שתי אחיות שנולדו בכפר ערבי שבו ליהדות

בארגון הפעילים יד לאחים מציינים בימים אלו בהתרגשות רבה סיפור הצלה מרגש ויוצא דופן של שתי אחיות, המעניק ביטוי מוחשי למוטו המלווה את פעילות ההצלה של יד לאחים: לא מוותרים על אף יהודי.

ש' וח' הן דור שלישי להתבוללות: סבתן היהודייה התאסלמה ונישאה לערבי ומאז כל משפחתה חיה ומתגוררת בכפר. הן נולדו בכפר הערבי וגדלו בו כל חייהן, אבל כשהן נפגשו עם העובדת סוציאלית של יד לאחים הן אמרו לה: "אף פעם לא הרגשנו שייכות לשם באמת. הרגשנו שאנו יהודיות".

כל חייה התנהלה ש' בפרדוקס בלתי הגיוני כלל. מאז ומתמיד ידעה שהיא יהודייה אבל היא לא הייתה מחוברת ליהדותה כלל. מכל מקום, למרות שגם היא וגם אמה נולדו בכפר, הדודים תמיד הציקו לה בשל יהדותה והיא הייתה נתונה ללעג תמידי. "הנה היהודייה", היו אומרים לה בבוז כשרק הייתה מופיעה בחברה בכל הזדמנות. כך במשך שנים היא נותרה תלושה וללא כל שייכות אישית, לא לעם היהודי ולא לערבים.

לפני עשר שנים, דודתה היהודייה – אחות אמה, אזרה עוז, פנתה אל ארגון הפעילים יד לאחים ואנשיו חילצו אותה מהכפר. היא ניתקה קשר עם כל החמולה הערבית והחלה לבנות חיים חדשים, כשהיא מתחזקת ועולה, בעזרת יד לאחים שממשיך ללוות אותה.

בימים האחרונים, כלש' מלאו 20 שנים, החליטה גם היא ללכת בעקבות הצעד האמיץ שביצעה הדודה שלהן. בתעוזה מיוחדת במינה החליטה ש' לשתף בצעד הגורלי שהיא עושה גם את אחותה ח'. לתדהמתה הסתבר לה ששתיהן מרגישות אותו דבר וגם אחותה רוצה לחיות כיהודיה ומבקשת להצטרף גם כן לדרך חזרה לעם ישראל.

בחשאי, הן יצרו קשר עם דודתן, ובאמצעותה נוצר הקשר עם יד לאחים. על פי הדרכה מיוחדת של יד לאחים, יצאו השתיים למקום מפגש עם יד לאחים שם המתינה להן גם עובדת סוציאלית של הארגון, ומכאן נפתח דף חדש בחייהן. ביד לאחים אמרו השבוע בהתרגשות כי "זהו סיפור של נשמות שגם אחרי שלושה דורות של נתק, לא יודעות שקט ומנוחה".