-
כפי שבוודאי ניחשתם מהכותרת, הטור יעסוק הפעם בשיר מזרחי – כל עוד מביאים בחשבון שהיידיש המדוברת בפי רבותינו מקורה במזרח אירופה. ניגון מזרחי מסוג זה יעלה הפעם על שולחן מלכים • כינוס השלוחים מביא אותו – ובצדק – גל הוקרה והערצה לעבודת השלוחים בעולם. כל חסיד חב"ד באשר הוא מעלה על ראש שמחתו בימים אלה – את האהבה של הרבי לשומרי פקודיו לעשותם ומקיימי שליחותו • א. אברהם בטור מיוחד לרגל כינוס השלוחים העולמי • לקריאה
חב"ד אינפו|כ״ח במרחשוון ה׳תשע״חא. אברהם
כפי שבוודאי ניחשתם מהכותרת, הטור יעסוק הפעם בשיר מזרחי – כל עוד מביאים בחשבון שהיידיש המדוברת בפי רבותינו מקורה במזרח אירופה. ניגון מזרחי מסוג זה יעלה הפעם על שולחן מלכים.
כינוס השלוחים מביא אותו – ובצדק – גל הוקרה והערצה לעבודת השלוחים בעולם. כל חסיד חב"ד באשר הוא מעלה על ראש שמחתו בימים אלה – את האהבה של הרבי לשומרי פקודיו לעשותם ומקיימי שליחותו, ובמילא – את החשק לעסוק בפועל בשליחות הרבי, אם ב"משרה מלאה" בכל עתותיו וימיו, ועל כל פנים – בשעותיו הפנויות, ביציאה למבצעים. זאת בנוסף לשותפות בממונו כ"זבולון" התומך ב"יששכר"; לא כתחליף חלילה לעיסוק האישי בפועל במבצעיו הקדושים של הרבי, אלא מזה ומזה אל תנח ידיך, וכל המרבה בשניהם הרי זה משובח.
אי אפשר להמנע מתחושה זו, כאשר רואים מסה אדירה של שלוחים – שעל כתפיו של כל אחד מהם, רובצת מעמסה כבדה של ניהול מוסדות וגיוס כספים ודאגה לאוכל כשר וחינוך הילדים; איש איש בהתאם למידת הקשיים וה"חוצה" המיוחד בו הוא עוסק. במילים אחרות: מעגל חיים שלם שכל כולו מבוקר ועד ערב הוא "לעשות נחת לרבי", ולא כ"תעשיית חמוצים" חלילה, אלא בלהט ובשמחה מגודל הזכות. והמחשבה הטבעית היא: הרי זה צריך להיות עולמנו שלנו.
כדרכם של חסידים – את הרגשות והתחושות הללו מבטאים "מארשים" ושירי שמחה שונים, שעונתם העיקרית היא סביב כינוס השלוחים. קטעי וידאו ובהם ביצועים מרהיבים של שירי השלוחים חודרים את חומות ההגנה הרשתיות, וחודרות למחשביהם של אנשי שלומנו. יפה מאוד. אלא שאחד השירים הפופולריים ביותר, מעיד על כותבו שהאינטרנט שלו עובד מאוד לאט, וטרם הספיקו לרדת אצלו העדכונים משנות הנוני"ם. בכינוס השלוחים תשנ"ב החתים הרבי את כולנו על "הוראת קבע": לקבל פני משיח צדקנו כעבודה העיקרית כיום, ובבאנקעט הכינוס בשנת תשנ"ג הואיל הרבי אף להשתתף באופן חריג ולאשר מהו המסר המוביל הראוי בעיניו. ברור איפוא, שהדבר צריך למצוא ביטוי מפורש ומורחב במארש המלווה את השלוחים בדרכם למשימה זו.
