-
מה השתנה בנושא הכינוס משנים שעברו לשנה הזו? שאלתי את הרב שרגא קרומבי, אחד המארגנים של ההתכנסות של הפלג המשיחי. "למעשה", אמר לי, "עבור כלל חסידי חב"ד המטרה לא השתנתה באף כינוס: המשיח. להביא את המשיח" • כתבתו של חנני בלייך במוסף שבת של 'קו עיתונות דתית' • לקריאה
חב"ד אינפו|ל׳ במרחשוון ה׳תשע״ובימים כתיקונים, אם חפצים אתם לפגוש בשליח חב"ד בפילדלפיה, עליך לנסוע לפילדלפיה. בכדי לפגוש בשליח מתאילנד, תצטרך לעלות על הטיסה הקרובה לתאילנד, ובכדי להעביר חוויות מקומיות עם שליח חב"ד לטורקיה, תצטרך לקחת סיכון מסוים ולנסוע לטורקיה.
לא כן מידי שנה בסוף חודש חשוון. או אז תוכל לפגוש את שלושת שליחי חב"ד מהמקומות האמורים ואיתם עוד אלפים רבים של שליחים מכל העולם, במקום אחד: בברוקלין שבניו-יורק, בכינוס השלוחים העולמי השנתי. נכון אמנם שלא כל שליחי חב"ד באים לכינוס, בכל זאת הלא על מישהו לשמור על בית חב"ד המקומי שבכל מקום ולספק את שירותי היהדות לחפצים בכך, אך עדיין, בכל שנה נשלחת לכינוס מכל מדינה ומדינה, ועיר ועיר, נציגות נכבדת.
שבוע בחברת השליחים המסורים הללו, מלמד שאין דבר העומד בפני הרצון. יכול שליח לחיות בקצה עזוב של העולם, מבלי אף מכר או אפילו חנות קרובה מוצרים כשרים וחפצי יהדות בסיסיים, רק בגלל שבמקום מתגוררים מניין – או אף פחות מכך – של יהודים צמאי תורה ודעת, שהשליח ישקה אותם בהם מלוא לוגמיהם. למעשה, מירב הסיכויים לפחות לגבי חלק מהשליחים, היא שההזדמנות היחידה עבורם לראות מולם חסידים במציאות – היא בכינוס.
כארבעת אלפים שלוחי חב"ד, פזורים היום ברחבי העולם. בכל שנה בה נערך הכינוס, המתקיים כבר כ-30 שנים, מגיעים עוד ועוד שליחים חדשים שנשלחו בשנה החולפת. הבדיחה והקלישאה השחוקה על כך שבכל מקום שבעולם בו ניתן למצוא 'קוקה קולה' ניתן יהיה למצוא גם את חב"ד, כבר מזמן עברה מהעולם. חב"ד נמצאת כיום במקומות ש'קוקה קולה' רק יכולה לחלום להגיע אליהם.
אם מבקשים להביט לרגע על ההיסטוריה של כינוס השלוחים של חב"ד, והולכים אי שם לאמצע שנות ה-80', מסתבר שהכינוס בתחילת שנותיו מנה רק מתי-מספר של שלוחים, עשרות בקושי, ובהם רק כאלו שנשלחו לארצות אמריקה. עם הזמן הלך המפעל של השליחים ואתו הכינוס השנתי והתפתח והגיע למימדים האמורים: למעלה מ-4,000 שלוחים ו-4,000 מוסדות של חב"ד ברחבי העולם, כאשר בישראל לבדה קיימים מאות בתי חב"ד.
הרגע המרגש של הכינוס
אחד הרגעים המרגשים השנה היה עת אשר מוישי הולצברג, אותו ילד שניצל בזמנו מהפיגוע הנוראי בבית חב"ד שבהודו שגבה את חיי הוריו, אמר פרק תהלים להצלחת כלל השליחים.
מבחינת הבאים לכינוס, אחד הרגעים המרכזיים הוא זה שבעצם חותם את אירועי יום הכינוס – והוא הריקוד המרומם המשותף המסיים את מעמד ה'באנקעט' בסוף ימי הכינוס. למעשה מתקיימים שני אירועי 'באנקעט', האחד של מרכז השלוחים הרשמי, ביום ראשון בערב, בהאנגר ענק על מזח ברוקלין, והשני של הפלג המשיחי, במוצאי שבת. האחרונה, בבית המדרש של הרבי מליובאוויטש, ה-770 שם היה זה הזמר דודו פישר ששר משירי חב"ד ו"הרים" את האולם בשמחה. פישר לא הגיע למעשה כדי לשיר. הוא נשא נאום אישי, במסגרתו סיפר לראשונה שאמו נולדה למעשה בבריאות בזכות ברכתו של הרבי הקודם מחב"ד, הריי"צ. הוא הציג לציבור את המכתב הישן שבו בירך הרבי את היולדה שהתקשתה בלידתה, בזכותה נולדה אמו ללא כל קושי לבסוף, והוסיף אנקדוטות אישיות שחווה בחברת שליחי חב"ד ברחבי העולם.
