו אורחים? מי בכלל ירצה לבוא כעת כשלא רואים את הרבי? ואם יבואו, מי יארח אותם?!
הרב הנדל קפץ למים ופתח מחדש את ארגון 'הכנסת אורחים' בהסכמתו ובברכתו של בנו הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, רבה של שכונת נחלת הר חב"ד. אבל באמת, זה לא היה פשוט. הוא לא עבר 'חניכה' מוקדמת, לא קיבל הדרכה איך הדברים עובדים. הוא אפילו לא ידע לכמה אורחים להתכונן…
בבת אחת הכל נפל על שכמו: ארוחות בוקר, צהריים וערב, סעודות חג ושבת. השגת בתים ודירות, מזרונים, כלי מיטה ועוד אלף ואחת פרטים שצריכים לספק לאורחים.
ברגעים הכי קשים ומתסכלים (והיו רבים כאלה) הרב הנדל זכר את היחס המיוחד שהעניק הרבי לאורחים שלו, וידע כי זו זכות לארח את האורחים האישיים של המלך. הוא גם ידע כי המשך הפעלת הארגון, תעודד את אנ"ש והתמימים להמשיך לנהור לחודש החגים לחצרות קדשנו, בידיעה כי יהיה להם מקום להניח בו את ראשם, ומקום לאכול ולשבוע – וזה החשוב מכל. כי באמת, איפה חסיד צריך להיות בתשרי אם לא אצל הרבי?!בשלושים השנים האחרונות, זרמו מים רבים בבריכת התשליך של 770… המפעל גדל והתעצם, נורמות השתנו, היוקר האמיר, השכונה גדלה, אופי האנשים השתנה, גם כמות המשפחות. קראון הייטס של היום רחוקה מרחק שנות אור מקראון הייטס של לפני שלושים שנה.
"המצב אכן השתנה לגמרי", מסכים איתי הרב הנדל. "נתחיל בכמות האנשים שהגיעה לרבי, שהשתנתה לחלוטין במשך השנים. התחלנו עם מאות וכיום אנחנו מגיעים לאלפים.
גם אופי האירוח השתנה – לפני ג' תמוז האורחים שהגיעו התבססו בעיקר על קרובי משפחה תושבי השכונה. אלה שלא היה להם היכן להיות – חשבו חמש פעמים אם להגיע… הרב משה ירוסלבסקי עשה מאמץ לסדר כמה מאות מקומות לאורחים, לא יותר מכך. היום מדובר באלפים.
אתה זוכר את ההתחלה?
בוודאי! אחרי ג' תמוז הייתה מלחמה סמויה בין האסכולה שח"ו הכל נגמר, ו'מה שהיה לא יהיה עוד', לבין האמונה הטהורה כי הכל ממשיך כרגיל. בין השאר זה התבטא בכך – האם להמשיך להגיע לרבי או לא?! אנחנו נאבקנו לעודד את המשך התופעה, מה שמהווה ביטוי ישיר של האמונה, שכן אחת מדרכי ההתקשרות לרבי – זו הנסיעה לרבי בגשמיות, שמחזקת את הקשר הפנימי והנפשי בין החסיד אל הרבי.
כשנמצאים פה, מקבלים חיות עצומה לכל השנה, כי הרבי פה! רואים זאת במוחש, ולכן אלפים נאבקים להגיע לכאן כל שנה מחדש.
ההתחלה הייתה קשה יותר או קלה מכפי שזה כיום?
בהתחלה באמת עבדנו קשה; כל דבר שהשגנו, היה למעלה מדרך הטבע לגמרי. לקחנו על עצמנו אחריות כבדה. מצד שני, לא היה אז אף אחד שהפריע… כל תושב בשכונה שרצה להשכיר דירה או בית, פנה אלינו. היינו מתמקחים כדי לקבל את הבית במחיר הכי סביר שאפשר, וכך עמדנו בכבוד במשימה.
