הרב שניאור זלמן שניאורסון, שליח בעיר רובנא שבמחוז ווהלין שבאוקראינה. הוא מעיד כי קהילתו היא קהילה חמה שנחשבת קהילה בינונית ומונה כאלפיים יהודים. היא מורכבת מאנשים מבוגרים וצעירים כאשר רוב הצעירים שבהם הלכו להתגייס ולהילחם. "השתדלנו במשך 18 שנים שאנו שם לבנות פלטפורמה שדרכה יהודי יוכל לקבל כל מה שהוא צריך – שירותי דת ושירותים הומניטריים. יש בקהילה עזרה הדדית גדולה מאד, וכרגע יש משפחות שמארחות עשרות אנשים בביתם שמחוץ לעיר ודואגות להם".
הרב עצמו הגיע ארצה בעקבות שמחה משפחתית וכשהוא ומשפחתו רצו לחזור לביתם בוטלו הטיסות. "נאלצנו לנהל את כל המערכה מבחוץ", הוא משתף. "מצד אחד זה טוב כי אנו יכולים לפעול בשיקול דעת נכון, אבל ככה אנו לא מרגישים את השטח, לא מצליחים להבין כמה לחץ יש שם. כשהתעוררנו עם ההודעות על תחילת הלחימה וההפגזות, היינו כל הזמן בקשר עם הקהילה, ניסינו להרגיע וביקשנו מאנשים להתפנות. לא כולם ראו צורך בכך ולא כולם נלחצו, כי הלחימה בעיקרה היתה במזרח אוקראיינה והקהילה שלנו נמצאת במערבה".
עזרו עכשיו לאחיכם שבצרה! >>
הרב שניאורסון מספר על לוגיסטיקה רבה שנעשית מרחוק בעבור קהילתו, וכן בהשגת כסף ואוכל למי שזקוק. "עשינו שיתוף פעולה עם גופים שהם מתנדבים, לאו דווקא יהודים, כשהעיקר הוא לעזור לכמה שיותר לצאת מהאזור כמה שיותר מהר".
"יש אנשים שמחכים לרגע האחרון ולא מאמינים שבאמת הלוחמה תגיע אליהם, יש כאלו שנלחצים רק כשהטיל נופל ממש קרוב לבית. אנו לא משכנעים לחילוץ כי אנו חושבים שההחלטה צריכה להיות של האדם עצמו. אנחנו כן אומרים בקול גדול שאנו ממליצים לצאת מהאזור ושאנו נתמוך בכל המסע המפרך של החילוץ והנסיעה לגבול, ולאחר מכן מחוץ לגבול, כולל הקליטה במקום שבו הם רוצים להיות", מספר הרב. "אנו מציעים להם קהילות וערים שהציעו לנו עזרה וקליטת פליטים, ומפנים לשם לאחר שבדקנו ששם אנשינו יקבלו את התמיכה והליווי הכי טוב".
הרב שניאורסון מדגיש כי מי שרצה להתפנות נעזר על ידם והושגו להם רכבים לשם כך וכך כבר פונו כמה עשרות: "אנשים מבוגרים או משפחות שהיו בלחץ – פינינו אותם, שלחנו מתנדבים שעזרו להם להתארגן עם כל החפצים ולארוז מזוודה קטנה ולהביא אותם עם רכב לגבול, וכמובן – שמישהו יעביר אותם את הגבול. אמנם חסכנו מעצמנו את החוויות הקשות שעברו אחרים, אבל זה להיות פה ולהרגיש שאנחנו שם".
עזרו עכשיו לאחיכם שבצרה! >>