מכל שליח שאתה פוגש במקום, וזה באמת נראה כמו כינוס של שגרירים מכל העולם בשל בליל השפות שנשמע כל העת ברקע, אתה שומע עוד ועוד סיפורים מרתקים על עבודה מאומצת הנושאת פירות, ומקרבת עוד ועוד יהודים לאביהם שבשמים.
פגשנו למשל בשליח חב"ד בסן-מור שבצרפת, עיר השוכנת 30 קילומטר דרומית לפריז. הוא פועל במקום כשמונה שנים בלבד, כאשר בזמן שהגיע לגור שם, נאמר לו שבמקום ישנן כ 150- משפחות יהודיות. "לא הכרתי אף אחד והתחלתי את הכל מאפס", הוא מספר לנו. "אמרו לי גם שיש חנות כשרה במקום, וניתן לפעול בקרב יהודי האזור. הגעתי לשם בלי להכיר כלום, וכיום – אנחנו כבר בקשר עם כ-1,500 משפחות יהודיות!".
בפיו היה סיפור מעניין שאירע אתו לאחרונה. "נסעתי על אופנוע לפעילות ביום שישי, לפגוש אנשים, להניח להם תפילין וכו'. היה זה יום גשום, ולפתע התהפכתי בכביש עם האופנוע. לידי עצרה אישה עם רכבה, והציעה לי את עזרתה. גיליתי לאט לאט שהכל בסדר איתי, אבל היא שדאגה שאלה אותי בעברית: הכל בסדר? אני חונכתי שכל דבר שקורה הוא בהשגחה פרטית, וכנראה שיש לי שליחות מסוימת איתה. שאלתי אותה אם היא מדליקה נרות שבת, והיא השיבה לי בשלילה. המשכתי ושאלתי אותה אם ניתן להזמין אותה אלינו לסעודת שבת, והיא השיבה שבשמחה. סיפרתי לאשתי שבשבת תבוא עוד אורחת, בנוסף לאורחים הרבים שאנחנו מארחים מידי שבוע. אך לבסוף – היא לא הגיעה. עברו כמה שבועות ושכחתי מהעניין, עד שיום אחד קיבלתי ממנה הודעה בעניין אחר, ואז הרמתי אליה טלפון ואמרתי שאנחנו עדיין מחכים לה. אותו שבוע היה ערב פורים, והזמנו אותה לקריאת מגילה בביתנו. לשם היא כבר אכן הגיעה ומאד שמחה. גם לשבת שלאחר מכן היא הגיעה, ואז הצגתי אותה לאורחים וסיפרתי את המפגש עם האופנוע וכו'. אז עצרה אותה אישה וביקשה ממני לספר את גירסתה למה שבאמת היה, והתחילה לדבר במשך דקות ארוכות ולספר את סיפורה.
"הסתבר לנו שהיא יהודיה, אבל כבר מגיל צעיר לא שמרה על קשר עם משפחתה. 20 שנה היא לא מדברת עם הוריה, והיא גרה לבד בלי עבודה מסודרת. להיות בודדה בת 45 זה לא פשוט, אז היא חיפשה עבודה. בגלל הזהות היהודית שלה היא ביקשה לעבוד במקום יהודי שאולי יהווה עבורה חברה מתאימה, אך כאשר העובדים לא הזמינו אותה לשבתות ולחגים בביתם, היא התייאשה לגמרי, עזבה את העבודה ההיא והלכה לעבוד ב…מקהלת כנסייה, ולא עוד – אלא בזמן ליל שבת, בו תמיד היא חשה בודדה עוד יותר. זמן רב היא עבדה כך בשבת ובכלל שכחה מהמושג הזה, עד מה שקרה לי באותו ערב שבת עם האופנוע, שהביא אותי לפגוש אותה, לומר לה 'שבת שלום' ובכך להצית בה שוב את הזיכרון לשבת וליהדות. מאז הכל חזרה אליה, ודרכנו היא התקרבה מאד לאחרונה ב"ה אל היהדות".
אבל למעשה רוב ככל השליחים ממש לא מתלהבים מסיפורים מעין אלו. התלהבותו גוברת הרבה יותר, כאשר הם מספרים על עוד ועוד זוגות ששולחים את ילדיהם לבתי הספר היהודיים במקום שמפעילה חב"ד, גם בלי סיפורים מיוחדים של מפגשים ליד האופנוע. לדידם, עוד ילד יהודי שנכנס לבית ספר יהודי ולומד תורה ויהדות, זה סיפור גדול הרבה יותר.