במשך השנים, כמות האורחים הלכה וגדלה ב"ה, ובאופן טבעי, היה צריך יותר מקום, וממילא להתפשר ברמת התנאים. נוצר מצב שאמנם האורחים התקבלו ללא תשלום, אבל לא פעם גם ספגנו טענות קשות.
אמרתי פעם למישהו, שעל האירוח החינמי בתשרי לא שמעתי אף פעם את המילה 'תודה', אבל דווקא על הכנסת אורחים בבניין אש"ל הכרוכה בתשלום, אני שומע כל הזמן 'תודה רבה'…
לאורך עשרות שנים אורחים התרגלו שמגיעים לרבי והכול חינם. אבל כמות האורחים גדלה, והיינו צריכים להתפשר על איכות הדירות.
עם הזמן נכנסו לתמונה ארגונים נוספים שהחליטו כי הם רוצים להטיב את תנאי המחיה של האורחים, ונימוקם עמם: האורחים מוכנים לשלם בהתאם. על כל דירה שביקשנו לשכור, הם שילמו פי שניים. כך נוצרה תחרות ללא מונופול, והמשכירים ראו כי טוב – והחלו להעלות את המחירים. בהתחלה זה היה לטובת האורחים, לכאורה, אבל ככל שהמחירים עלו, המחירים התחילו להיות בלתי אפשריים, כפי שאנו רואים כיום.
הבנתי שהדבר קשור למחירי הדירות בשכונה בפרט, ובאמריקה כולה, שעלו מאוד בשנים האחרונות…
זה בהחלט נכון. המחירים בקראון הייטס עלו והמשכנתאות מכבידות. אדם שקנה בית בשכונה וצריך לשלם משכנתא, זה לא בערך למחיר שהיה משלם לפני עשר שנים. אם אדם משלם משכנתא חמשת אלפים דולר חודשיים לדירה, או חמש–עשרה אלף דולר לבית, הוא לא ישכיר לך את הבית בשלושת–אלפים… זה הרבה כסף.
נקודה נוספת שלא נעים לדבר עליה, אבל היא חשובה: היו אורחים שהגיעו והתנהגו בחוסר אחריות כלפי בעל הבית, אם זה בניקיון, אם בשמירה על הרכוש, או השארת דירות פתוחות לרווחה, וכדומה… הללו החליטו לסגור את הבתים שלהם בפני האורחים.
היו שנים ששכרנו דירות ובייסמנטים, אך למרבה הכאב היו הלשנות שבגללן היינו צריכים למצוא מהרגע להרגע מקומות חלופיים לעשרות בחורים! לאחרונה ההלשנות כבר לא קיימות ברוך ה', אבל ההשלכות של זה גורמות לנזקים עד עצם היום הזה, כמו שכנים כועסים וכדומה.
חלוקת אחריות מחודשת
לאור הנסיבות האמורות, היכולת לשכור דירות או בתים בשכונה במחירים סבירים, הלכה ופחתה. היה צריך לרבע את המעגל או לחשוב מחדש.
ואכן, בשנים האחרונות ראשי אש"ל – הכנסת אורחים, חוללו שינוי מהותי בנושא השכנת האורחים, בעיקר הבחורים.
בעקבות שוק הדירות שנפרץ לכל המרבה במחיר, המחירים הלכו והאמירו. כיוון שכך, הוחלט להעביר את אחריות הדיור להנהלות הישיבות. "ממילא אתם דואגים לבחורים כל השנה, תדאגו להם גם בחודש הזה", אומר הרב הנדל.
"אנחנו ממשיכים לדאוג לכל האורחים לארוחות מלאות בחינם, לאורך כל החודש, ובמקביל עוזרים לישיבות באספקת מיטות, מזרנים ועוד; כל זאת לצד מערך אירוח רוחני הכולל הדפסת אלפי חוברות לימוד, ועוד ועוד"
"גם בתחום הדירות, אנחנו לא עזבנו את התחום לגמרי, ואדרבא עוזרים לישיבות בהשגת הדירות; אבל האחריות להשיג בתים ודירות לשינה, מוטלת על הנהלות הישיבות.
