ישיבת קיץ 'מתיבתא': התמימים הקיצו בלילה לשידור עם הרבי

כחלק מהשטורעם הגדול אודות הכניסה לתומכי תמימים בישיבת קיץ 'מתיבתא' חיילי בית דוד, התקיימה בלילה האחרון הקצה מיוחדת לכלל התמימים בשעה 2 לפנות בוקר על מנת להשתתף ב'שידור' ווידיאו של הרבי מלך המשיח שליט"א, כפי שהיה נהוג אצל התמימים בארה"ק בשנים בהם התקיימו השידורים.

האווירה המחשמלת לא ידעה גבול. רוח של התקשרות למלך המשיח הדהדה בחלל האוויר בעוד שמתחזקת תחושת הביטחון לשמוע ולראות את השידור הראשון של רגע ההתגלות.

על מנת להיכנס לאווירה שאפפה את תלמידי הישיבת קיץ, מצורף בזה מכתב שכתב א' התמימים דקות ספורות לאחר השידור:

ללוי היקר,

אני שוכב כעת במיטה כמה רגעים אחרי השידור ופשוט לא מצליח להירדם.. החלטתי לנצל את הרגעים האלו ולכתוב לך את הרגשתי…

היה נראה לי בדרך חזור מהשידור שאתה לא כל כך 'נדלקת' על הרעיון שהעירו אותך סתם ככה באמצע הלילה ללא התראה מוקדמת, ומצד שני אני באופן אישי ממש התחברתי לרעיון הזה… לכן חשוב לי לשתף אותך – בתור חבר טוב – בהרגשה המחממת הנמצאת לי בלב כעת…

דבר ראשון, תוך כדי השידור נזכרתי במה שאבא שלי סיפר לי, שהוא בתור בחור בישיבה קטנה היה קם בארבע לפנות בוקר לשידור עם הרבי מלך המשיח שליט"א… אני זוכר שהוא סיפר לי שהם פשוט וויתרו על השינה שלהם ועל הגשמיות הנוחה שלהם עם המיטה המוצעת לצד הכרית והשמיכה והיו קמים בשביל לראות ולשמוע את הרבי.. כי הרבי הוא יותר חשוב מהכל.. אפילו מהשינה שלי.

ואני באופן אישי אף פעם לא חוויתי את זה.. נכון, אנחנו תמיד מוותרים מעצמנו בשביל הרבי, אבל היום תוך כדי שעמדתי עם כובע וחליפה סגורה והבטתי בפנים הקדושות של הרבי – ותוך כדי הבטתי על השעה המאוחרת בשעון יד שלי – קלטתי שבאמת הרבי יותר חשוב אצלי מכל דבר אחר.. נכון, הייתי עייף וצמא, אבל כשהסתכלתי על הרבי הרגשתי שזה יותר חשוב לי מהכל.. היה שווה לקום בשביל זה. פשוט לקבל תזכורת שיש דבר שהוא חשוב יותר מכל דבר אחר בעולם..

נקודה שניה שהיא העיקר מבחינתי היא – ההתגלות.

כל הזמן אנחנו מדברים על ההתגלות של הרבי מלך המשיח שליט"א, אבל לא תמיד אנחנו זוכרים שזה יכו לקרות גם בשלוש לפנות בוקר… כן, ככה באמצע הלילה, בלי התראה מוקדמת, פתאום ישמע לו קול שופר, ננעל נעליים, נכפתר את החולצה, נלבש כובע וחליפה ונרוץ להתגלות… והנה, הלילה קיבלתי טעימה קטנה מרגע ההתגלות.. זה נתן לי תזכורת שההתגלות יכולה לקרות בכל רגע ואני צריך להיות מוכן לרגע הזה.. גם בשלוש לפנות בוקר…

זהו. אני כבר עייף. צריך לקום מחר לסדר… אבל אני אומר לך בשיא הרצינות, שאני הולך לישון עם הרגשה אחרת, עם הרגשה שהרבי הוא הכל, עם הרגשה שכל רגע ממש הוא רגע ההתגלות.

לחיים לחיים, מקווה שיפעל בך.

חברך שמוליק.