שליח אחר איתו שוחחנו, התחיל את השליחות שלו בניכר מעט מוקדם יותר, לפני 10 וחצי שנים, במוגילוס שבמזרח בלרוס. אלפי יהודים גרים בעיר הזו, והוא השליח הראשון שנשלח למקום. "היה ברור לנו שאנחנו נלך לעשות שליחות, וברור היה לנו גם שנעשה את השליחות במדינות חבר העמים", הוא אומר לנו. "הסיפור הכי גדול שאני יכול לספר עליו, הוא על חיי היום-יום היהודיים בעיר, שאנחנו פיתחנו. העובדה היא שהרבה מאד אנשים, שרבים מהם גדלו במשפחה שבה האם היא הדמות היהודית היחידה מכל המשפחה הסובבת, חוזרים כאן ומכירים את יהדותם. לולי בית הספר היהודי שהקמנו כאן, יהודי המקום לא היה יודעים שהם יהודים, ושהם צריכים לאכול כשר וללמוד תורה. כיום ברוך ה' יש מניינים קבועים לתפילה, אליהם מגיעים בקביעות עשרות מיהודי המקום. אחד מתלמידי בית-הספר, הוא כיום כבר אפילו תלמיד ישיבה".
שנת ההקהל במרכז
מה השתנה בנושא הכינוס משנים שעברו לשנה הזו? שאלתי את הרב שרגא קרומבי, אחד המארגנים של ההתכנסות של הפלג המשיחי. "למעשה", אמר לי, "עבור כלל חסידי חב"ד המטרה לא השתנתה באף כינוס: המשיח. להביא את המשיח. אחרי הנושא המרכזי הזה, יש נושאים נוספים שמדוברים השנה. אבל זהו ללא ספק הנושא המרכזי".
בין הנושאים שהיו השנה במרכז הכינוס, היה נושא ה"הקהל". הרבי מליובאוויטש, כך מסתבר, ראה בשנה זו שנה מיוחדת מאד. חב"ד ארגנה לאחרונה כמה כינוסים מרכזיים לציון שנת ההקהל, וגם בכינוס השלוחים ניתן לכך כמובן במה נרחבת. באירוע גם הוקרן קטע וידאו מיוחד מדבריו של הרבי בנושא ההקהל. אבל כלל הנואמים, ללא יוצא מן הכלל, דיברו כולם על נושא הגאולה והבאת המשיח בקרוב בימינו.
נואם מרכזי נוסף היה הרב יוסף ישעיה ברוין, שהזכיר בדבריו את פתיחת כינוס השלוחים בשנת תשנ"ב, בהתוועדות של הרבי בזמנו בה קבע כי "השליחות היחידה היא הכנת העולם כולו לקבלת פני משיח".
ממשיכים את המהפכה
עוד אחד מרגעי השיא הרבים בשבוע של כינוס השלוחים, הוא היום בו מצלמים את התמונה המרכזית של כל השליחים שהתקבצו מכל רחבי העולם. בשורה הראשונה והמכובדת, יושבים זקני ומכובדי השליחים. מולם עשרות צלמים ועיתונאים, שנהנים מהתמונה השנתית ובה אלפי יהודים מסורים לתורה ולמצוות בכל רחבי העולם, בפריים אחד.
את אירועי כינוס השלוחים של חב"ד חתם ביום ראשון ה'באנקט' הרשמי, בהשתתפות כששת אלפים איש, רובם השלוחים ועמם תורמים ותומכים מכל העולם. נאום בולט באירוע הזה היה נאומו של הרב הראשי הגרש"מ עמאר שליט"א, שסיפר גם את סיפורו האישי כמי שגדל במרוקו, ולמד בישיבת חב"ד שהייתה במרוקו, בראשות שליח חב"ד למדינה.
בדבריו אמר לשליחים: "דעו לכם שאתם ממשיכים את המהפכה הגדולה עלי אדמות, המהפכה שחולל הרבי מליובאוויטש בדור האחרון. היו רבים שהגו ופעלו רעיונות נשגבים, אך עם הזמן הם חסרים והולכים עד שהם נשכחים. אבל פעולותיו הקדושות של הרבי שהן ברוח הקודש ובמסירות אין קץ, מאירות והולכות ומתרבות מיום ליום".
מולו ישבו אלפי השליחים, שישובו למחרת איש איש למקומו, והנהנו בהסכמה.
תגיות: חנני בלייך, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו, קו עיתונות דתית, שרגא קרומבי