"עד ג' תמוז, לא הייתה ישיבה ששלחה בחורים לתשרי ללא השגחה של צוות מהישיבה. לאחר ג' תמוז, ראשי אש"ל לקחו על עצמם את האחריות. הם מדפיסים קבצי לימוד ומארגנים סדרי לימוד לאורך החודש כולו. עם זאת, תמיד ביקשנו והתחננו להנהלות הישיבות: שילחו צוות וקחו אחריות! אינו דומה המצב כאשר מגיעה נציגות של ההנהלה, לבין זה שבחורים משגיחים על עצמם…
"ואכן, במשך השנים ראינו את ההבדל הגדול בין תלמידי ישיבות שהושגחו על ידי צוות ההנהלה, לבין אלו שלא שלחו אף אחד… כיום, ברוך ה', הישיבות לוקחות אחריות, והמצב הרבה יותר טוב.
"עצם העובדה שהאחריות הועברה להנהלות הישיבות, גרם לשינוי מבורך", אומר הרב הנדל. "הישיבות הרגישו אחריות גדולה יותר לדאוג לבחורים. לישיבה קל יותר להשיג דירה או שתיים ולשכן בה את הבחורים שלה, מאשר שהכנסת אורחים תמצא מאה דירות בימים בהם אין כמעט דירות פנויות. גם בעלי הבתים המשכירים יותר שמחים כאשר הבחורים נמצאים תחת השגחה.
"לאחר שהישיבות נחשפות לקושי של השגת הדירות, הם מלאי הערכה למאמץ והעזרה שאש"ל מספק להם, כמו גם הבנה עד כמה גדולה הייתה הפעילות של אש"ל במשך למעלה מחצי יובל שנים.
ומה מבחינת הכספים?
המחירים, כמובן, נופלים על הבחורים האורחים… ההנהלות של הישיבות מחלקות את עלות ההשכרה בין כל הבחורים, וזה יוצא מחיר סביר – כ–250 עד 350 דולר לחודש לכל בחור. זה מחיר בהחלט סביר בתנאים של היום.
אז מה הבעיה?
הבעיה שיש שהתרגלו לאורך השנים שלא לשלם על היותם אורחים, ופתאום הם צריכים לשלם…
אני רוצה לסבר את האוזן הישראלית כדי שיבינו מה באמת קורה פה מבחינה כלכלית: היום אי אפשר לקנות בקראון הייטס לחם או אפילו בייגל קטן לארוחת בוקר קלה בפחות מחמש–שבע דולר, וכבר אינני מדבר על ארוחה שלמה. המחירים גבוהים. אורחים שנמצאים פה חודש שלם, יעשו לבד את החשבון סביב עלויות האירוח המגיעות לעשרות אלפי דולרים רק עבור מזון.
שכונת קראון הייטס כשלעצמה מאירה פניה לאורחים, ומאות משפחות מארחות מדי שבת וחג עשרות בחורים ובחורות לסעודות. משפחות רבות מוציאות בחודש תשרי אלפי ועשרות–אלפי דולר בשביל להאכיל את האורחים. אחת מנשות השכונה אמרה לי פעם: האורחים מוציאים אלף דולר על כרטיס טיסה, אבל אני מוציאה בחודש הזה 15 אלף דולר עבורם…
את הסכום הזה צריך להכפיל בהוצאות של ארגון אש"ל המגיעות ללמעלה ממיליון דולר! ישנם אורחים שמגיעים מהארץ, ופעמים רבות הם לא יודעים היכן יאכלו והיכן ישנו, אבל הם מגיעים – וברוכים הבאים. הם מקבלים ארוחות מלאות לכל אורך החודש בשלושה חדרי אוכל נפרדים – לגברים, לנשים, ולמשפחות. רק 'לפתוח את תשרי' עולה לאש"ל רבע מיליון דולר. לאורך החודש מוציאים לאורחים כמויות אדירות של אוכל; הון תועפות, ועם זאת יש אנשים שעדיין לא מרוצים…
אנחנו מצידנו עושים כל מאמץ להשביע את רצון האורחים, שכן אנחנו מרגישים שלוחים של הרבי כדי שלאורחים יהיה הכי טוב והכי בזול, אפילו בחינם, העיקר שיגיעו לרבי. אנחנו לוקחים רק 50 דולר סמליים כדמי הרשמה, בשביל הסדר הטוב.
