חודשיים בבידוד: השליח במדינה שניצחה את הקורונה מדבר

יאיר קראוס, מקור ראשון

בניו זילנד חגגו אתמול את סוף הקורונה והניצחון המתוק על המגפה לאחר שיכלו לה. אחרי 75 יום של בידוד הכריזה ראש הממשלה, ג'סינדה ארדרן, כי ניתן לקיים אירועים ציבוריים ופרטיים ולהשיב לסדרה את פעילות בתי העסק והתיירות. האם אחרי שבישראל הצליחו להשטיח במידה משמעותית את עקומת התחלואה, יכולנו למצוא את עצמנו במציאות כמו בניו זילנד, ואם כן, איפה טעינו?

במדינת האיים היפיפייה שבדרום האוקיינוס השקט חיים כחמישה מיליון בני אדם. בדומה לישראל היא סגרה את שעריה בשלבים המוקדמים של התפרצות המחלה והורתה לתושביה להיכנס להסגר. בניגוד לישראל, שיצאה מהנחיות הסגר במהירות רבה וללא פיקוח ובקרה על משמעויות החלטות הממשל, בניו-זילנד לא ויתרו והמשיכו את הוראות הסגר הקיצוני עד להחלמת אחרון החולים.

לרבים פה בארץ נראה שלא היינו רחוקים מהמציאות הנוכחית בניו זילנד. בניגוד לישראל, בניו זילנד המשיכו את תקנות הסגר עוד מספר שבועות אחרי שבישראל ביטלו אותם. עכשיו ברור שאצלנו זה כבר אבוד, כשהחלטות היציאה מהסגר וההקלות ניתנות כאן כמו בסחר מכר של מרוצי סוסים. מנהלי אולמות האירועים ששבתו רעב ודרשו לפתוח את לאירועים המוניים זכו לאישור ויוכלו לקיימם. מנגד, אמנים ומפעילי בתי הקולנוע שקולם לא רם מספיק, יישארו סגורים. אך אל דאגה, גם בפניהם הממשלה תתקפל בקרוב.

מצויד ברושם הטוב שעשו מהלכיה של ראש מדינת ניו זילנד, ארדרן, בת 39 בסך הכול, ביקשתי לבחון מה הסוד הניו זילנדי. כיצד במדינה שמשמשת את האנושות בעיקר כלוקיישן מרהיב לצילומי סרטי מדע בדיוני כמו אווטאר ושר הטבעות הצליחו לנצח במקום שאחרים נכשלו. וגם, האם באמת היינו קרובים בישראל להישגים יפים כמו שם?

"להשוות את ישראל לניו זילנד זה לא פייר", אומר לאתר 'מקור ראשון' הרב אהרן אליקים הכהן, שליח חב"ד בעיר אוקלנד בניו זילנד. הוא מסביר כי המשמעת של אזרחי ניו זילנד הייתה הרבה יותר חזקה. "ישבנו במשך חודשיים שלמים של בידוד והכל היה סגור לחלוטין וזה פשוט עבד. גם כשיצאנו מהבידוד יצאנו בצורה מדורגת וזה היה אפקטיבי", הוא מתאר.

במובנים רבים ההשוואה בין תנאי החיים של אזרחי ניו זילנד לאלו שבישראל היא לא הוגנת. הניו זילנדים חיים ללא צרות אמיתיות, במרחבים עצומים ובבתים נמוכי קומה. הבידוד החברתי מובנה במדינה ולכל אדם או משפחה יש חלקת אדמה ובית פרטי רחב ידיים. הבידוד שם הוא ללא ספק הרבה יותר נוח מאשר בדירות הקטנות של הישראלים כשלרבים גינה או מרפסת הן חלום נכסף. הכהן מסביר כי הסגר בניו זילנד שנמשך חודשיים היה כמעט זהה לזה שחווינו בליל הסדר בישראל. "נאסר על האזרחים לצאת מהבית, אלא רק לקניות ולספורט. והכול הכול היה סגור מעבר לכך וללא יוצא מן הכלל. ראש הממשלה שלנו אמרה בתדרוכים בכל ערב שעכשיו זה הזמן ליהנות מהחצר האחורית. לאנשים כאן היה לאיפה לצאת ולא היה את הלחץ לצאת ולהתפרק כמו זה שהיה אצלכם בישראל. לכל אחד ליד הבית יש מסלול הליכה ופארק שאפשר לו לעשות ספורט. אנשים לא נצמדו אחד לשני כי יש פה מרחבים מאוד גדולים".

משרד הבריאות הניו-זילנדי הפעיל מערך הסברה ברור ושקוף בפני הציבור שהציג עמדות ברורות ולא סותרות. הרשויות במדינה הכריזו על ארבע דרגות של מצבי חירום בהתאם לקצב התפשטות הקורונה. כעת מצב החירום הורד לרמה 1, הנמוכה ביותר. הכהן: "כשהבינו שניו זילנד נכנסת לסיפור, המציאות כאן עלתה לרמה 3 ונתנו לציבור יומיים לפני שהורו לכולם להיכנס לסגר מלא ולרמה 4, שהיא רמת האיום הגבוהה ביותר".

החזרה לשגרה בניו זילנד מאפשרת כעת למשק במדינה בה האוכלוסייה קטנה יחסית לשטחה, להתאושש בצורה מהירה ולשוק העבודה לחזור לעצמו. לתושבים מצפה, לפחות לעת עתה, רווחה כלכלית ובריאותית לאחר שהתגברו על המגיפה. אזרחי המדינה נענו לקריאות הממשלה ונכנסו לסגר לא בכדי. השלטונות המקומיים דאגו לבצע זאת בשעה שהוכיחו כי הסגר לא יפגע בתושבים. "מיד עם תחילת המשבר הממשלה הזרימה לאזרחים סכומים מאוד נכבדים כדי שישבו בבית ולא ייצאו", אומר הכהן. "בשבוע הראשון, כבר כשהודיעו שמוטל הסגר, שילמו משכורות של 12 שבועות קדימה לעובדים וזה בעצם נתן ביטחון כלכלי לאנשים".

את השבועות האחרונים בילו התושבים במדינה בשלווה יחסית ולא נלחמו יותר מדי כדי להחזיר את החיים לשגרה. בזמן שבישראל יצאו קבוצות שונות להפגין, ומגזר כלכלי כזה או אחר מחה בתורו על שלא נותנים לו לשוב לפעילות, בניו זילנד שררה דממה. שליח חב"ד למדינה לא רואה בכך רק עניין חיובי. "עם כל היופי של המדינה הזאת, בסופו של דבר ניו זילנד לא מאתגרת בשום צורה את תושביה, לא לטוב ולא למוטב. הכול רגוע ושקט לכל הכיוונים וככה גם צלחנו את הקורונה. אין כאן שום בערה פנימית ורצון לשנות, וכשאין רצון לשנות וליצור, קל יותר לקבל כל מציאות ולחיות איתה".