במחקר חדש שנערך ע"י המכון החרדי למחקרי מדיניות, נמצא כי הפער בהכנסות בין בעלי עסקים לא חרדים וחרדים, עומד על כ-54%.
עורכי המחקר מסבירים כי ישנם שתי סיבות מרכזיות לפער הזה: העדר כישורים עסקיים ודיגיטליים וחוסר מוטיבציה לשיפור, שמונע פנייה לסיוע.
בעוד גברים מהווים 57% מבעלי העסקים בקרב יהודים הלא חרדים, כלומר רוב משמעותי, הם מהווים רק 48% מבעלי העסקים החרדים. הדבר נובע כמובן מנורמת הלימודים בישיבה.
שיעור בעלי העסקים בחברה החרדית עומד על 11%, כמו בקרב היהודים הלא חרדים. אך ההבדלים דרמטיים. בעל עסק חרדי משתכר בממוצע 7,300 שקל ואילו יהודי לא חרדי – 11,200, שהם 54% יותר. אצל הגברים הפער הוא 57% ואצל הנשים 34%. הבדל נוסף: שיעור העסקים החרדים המעסיקים עובדים, עומד על 25% לעומת 30% במגזר הכללי.
מנתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות ששימשו את עריכת המחקר המיוחד עולה כי החברה החרדית מונה כיום כ-2.1 מיליון איש המהווים כ-13% מהאוכלוסייה בישראל, והיא גדלה בקצב מהיר של כ-3.4% בשנה, לעומת קצב הגידול בחברה היהודית שאינה חרדית שעומד על 3.1% בשנה. בשנת 2035, החברה החרדית צפויה למנות כ-18% מהאוכלוסייה בישראל, ובשנת 2065 כ-32% ממנה.
למרות משקלה ההולך וגדל בחברה הישראלית, שיעור ההשתתפות של החברה החרדית בשוק העבודה נמוך יחסית. בשל כך, ממשלת ישראל השקיעה בשנים האחרונות מאמצים רבים לשילוב האוכלוסייה החרדית בעולם התעסוקה.
כיום, שיעור התעסוקה של נשים חרדיות בנות 25–64 הגיע לכ-78% מאוכלוסייתן ב-2020, לעומת כ-83% בקרב נשים יהודיות לא חרדיות. אולם שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד על כ-52%, לעומת 87% בקרב גברים יהודים לא חרדים.
עוד עולה במחקר כי מכיוון שיעדי הממשלה מתמקדים בהעלאת שיעורי התעסוקה, ריכוז המאמצים של קובעי המדיניות מתמקד בעיקר בעולמות של הכשרת עובדים ובשילובם כשכירים בשוק העבודה, ופחות מאמצים מושקעים בפריון ובאיכות התעסוקה של אלה שכבר נמצאים בשוק התעסוקה.
לכן, שיח על האתגרים והצרכים של בעלי העסקים בחברה החרדית אינו נוכח כמעט. לצד מיעוט התוכניות שנועדו לסייע לבעלי עסקים חרדים, קיים גם מחסור משמעותי בידע ובנתונים בתחום זה. זאת למרות שהשקעה וטיפוח של עסקים קטנים ובינוניים בכלל, ועסקים חרדים כאלה בפרט, יכולים לתרום משמעותית לכלכלה הישראלית ולצמיחה ככלל.
עורכי המחקר מסבירים כי מניתוח מאפייני העסקים החרדיים עולה האבחנה הידועה כי החברה החרדית היא חברה מסורתית שמעלה על נס את ערך לימוד התורה. היא מתאפיינת בנישואין בגיל צעיר יותר מאשר בחברה הכללית, ובפריון ילודה גבוה מהממוצע.
עקב כך, הצורך לפרנס מספר רב יותר של נפשות עולה בגיל צעיר יותר – גיל שבו רבים מהמעוניינים להיכנס למעגל התעסוקה הם ללא תעודה אקדמית או הכשרה מתאימה, ולכן השכר הממוצע בגילים אלה הוא נמוך.
גם בגילים מאוחרים יותר, רבים מהגברים הם ללא הכשרה מתאימה לשוק התעסוקה, בגלל מצבם המשפחתי. וכן בגלל בחירות ערכיות – הם מתקשים להשלים השכלה זו.
בפילוח לפי זרמים חרדיים, המחקר מעלה כי בקרב הנשים קיימת התפלגות כמעט אחידה בין המשתייכות לחסידים, לליטאים ולחרדים. לעומת זאת, אצל הגברים החרדים – יותר ממחצית מבעלי העסקים הם ספרדים, רבע הם ליטאים, ורבע הם חסידים. ככל הנראה הדבר נובע משיעורי התעסוקה הגבוהים יותר של הגברים הספרדים.
החוקרים מונים שורת סיבות להכנסות הנמוכות יותר אצל הגברים החרדים. אחת מהן היא כישורים עסקיים ודיגיטליים נמוכים. למרות זאת, 60% מבעלי העסקים החרדים, לא קיבלו כל סיוע מגוף כלשהו, אם כי לא הכירו את האפשרות ואם כי לא חשוב שם צריכים.