זה בנוגע לאוכל, אך לגבי הדירות, הגענו למצב שאיננו יכולים לספק עוד. אמרנו לישיבות ולארגונים השונים: השוק נפתח (או נפרץ) לרווחה; מעתה תסתדרו לבד; אנחנו נעזור במה שנוכל. ב"ה, רובם ככולם מצליחים להסתדר בכוחות עצמם.
מה המסר שאתה רוצה להעביר לאורחים?
קודם כל, למרות כל הקשיים הכלכליים, אנו ממשיכים לארח אתכם בשמחה, כי הרבי רוצה אתכם כאן! תמשיכו להגיע, כי בנפשנו הדבר! ובסופו של דבר, כך ראיתי כל השנים, הרבי דואג לכל מי שמגיע אליו.
"האמת היא, שהבעייה הקשה היא לא המחירים, אלא המקומות, ויותר נכון – המחסור במקומות. כל עוד אפשר לפתור את הבעייה עם כמה דולרים, זה פתיר. אבל כאשר אין מקום, זו בעייה אמיתית. לכן, צריכים להודות לה' שלמרות שמגיעים לכאן אלפים רבים – מצליחים למצוא מקום לכולם, וכל שנה זה נס חדש.
"ובקשר למחירים – חשוב לדעת שהמארחים לא סוחטים את הבחורים או את הארגונים (גם אם יש בודדים שיוצאים מן הכלל). מי שמגיע מבחוץ צריך פשוט להבין את התמונה הכוללת. לכן, אין צורך בקמפיין הפחדות ואזהרות שהמחירים בשמים וכו', מה שעלול חלילה לגרום לאנשים שלא להגיע לרבי מלך המשיח.
"מאידך גיסא – מדובר כאן על חודש שלם בו האורחים והאורחות מקבלים אכילה, שתייה ולינה. ראוי לזכור כי גם אם היו נשארים בארץ ישראל, היו להם עלויות מחיה וכל השאר. אפשר להתמקח על מחיר, לנסות להוריד וכו', אבל חשוב להגיע לרבי, ולהגיע בשמחה, ולא להרגיש 'נסחטים'. גם פה בשכונה אנשים צריכים לחיות…
"לפני עשרות שנים, כאשר כרטיס הטיסה היה עולה סכום של כמה משכורות – אף אחד לא עשה קמפיין נגד חברות התעופה… ידעו שזה המחיר, ובכל זאת הגיעו, כי היו מוכנים לשלם על ההתקשרות לרבי. אז היום, שמחירי הטיסה ירדו לחצי או לרבע משכורת – אפשר לספוג גם את התשלום הנוסף עבור האירוח, העיקר שמגיעים לרבי. ואגב, אורחים ממדינות אחרות – כמו אירופה ודרום אמריקה – מקבלים את זה באופן הכי טבעי.
"ולכל אלו שלא יכולים לבוא בגופם ל–770, אנו מציעים להם להיות שותפים באירוח האורחים של הרבי. למרות השינוי במערך הלינה – אנחנו ממשיכים לתת לאלפי האורחים ארוחות מלאות, לאורך כל ימי החודש, חינם אין כסף. מדובר בשלושה חדרי–אוכל גדולים, שהפעלתם עולה כמיליון דולר. מי שתורם, הופך להיות שותף ישיר לעשייה הזאת, ובוודאי מקבל את ברכותיו המיוחדות של הרבי מלך המשיח לכל העוסקים בהכנסת האורחים בתשרי.
"בעזרת ה' שזכות האירוח תעבור בקרוב לתושבי ירושלים עיר הקודש, קרית מלך רב, בהתגלות הרבי מלך המשיח שליט"א.
תגיות: מגזין בית משיח, מנחם זיגלבוים, תשרי בליובאוויטש תשפ"ה