אשר על כן, יוצג כאן נוסח מעודכן של הניגון, ביידיש, ולצדו תרגום חפשי – שלא נכתב למטרת שירה אלא רק להבנת הנוסח היידי, שאותו ורק אותו שרים:
מִיר זייַנֶען דִי שְלוּחִים פוּן רֶבִּי'ן > אנו שלוחי הרבי
אִיבֶּערְגֶעגֶעבְּן מִיטְ'ן גאַנצְן לֶעבּן > מסורים אליו בכל חיינו
גֶעפִינֶען זִיך אִין אַלֶע שְׁטֶעט > נמצאים בכל מקום
אִין אַלֶע עֶקְן פוּן דֶער ווֶעלְט > בכל פינות העולם
מִיר זייַנֶען דִי שְלוּחִים פוּן רֶבִּי'ן > אנו שלוחי הרבי
אַלֶע יאָרְן דֶער רֶעבֶּע אוּנְז גִילֶערְנְט > כל השנים הרבי לימד
אַז שְלִיח אִיז קֵיינְמאָל נִיט עֶלֶענְט > שליח לעולם אינו לבד
פאַרשְׁפְּרֵייטְן אִידִישְׁקַיייט > להפיץ יהדות
נִיט שְׁרֶעקְן זיך פוּן שְׁווֶערִיקַייט > לא ניבהל משום קשיים
מִיר זייַנֶען דִי שְלוּחִים פוּן רֶבִּי'ן > אנו שלוחי הרבי
מִבְצע מָשִׁיח טאָן אִין קאָך > במבצע משיח נעסוק בלהט
"יְחִי אַדוֹנֵנוּ" שְׁרַייֶען הוֹיְךְ > יחי אדוננו נכריז בקול
מִיר זייַנֶען דִי שְלוּחִים פוּן רֶבִּי'ן > אנו שלוחי הרבי
לְתַקֵן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שִׁין-דַלֶד-יוּד > לתקן עולם במלכות ש-ד-י
ווַייל אָט אָט משיח קוּמְט > כי הנה זה משיח בא
מִיט חוֹמְרִיוּת נִיט זַיין פאַרהאַווֶעט > בחומריות לא לשקוע
אוּן מִבְצָעִים נאָר גִיפְּראַווֶעט > רק מבצעים לעשות
מִיר זייַנֶען דִי שְלוּחִים פוּן רֶבִּי'ן > אנו שלוחי הרבי
בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ
דער רֶעבֶּע שליט"א מְשִׁיח צִדְקֵנוּ
מִיר זייַנֶען דִי שְלוּחִים פוּן רֶבִּי'ן
* * *
ודאתינן לרצועת השמעה זו, מן הראוי לתקן עוד עוול היסטורי שנעשה בתרגום העברי לשיר "שלוחי אדוננו, טוּ בְּרִינְג משיח צדקנו". אין בו אמנם עוול כלפי המסר המשיחי שבמקור, ואולי אף מדגיש אותו יותר במידת מה; אך התרגום עצמו, איך לומר מבלי להעליב אף אחד, קצת מצ'וקמק. חסרה בו סערת הקרב ורוח הניצחון המאפיינת את השיר המקורי. גם התאמת המילים לקצב השיר סוחבת רגל, והשיר "לא מתגלגל על הלשון" כמו שצריך. גם "גירסת חרקוב" שניסתה לערוך מקצה שיפורים סובלת מליקויים דומים.
כמדומני שאת הנוסח דלקמן כבר פרסמתי בעבר, אך עדיין המוכר והמושר (שלא מדעת?) הוא הנוסח הפותח באון ומסתיים בחלום (אולי בשל שילובו בכמה חוברות "ברכת המזון" עם ניגוני חב"ד. בקליפ הנפוץ הבחינו בבעייתיות, ודילגו בעברית על הבית הראשון). בשעתו התבטאה הרבנית חנה ע"ה, על השיר "ופרצת" – שלאחר כמה ניסויים עם ניגונים שונים, הרי הניגון שהתקבל בסוף ומושר עד ימינו "ס'הערט זיך ופרצת" – "נשמע ופרצת". אמור מעתה, שהצדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להתנגן; ומתבקש שגם ממארש הנצחון של השלוחים "ס'הערט זיך נצחון".
הנה בבקשה:
מסעווען סעוונטי נצעד עם מארש, לנצחון ללא חשש!
מארבע כנפות תשמע שירה, ארץ אחר ארץ נכבוש בסערה!
שלוחי אדוננו, להביא משיח צדקנו!
את הגלות ננצח מיד, למנצחים הידד!
הלו! שמעתם שם בתעשיית המוזיקה? תרימו את הכפפה ותוציאו קליפ מעודכן. ואם כבר אז כבר – להכניס אַ בפירוש'ע יחי אדוננו, משולב בקטעי וידאו אקטואליים. נראה שהדבר יתרום רבות לכך שאכן "נתעורר מן החלום" ונזנק לתוך קבלת פני משיח צדקנו – הן כשליחות לחיים, והן כמציאות בחיים, ללא הפסק בינתיים.
אם מְבַצעי השיר יתקשו לשינוי, נציע להם לעשות את מה שהאגדה מספרת על ה"בעלי המנגנים" בהופעות "ערבי חב"ד" הידועים של מקהלת ניח"ח בארץ הקודש: המנצח הרב מרטון ע"ה מצא אותם מאחרי הקלעים, רגע לפני תחילת ההופעה, כשבידם בקבוק משקה שבעבר הקרוב היה מלא. הוא נחרד כיצד יוכל הסולן לשמור על קצב ותיאום כשהוא חכלילי עיניים מיין?! אך בדיעבד התברר שאז יצאו הביצועים הכי טובים.
לא לחינם קוראים השנה בשבת של כינוס השלוחים "ויבא לו יין וישת". מעניין: בבקשת יצחק המקורית לא מוזכר שום דבר בנוגע לשתיה, וגם לא בדברי רחל ליעקב. יעקב אבינו ביוזמתו הבין שברכות בהתוועדות יכולות לצאת רק אחרי משקה, והוא הגיע מצוייד. הבנתם מה פירוש "בחיר שבאבות"?…
אז כדברי ההלך היהודי מפּאַמאָזשע: "לוקחים משקה, רוקדים בסער" – והמילים הנכונות ייצאו כבר מעצמם. ועם הקריאה עמה יצאנו מכינוס השלוחים בתשנ"ג, יצטרף כל שליח למעגל הרוקדים ו— "קרא עוד עוד עוד".
תגיות: כינוס השלוחים העולמי תשע"ח